צעירי ארה"ב נלחצו מחיסול סולימאני, ואתר גיוס החובה קרס

חיסולו של קאסם סולימאני ליד נמל התעופה של בגדד עם שחר יום ו', בפגיעה מדויקת של טילים שנורו ממל"טים אמריקאים, עלה כמובן לראש סדר היום בארה"ב וממילא גם לצמרת האג'נדות של שתי המפלגות הגדולות, שנערכות לבחירות לנשיאות בעוד עשרה חודשים.

אבל מבחינת פלח גדול מהמצביעים הפוטנציאליים בבחירות אלה, מדובר לא רק בדיון פוליטי מופשט על התבונה - או העדרה - של ההחלטה למחוק את סולימאני. מיליוני צעירים אמריקאים חוששים שההתלקחות האלימה בבגדד תשפיע ישירות על חייהם האישיים. במילים אחרות: הם החלו לדאוג שמלחמה חדשה במזה"ת תוביל לחידוש גיוס חובה ולשיגורם האפשרי לשדות קרב רחוקים.

ההצהרות המתלהמות של דונלד טראמפ על הסלמה פוטנציאלית של מעשי האיבה - למשל, ההכרזה שארה"ב כבר סימנה 52 יעדים לפגיעה אם איראן תעז לנקוט פעולת נקם נגדה בעקבות החיסול - ומשלוח אלפי חיילים לבגדד לתגבור הכוחות האמריקאים שם הזכירו לאמריקאים את קיומו של מנגנון לגיוס חובה, שידוע בשם "מערכת לגיוס סלקטיבי" (Selective Service System).

על פי החוק, כל גבר אמריקאי חייב להירשם במערכת במלאת לו 18. כל הגברים האמריקאים בני 19 עד 45 (אזרחים, מהגרים עם ניירות ואפילו מהגרים בלתי חוקיים), וגם נשים בעלות כישורים מסוימים, יכולים להיקרא לשירות צבאי פעיל על פי החלטת הקונגרס והמפקד העליון של הצבא, הרי הוא נשיא ארה"ב, לתקופה בת 21 חודשים.

איש לא חושב על כך בעיתות שלום או במהלך מלחמות בעלת עצימות נמוכה; ארה"ב הסתדרה יפה עם צבא מתנדבים ובפועל לא יושם חוק גיוס החובה מאז סיום מלחמת וייטנאם. יתר על כן, השלטונות אינם אוכפים את חובת הרישום במערכת וצעירים רבים אכן אינם עושים זאת. אבל אירועי סוף השבוע בעיראק עוררו מתרדמתם פחדים קמאים.

וכך, כמה שעות לאחר הידיעה על חיסול סולימאני, קרס האתר של מערכת הגיוס הסלקטיבי מפני שלא הצליח לעמוד בעומס הפתאומי של נסיונות הכניסה אליו. במקרה או שלא במקרה, ההאשטאג #WorldWarIII ("מלחמת עולם שלישית") היה אחד מהמובילים בסוף השבוע בטוויטר. הנהלת המערכת הודיעה: "בגלל תפוצת מידע כוזב, האתר שלנו מתנסה עתה בהיקפי תנועה גבוהים; אם אתה מנסה להירשם.. חזור לאתר מאוחר יותר. אנו מנסים לפתור את הבעיה".

הפניקה הזו של צעירים אמריקאים שחוששים מגיוס ובמשתמע ממדיניותו ומכוונותיו של של טראמפ אינה מבשרת טובות לקמפיין שלו. הנשיא פשוט אינו מצליח להניח מסילות לליבותיהם של אנשים בעשור השני והשלישי לחייהם. סקר של המכון לפוליטיקה (Institute of Politics) בבית-הספר ע"ש קנדי בהארווארד, מ-30 בנובמבר 2019 , בקרב צעירים בני 18-29, מצא ש-52% מהנשאלים ו-58% מקרב כל הבוחרים בני פחות מ-30 סברו שבית-הנבחרים צריך להגיש כתבי אישום נגד טראמפ (אימפיצ'מנט) ושצריך לסלקו מהבית הלבן.

וזו אינה מגמה חדשה. סקר של "אסושייטד פרס" מ-30 במארס 2018, בקרב בני 15 עד 34 מצא כי 60% הנשאלים רואים בו "גזען", "בלתי ישר" ואדם ש"אינו מתאים מבחינה נפשית" לשמש כנשיא. רק 33% מפלח זה של האוכלוסיה תומך בו.

מאליו ברור, שמי שמרוויחים ממגמה זו הם הדמוקרטים שמתמודדים על מועמדות מפלגתם לנשיאות. העמדות - הלא כל-כך מנוגדות - של שני המתמודדים המובילים, ג'ו ביידן, סגן הנשיא לשעבר, והסנאטור (העצמאי) ברני סנדרס בסוגיית חיסולו של סולימאני עשויות להיות מוקד משיכה למיליוני מצביעים צעירים.

בעצרת בחירות במדינת אייווה, שלשום (ו'), אמר ביידן שהתנהלותו של טראמפ כלפי איראן עלולה להגביר את סכנת התפוצה של נשק גרעיני ולגרור את ארה"ב לעימות ישיר עם איראן. מאוחר יותר, בציוץ, הוא תיאר את טראמפ כ"בלתי יציב, מעורער וחסר יכולות במידה מסוכנת".

"האיום על חיי אמריקאים והאינטרסים שלהם באזור ובעולם כולו הוא עצום", אמר ביידן. ברמז לניסיון שצבר כסגן נשיא וקודם לכן כסנאטור הוא הדגיש, כי צריך לבחור בנשיא שיתפוס שליטה בזירה הגלובלית ושלא ושלא יזדקק ללמוד כיצד לנהוג בשבתו בבית הלבן.

סנדרס הרחיק לכת יותר מביידן, בעצרת אחרת באייווה. נוסף לסילוקו של טראמפ מהבית הלבן, קרא הסנאטור הוותיק לשינוי מן היסוד במדיניות האמריקאית במזה"ת. הוא קרא לפינוי כללי של הכוחות האמריקאים באזור והזכיר לשומעיו שהוא התנגד בתוקף לפלישה האמריקאית לעיראק ב-2003. זאת, בניגוד לביידן שהצביע אז בעד הפלישה. השאלה היא מה יהיה חשוב יותר בעיני הבוחרים הדמוקרטים בפריימריז: הניסיון של ביידן (שלא מנע ממנו להצביע בעד הפלישה ב-2003) או ההתנגדות הנחרצת של סנדרס למעורבות צבאית אמריקאית במדינות זרות.