ענפי עריכת הדין ועולם המשפט בכלל נתפסים ככאלה שמתקיים בהם שוויון יחסי בין נשים לגברים. בעיקר כשמשווים אותם למשל לענפי ההייטק והפוליטיקה, שעדיין נשלטים בידי גברים. בשנת 2019 היו רשומים 67,291 עורכי דין בישראל, מתוכם 35,843 גברים ו-31,448 נשים - עורכת דין אחת ל-1.13 עורכי דין גברים - פער זניח, כמעט לא מורגש בין המינים. ישנן פרקליטות ושופטות בכירות, וגם יועצות משפטיות בכירות בחברות רבות. אולם כשמגיעים לסוגיית השכר, מתברר שתמונת המצב היא פחות שוויונית.
"סקר השכר השנתי" לשנת 2019, שערכה חברת ההשמה "קודקס" (Codex) ושמתפרסם ב"גלובס" בבלעדיות, חושף כי בעוד שעורכות דין בעלות ותק של עד שלוש שנים מקבלות שכר דומה לשכר עורכי דין גברים באותו ותק, התמונה משתנה לרעת הנשים, ככול שהוותק גדל. הסקר בדק את שכר עורכי דין שכירים במשרדים ובחברות, ושל שותפים רגילים במשרדים, והוא אינו כולל שכר של שותפי הון או בעלי משרדים.
לפי הסקר, בשנים הראשונות במקצוע פער השכר בין נשים לגברים שעובדים במשרה מלאה (42 שעות ויותר) הוא זניח. בוותק של עד שלוש שנות ניסיון, מרוויחים עורכי הדין הגברים בממוצע 11,491 שקל ברוטו בחודש, בעוד שעורכות דין בעלות ותק זהה מרוויחות בממוצע 11,382 שקל - פער של כ-1% בלבד.
אולם בוותק של 3-7 שנים, הפער בין המינים עולה לכ-13%. בעוד שעורכי דין גברים מרוויחים בממוצע כ-15,608 שקל ברוטו בחודש, הנשים באותם ותק והיקף משרה מרוויחות בממוצע 13,851 שקל בלבד.
ממצאי הסקר מראים שככל שהוותק גדל, כך גם גדלים פערי השכר בין המינים. כשמדובר בוותק של 7-20 שנים, הפער בשכר בין עורכות דין לעורכי דין גברים מזנק לכ-31%. הגברים מרוויחים בממוצע 28,791 שקל ברוטו בחודש, ואילו הנשים באותם ותק והיקף משרה מרוויחות בממוצע 21,984 שקל בלבד.
התופעה העגומה של פערי שכר ניכרים בין גברים לנשים אינה ייחודית לענף המשפט. בדצמבר האחרון הציגה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) תמונת מצב של מבנה השכר במשק לשנת 2018. מהנתונים עלה, שההכנסה ברוטו הממוצעת בחודש של אישה שכירה, מהווה 68.4% מהכנסת גבר שכיר - פער של 31.6%. בעוד שהכנסתו הממוצעת של גבר שכיר הייתה 12,498 שקל ברוטו בחודש (66.3 שקל לשעה), ההכנסה הממוצעת לאישה שכירה הייתה 8,546 שקל בחודש (55.7 שקל לשעה).
פערי שכר בין המינים
מנכ"לית קודקס, ליאת בן-צבי-שבח, מציינת כי "ההבניה החברתית, שלפיה נשים נושאות בעיקר האינטנסיביות שכרוכה בגידול ילדים וניהול התא המשפחתי, עדיין קיימת בארץ, והאתגר הוא שכל אחד ואחת ישאפו להגיע לאן שנכון לו או לה, ושהשוק יאפשר את המימוש העצמי הזה ויהיה פתוח לשינויים".
לדברי בן-צבי-שבח, בשני העשורים האחרונים עבר ענף עריכת הדין כברת דרך משמעותית. "ניתן להגיד שלנשים קל יותר לנהל קריירה משפטית מאשר בעבר, וניכרת עלייה בהיקף עורכות הדין המתקדמות לתפקידי שותפות במשרדים ויועצות משפטיות בחברות. עם זאת, ברוב המשרדים יש הרבה יותר שותפים בכירים משותפות, ויש עוד דרך ארוכה עד שענף המשפט יעודד ויקדם שוויון בשכר, כדי להבטיח שבשנים הבאות יצומצם הפער שעדיין שורר בין שכר הנשים לגברים שמבצעים עבודה זהה".
שכר עורכי דין לפי תחום עיסוק משרדים וחברות בשנת 2019
צמיחה ואופק תעסוקתי
סקר השכר השנתי של חברת ההשמה קודקס, המתמחה בענף המשפט, בחן את שכר עורכי הדין בישראל. בסקר השתתפו כ-1,600 עורכי דין המועסקים אצל מגוון מעסיקים, 51% מתוכם נשים. הסקר בוצע באמצעות שאלון מקיף, שהופץ במגוון ערוצי מדיה ושולב באתר קודקס. לדברי חברת ההשמה, מרבית הנשאלים שמילאו את הסקר (כ-76%) מועסקים באזור המרכז, 9% בצפון, 6% באזור ירושלים, 4% בשרון, 3% בדרום ו-2% בשפלה.
התמונה הכללית העולה מהסקר היא של צמיחה כללית בשכר בשוק עריכת הדין. הצמיחה בשכר מושפעת בעיקר משכר עורכי הדין בתחומי העיסוק המבוקשים, כגון הייטק ועסקאות בינלאומיות. עורכי דין שעוסקים בתחומים אחרים, נותרים מאחור מבחינת שכרם.
לפי הסקר, ב-2019 היה השכר החציוני (רמת השכר שמחצית מהעובדים משתכרים יותר ממנה ומחציתם פחות ממנה, ח' מ') של עורכי הדין 15,700 שקל ברוטו בחודש. השכר הממוצע היה 17,849 שקל ברוטו בחודש (לא כולל עורכי דין בכירים, שותפי הון בפירמות או בעלי משרדים).
לדברי בן-צבי-שבח, "השכר החציוני והתנאים הנלווים משקפים ענף חזק שממשיך לצמוח, ומציע אופק תעסוקתי טוב יותר מענפים רבים אחרים, אך נראה שלדרג הביניים זה כבר לא מספיק. ההזדמנויות מחוץ לענף קורצות לעורכי הדין הצעירים, וכיום האתגר האמיתי בענף הוא למצוא נוסחה שתצליח לשמר אותם לטווח ארוך".
האם יש מגמה כללית בשוק עריכת הדין שאת יכולה להצביע עליה?
בן-צבי-שבח: "ישנה מגמה של עלייה כללית בשכר עורכי הדין, בעיקר בדרג הביניים - בוותק של 1-5 שנים. עורכי הדין אלה נושאים בהיקף אדיר מהעבודה המשפטית, ועלות העסקתם זולה יותר מזו של הוותיקים. משרדי עריכת הדין מבינים את האלטרנטיבות העומדות בפני עורכי דין האלה, רובם בני דור ה-Y, בתוך ענף המשפט ומחוצה לו, ובהתאמה נכונים להעלות משמעותית את תנאי ההעסקה הישירים, דוגמת שכר ובונוסים, ואת התנאים הנלווים. כך למשל, משרדים מאפשרים לעובדים יום עבודה קצר אחד בשבוע, לצד נכונות גדולה יותר למשרות הורה".
עדיפות למשרדים הגדולים
הסקר בחן את שכר עורכי הדין לפי שנות הוותק שלהם במקצוע, לפי גודל המשרד, ולפי תחומי העיסוק שלהם. הממצאים מראים שב-2019, היה השכר הממוצע של עורך דין בוותק של עד שנה במשרד קטן (עד תשעה עורכי דין, ח' מ') 8,762 שקל ברוטו בחודש. לשם ההשוואה, שכרם הממוצע של עורכי דין מתחילים ב"מגה-משרדים" (מעל 150 עורכי דין) עמד על 13,342 שקל ברוטו בחודש. כלומר, פער של כ-50% בין שכרו הממוצע של עורך דין מתחיל במשרד קטן, לעו"ד מתחיל במגה-משרד.
ככלל, הסקר מראה שבאופן טבעי שכר עורכי הדין עולה עם הוותק, הן במשרדים הגדולים והן בקטנים. עורך דין בעל ותק של 7-8 שנים שמועסק במגה-משרד מרוויח בממוצע 24,022 שקל ברוטו בחודש, בעוד שבמשרד קטן מרוויח עורך דין בעל ותק זהה 16,073 שקל בממוצע. השכר הממוצע של עורכי הדין הוותיקים שנבדק בסקר, אינו כולל את שכר שותפי השכר בפירמות, שותפי ההון ובעלי המשרדים, שמשתכרים סכומים גבוהים בהרבה.
עדיפות למשרד על חברה
בשנים האחרונות מבקשים יותר ויותר עורכי דין במשרדים המובילים לסלול את דרכם לתפקידי ייעוץ משפטי בחברות, בין שמתוך תקווה לשיפור תנאי העסקתם, ובין שבשל סיבות מקצועיות. אולם, לפי הסקר, הכסף הגדול נמצא במשרדים הפרטיים הגדולים, ולא בחברות. כך למשל, עורך דין בעל ותק של 2-3 שנות ניסיון מרוויח בממוצע 16,216 שקל ברוטו בחודש במגה-משרד, בעוד שעורך דין בעל ותק זהה שמועסק כיועץ משפטי בחברה ירוויח בממוצע 14,107 שקל.
בקודקס מציינים כי מדובר בשכר ממוצע, וכי יש שונות גדולה בין החברות ובסוג התפקיד המשפטי בחברה. לדברי בן-צבי-שבח, ככלל, חברות בענף ההייטק מבטיחות תנאים טובים יותר, בשכר ובנלווים, לעורכי דין שמשתלבים כיועצים משפטיים "In house", דוגמת קרן השתלמות, בונוסים והסדרי אוכל, יחסית לחברות אחרות. אולם, היא מציינת כי גם בענף ההייטק קיים שוני בשכר לפי סוג החברה (ציבורית, פרטית, בינלאומית, ישראלית וכו') ולפי התפקיד שימלא עורך הדין (יועץ משפטי יחיד, עורך דין במחלקה משפטית וכו').
לדברי בן-צבי-שבח, "החברות מתקשות למצוא עורכי דין איכותיים בדרגי הביניים, ומציעות תנאים נלווים ואיזון טוב יותר בין עבודה לחיים אישיים, ולאו דווקא שכר גבוה יותר, כדי למשוך עורכי דין איכותיים. הדבר בא לביטוי גם במגמה של חברות לשים דגש על איכות המועמדים בתהליכי הגיוס, נוסף לניסיונם המעשי, מתוך מחשבה של החברות לפתח את עורכי הדין הצעירים בתוך הבית, ולקצור את הפירות בהמשך".
מהפך בצמרת התחומים הרווחיים
לפי סקר קודקס, כמו לגודל המשרד גם לתחום העיסוק של הפירמה ישנה השפעה מכרעת על גובה השכר. לפי הנתונים, תחום העיסוק הרווחי ביותר בענף המשפט הוא ההייטק, שעקף את המשפט המסחרי הבינלאומי (שכולל גם מיזוגים-ורכישות), שדורג שנים רבות בראש צמרת תחומי העיסוק הרווחיים ביותר, וירד למקום השני.
לאחר תחום המשפט המסחרי הבינלאומי, נמצאים תחומי שוק ההון והמיסוי, שעקפו את תחום הקניין הרוחני והליטיגציה מבחינת השכר של העוסקים בהם. עוד עולה מהסקר כי התחומים שהשכר בהם הנמוך ביותר הם: פלילי, נזיקין וביטוח, דיני משפחה ומעמד אישי, והוצאה לפועל.
בן-צבי-שבח מציינת כי "תחומי ההייטק ומסחר בינלאומי, הם הרווחיים ביותר במשרדי עורכי הדין ובחברות, וגם אלה שמציבים רף קבלה גבוה במיוחד, שדורש מיומנויות שונות ואנגלית ברמת שפת-אם. לעורכי הדין שצברו ניסיון בתחום יש אלטרנטיבות טובות, כמו מעבר לחברות, למשרדים מתחרים ולמשרדי בוטיק; ולכן, כשהם עוברים למקום עבודה חדש השכר שלהם ושל מחליפיהם, עולה".
בונוסים למניעת בריחה להייטק
ישראל היא שיאנית עולמית מבחינת כמות עורכי הדין יחסית לגודל האוכלוסייה, והיצע עורכי הדין הוא גדול. עם זאת, יש בשוק ביקוש רב ותחרות על עורכי הדין המצטיינים והמוכשרים. רצון המשרדים לשמר אצלם את עורכי הדין המצטיינים, בא לביטוי בבונוסים שמוענקים לרוב בסוף השנה, ולעתים גם לאחר רבעון או חציון מוצלח.
לפי סקר קודקס, 88% מהמגה-משרדים ו-59% מהמשרדים הגדולים מאוד, מחלקים בונוסים למועסקים אצלם; בעוד שפחות ממחצית מהחברות מחלקות בונוסים לעורכי הדין שעובדים בהן. רוב משרדי עורכי הדין הבינוניים והגדולים גם מוציאים את עובדיהם לנופש משרדי פעם בשנה לפחות, לעומת כ-38% מהחברות וכ-44% מהגופים במגזר הציבורי.
עם זאת, בתשלומי קרן השתלמות והשתתפות בארוחות, התמונה הפוכה. לפי הנתונים, בעוד שהרוב המוחלט של החברות והגופים הציבוריים משלמים קרן השתלמות לעורכי הדין המועסקים אצלם, רק כרבע מהמגה-משרדים, מהמשרדים הגדולים והבינוניים משלמים קרן השתלמות לעובדיהם.
בן-צבי-שבח מציינת כי "בניסיון למנוע את 'בריחת המוחות' להייטק, המשרדים הגדולים מנסים ליישר קו עם התנאים המקובלים בחברות בכלל ובהייטק בפרט. לצד הבונוסים, יותר משרדים שמים דגש על רווחת העובדים, ומציעים, למשל, פעילויות ספורט, חופשות ואירועים בארץ ובחו"ל, אוכל לרווחת העובדים, ימי חופשה מעל הקבוע בחוק ועוד".
עם זאת, לדברי מנכ"לית קודקס, בניגוד לחברות רבות בעיקר בהייטק, שבהן תשלום קרנות השתלמות והשתתפות בארוחות צהריים הפכו לסטנדרט, הטבות אלה עדיין לא נפוצות בענף המשפט. בנוסף, "אם בעבר מעסיקים יוקרתיים ואיכותיים הסתמכו רק על המוניטין המקצועי שלהם, שיסייע להם בגיוס ובשימור העובדים הטובים ביותר, בשנים האחרונות הם מבינים שזה לא מספיק להיות 'רק' מעסיק מצוין מבחינה מקצועית או מבחינת התנאים המוצעים לעובדים - והם משקיעים מאמצים ליצירת מוניטין של מקום שכדאי לעבוד בו ומחצינים את זה לעובדים ולמועמדים רלוונטיים".
העבודה רודפת אחרי עורכי הדין הביתה והם לא תמיד מודים בכך
סקר השכר השנתי של חברת קודקס לשנת 2019 מעלה כי יוזמות בענף עריכת הדין שנועדו להקל את עומס העבודה של עורכי הדין השכירים - למשל יום עבודה קצר פעם בשבוע ונכונות גדולה יותר למשרת הורה ועבודה מהבית - לא הביאו לבשורה אמיתית בנוגע להיקף שעות העבודה במקצוע.
מהסקר עולה כי במגה-משרדים ובמשרדים הגדולים מאוד, עובדים עורכי הדין בממוצע 49 שעות בשבוע (כ-9.8 שעות ביום), במשרדים הגדולים עובדים בממוצע כ-48 שעות (כ-9.6 שעות ביום), במשרדים הבינוניים כ-47 שעות (כ-9.4 שעות ביום), ובקטנים כ-44 שעות (כ-8.8 שעות ביום). בממוצע עובדים עורכי הדין הגברים במשרדים כ-48 שעות, ועורכות הדין כ-44 שעות. לעומתם, עורכי הדין הגברים בחברות עובדים בממוצע כ-46 שעות, ועורכות הדין כ-44 שעות; ובמגזר הציבורי, עורכי הדין הגברים עובדים בממוצע כ-45 שעות ונשים כ-43 שעות.
עם זאת, מנכ"לית קודקס, ליאת בן-צבי-שבח, מטילה ספק באמיתות התשובות שנתנו עורכי הדין הנשאלים בסקר השכר, לגבי כמות שעות העבודה שלהם. "לדעתי, שעות העבודה שציינו הנסקרים לא מספרות את הסיפור המלא לגבי היקפי העבודה של עורכי הדין. פעמים רבות נדרשים עורכי ועורכות הדין, בעיקר במשרדים הפרטיים ובחברות, להיות זמינים גם בסופי-שבוע ומעבר לשעות העבודה. מהיכרותי את השוק, אני חושבת שרבים מעורכי הדין שהשתתפו בסקר, לא כללו את שעות עבודה מהבית בתשובותיהם".
יש היום יותר מודעות מאשר בעבר לבעייתיות שהעבודה "רודפת" אחרי האנשים הביתה. איך המשרדים מתמודדים עם הקושי הזה?
בן-צבי-שבח: "אני לא חושבת שהמצב בהיבט הזה משתפר עם השנים. השותפים והשותפות בפירמות מתמודדים עם קושי אמיתי למצוא איזון בין הצורך לתת שירותיות מלאה ללקוחותיהם, לבין הצורך לקיים ולאפשר חיי משפחה ופנאי".
כתבות
ני"ע
