צונאמי חברתי מכה את הכלכלה המובילה באמריקה הלטינית

חנות וולמארט באריקה, עיירה במדבר הצפוני הנידח של צ'ילה, הייתה אמורה להיות בשבועות האחרונים עמוסת קונים וצעצועים לקראת חג המולד ובמהלכו. אלא שבמקום סחורות, החנות עדיין מסריחה מקורות מתכת שרופות שזרוקות על הרצפה ותלויות באוויר ומקירות בטון הרוסים, אחרי המהומות האנטי־ממשלתיות הארציות, שגרמו להאטה הכלכלית החדה ביותר בעשור האחרון באחת המדינות העשירות באמריקה הלטינית. החנות, שהייתה עוגן לעסקים בסביבתה, הייתה אחת מ־18 חנויות וולמארט בצ'ילה שנהרסו בביזה שנלוותה לחודשיים של מהומות המוניות.

"זה נראה כמו אזור מלחמה", אומר סזאר מרטינז, שהמאפייה שלו נהרסה כמעט עד היסוד אחרי שנבזזה והוצתה. "לפני 30 יום, המקום הזה מכר לחם. זה טירוף".

מעטים צופים הבראה מהירה במדינה הזו שמאכלסת 18 מיליון תושבים. המהומות שיתקו את הכלכלה, שהתכווצה ב־3.4% באוקטובר, שיא שלילי מאז המשבר הכלכלי העולמי ב־2009. הבנק המרכזי הוריד את תחזית הצמיחה שלו לשנה הבאה ל־0.5% עד 1.5% אחרי שקודם לכן הוא צפה צמיחה כלכלית של 2.75%־3.75%. השנה תסתכם הצמיחה ב־1%, ירידה מ־4% ב־2018.

שריפות, זבל, וראשי פסלים

במהלך ההפגנות מלונות הוצתו, מסעדות ותחנות רכבת תחתית נהרסו, עם נזק מוערך של 370 מיליון דולר לרכבת התחתית המודרנית והיעילה. מרכז סנטיאגו הוצף בזבל, ועל הקירות נכתב גרפיטי בסגנון "תשתמשו בזעם שלכם", בנקים ורכוש ציבורי נהרסו, ההפגנות התפשטו במהירות לאורך קו החוף של המדינה, בעיר הצפונית ביותר בצ'ילה, המתפרעים כרתו את ראשיהם של פסלי גיבורי מלחמה, והתיירות קרסה.

בסך הכל, הממשלה דיווחה על 14,800 בתי עסק שנפגעו ומאה אלף מקומות עבודה שאבדו בחודשיים האחרונים. יחד עם ההתפרעות, אמון העסקים והצרכנים התמוטט. "אף אחד לא נמלט מזה", אמר מנואל מלרו, נשיא לשכת המסחר הארצית. "אלו הם הפסדים של מיליארדי דולר".

סקר מחודש זה של מכון קדאם מצא ש־85% מראשי העסקים עצרו את ההשקעות ו־61% מהמנהלים פסימיים לגבי העתיד של צ'ילה, כשהם נערכים למיתון ולאבטלה גבוהה.

הנשורת הכלכלית רק מתחילה

המהומות אמנם נרגעו לקראת חג המולד, אבל הנשורת הכלכלית רק מתחילה, אומרים מומחים. צ'ילה שקועה כעת באי־ודאות פוליטית אחרי שהממשלה הסכימה למשאל עם על חוקה חדשה באפריל. פעילים מהשמאל חותרים להפוך את המודל הכלכלי של שוק חופשי לטובת מודל שוויוני יותר שיציע יותר תמיכה סוציאלית.

"זהו צונאמי חברתי. הוא יגרום עוד נזק קבוע לכלכלה", אמר ריקרדו אסקובר, לשעבר מנהל רשות המסים במדינה" משקיעים ובעלי עסקים לא יחזרו להשקיע עד שיראו עתיד יותר בהיר".

בתגובה הכריז הנשיא סבסטיאן פיניירה, בן 70, מהמרכז־ימין שהיה בעברו איש עסקים, על חבילת תמריצים כלכליים של 5.5 מיליארד דולר לשיקום התשתיות וסיוע לעסקים הקטנים. ההוצאה התקציבית הזו צפויה להעלות את הגירעון התקציבי ל־4.4% מהתמ"ג ב־2020 - אחד הגדולים מאז שצ'ילה חזרה להיות דמוקרטית לפני 30 שנה.

סיכויים טובים להבראה מהירה

אנליסטים אומרים שצ'ילה מצויה במיצוב חזק להבראה. החוב שלה נמוך, ומכרות הנחושת, שהם הגדולים ביותר בעולם ובהרבה, לא נפגעו מהמהומות. בממשלה אומרים שהם פועלים להיענות לדרישות המחאה, כולל העלאת קצבאות הפנסיה, כדי לצמצם את פערי ההכנסה.

"יש הסכם חברתי להפוך את צ'ילה למדינה צודקת יותר", אמר שר הכלכלה לוקאס פלסיוס לוול סטריט ג'ורנל. "תהליך ההתגברות על המשבר שפרץ ב־18 באוקטובר מתחיל להניב פירות".

חבילת החרום הכלכלית אמורה לסייע לאנשים כמו הקטור סוטו, שבית המרקחת שלו בדרום סנטיאגו נבזז. סוטו, בן 33 ואב לשניים, היה בביתו כשהבוזזים לקחו כמעט את כל הסחורה, אפילו את המשקל הדיגיטלי.

"זה השאיר עלינו צלקת", אמר סוטו, שפתח מחדש את החנות, אבל המכירות הן מחצית ממה שהן היו. "מה שפגע במיוחד היה רמת ההרס, הרצון לחולל הרס כזה".

סקר מאמצע החודש שעבר של מכון המחקר COES מסנטיאגו מצא ש־65% מתושבי המדינה תומכים בהמשך המחאה ו־89% מהתושבים יתמכו בחוקה החדשה. בינתיים, שיעור התמיכה בנשיא פיניירה צנח ל־13%.

אי הוודאות מעיקה על רודריגו הביה, שהעסק שלו, שמספק למסעדות יינות מיובאים, סבל עד כדי כך שהוא נאלץ לפטר את עובדיו. הביה, בן 27, ואשתו החליטו לדחות קניה של דירה והבאת ילדים לעולם.

"נצטרך לחכות קצת כי שום דבר לא ברור", הוא אמר. "אני לא יודע אם העסק שלי ישרוד עד השנה הבאה".