“קשה מאוד לגבות כאן כסף מלקוחות מסוימים"

מי אני?

"רות רודין, בת 57, נשואה ואם לשניים מיהוד, עצמאית משנת 2006, אמנית ומעצבת".

מה אני עושה?

"בבעלותי סטודיו שממנו אני מספקת שירותים לעסקים, לחברות ולפרטיים ומעצבת כתובות מהודרות לזוגות שבאים בברית הנישואים, כך שמסמך רגיל של הרבנות מעוצב בעבודת-יד או באופן ממוחשב לפריט יפה שניתן לתלות בסלון הבית".

איך הגעתי לתחום הזה?

"למדתי ציור ועיצוב גרפי, ובתקופה שבה גרתי במשך עשר שנים בבוסטון נחשפתי לקהילה היהודית. סוכן אמנות מקומי שנחשף ליצירות ולעיצובים שלי התרשם מהם וכך התחלתי לקחת חלק בתערוכות מקומיות ומשם זה התפתח גם אחרי שובי לארץ".

כמה עובדים יש לי?

"אין לי עובדים. אני עובדת לבד בסטודיו שלי".

מהם הקשיים שאני מתמודדת איתם?

"החשיפה בארץ לתחום הכתובות שבו אני פועלת, ובכלל לאמנות, קשה מאוד לעומת מדינות אחרות בעולם. לצערי, אין כאן די מודעות לאמנות ואנשים מעדיפים לבזבז את הכספים שלהם על בלונים בחתונה ולא להשקיע מעט בכתובה, שיש לה ערך מוסף. מעבר לזה, הגבייה הכספית מלקוחות מסוימים היא מאוד קשה. לעומת ישראל, מוסר התשלומים בארה"ב גבוה מאוד".

מה הבעיה שהכי מטרידה אותי כעצמאית?

"המסים מאוד גבוהים ולא מוצדקים בעיניי. אני לא חושבת שאני צריכה לשלם כל-כך הרבה מסים על כל-כך מעט שאני מקבלת כעצמאית מהמדינה, שכן בניגוד לעובדים שכירים, אם אני חולה חלילה, אף אחד לא ישפה אותי על ההפסדים שנגרמים לי באותו הזמן. אין איזון ואין הלימה בין מה שאני משלמת לבין מה שאני מקבלת".

מה הכי דחוף לממשלה לטפל בו?

"גם העצמאים צריכים להיות זכאים להטבות שניתנות לעובדים השכירים, כמו דמי הבראה. עצמאי עובד כפי ששכיר עובד, ולעתים גם יותר שעות, ולכן על המדינה להתחשב בעצמאים הרבה יותר מכפי שהיא מתייחסת אליהם כיום".

עצמאים? "גלובס" רוצה לשמוע מכם מה מטריד אתכם. צרו קשר במייל ATZMAIM@globes.co.il