חיסול סולימאני: אירופה נאלצת לבחור צד, דיוני חירום בבריסל

האיחוד האירופי מציע לתווך בין ארה"ב לאיראן להרגעת הרוחות במזרח התיכון. מנהיגי בריטניה, צרפת וגרמניה שוחחו ביניהם בסוף השבוע והסכימו כי יש לנקוט צעדים מיידים ל"דה-אסקלציה" (הרגעה) של המצב המתוח במזרח התיכון לאחר חיסול הגנרל האיראני קאסם סולימאני על ידי ארה"ב, ובמיוחד למנוע ערעור של המצב העדין בעיראק. אמש הזמין האיחוד האירופי באופן רשמי את שר החוץ האיראני, מוחמד ג'וואד זריף, להתייעצויות בבריסל. דיוני חירום של שרי החוץ של האיחוד ושל נאט"ו צפויים להתקיים בעיר השבוע.

עד כה, אירופה נאבקה לגבש עמדה ברורה בנוגע לחיסול סולימאני ביום שישי לפנות בוקר. הלם ראשוני ושתיקה שנמשכו שתי יממות הסתיימו בסוף השבוע בקול ענות חלושה בשלל הודעות לעיתונות הקוראות ל"הרגעת רוחות", ל"ריסון מירבי" ול"דיאלוג בין הצדדים". האיחוד נמנע מלגנות את הפעולה האמריקאית או לתמוך בה, ורק הפציר בצדדים להימנע מצעדים נוספים שיערערו את המצב באזור. ההודעה האירופית ממחישה שוב את חוסר היכולת של האיחוד להשפיע באופן ישיר על שני הצדדים - איראן וארה"ב - ועל הסתפקות בתפקיד התיווך שלקחו על עצמם, לא בהצלחה רבה.

מי שחרגה קצת מהקו המעומעם היתה בריטניה, ששר החוץ שלה דומיניק ראב הביע בסוף השבוע תמיכה מרומזת בפעולה האמריקאית, למרות שנמנע מלומר זאת ישירות. ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, שספג ביקורת על כך שהמשיך את חופשתו בקריביים עד היום (ב') ולא פירסם הצהרה בנושא, פירסם בסופו של דבר הצהרה לעיתונות שבה נכתב כי "סולימאני היה איום לכל האינטרסים שלנו, ולא נבכה את מותו". גם הוא קרא להרגעת הרוחות כעת בעיראק.

אבל התפתחות שאירעה אתמול - הודעת איראן כי היא פורשת באופן מלא מהסכם הגרעין (JCPOA) שנחתם ב-2015 - עשויה להכריח את האירופאים לבחור צד כלשהו.

מדינות אירופה, שהיו חלק מרכזי בכינון ההסכם, ניסו במשך השנה וחצי האחרונות, מאז מאי 2018, להציל את הסכם הגרעין עם איראן למרות שארה"ב פרשה ממנו והטילה סנקציות על הרפובליקה האיסלאמית. הן ניסו לגבש הסכם חדש, הבטיחו לאיראן מנגנון "עוקף-דולרי" שיעקוף את הסנקציות ויאפשר לה למכור נפט וחזרו והביעו את מחויבותן אליו. בפסגת הG-8 האחרונה בצרפת אף הזמין נשיא צרפת עמנואל מקרון את זריף באופן מפתיע לארוחת צהריים שהתקיימה לצד הדיונים הרשמיים, שבה הוצגה תוכנית לספק מיליארדי אירו באופן מיידי לאיראן (בקרדיט תמורת יצוא נפט), תמורת אימוץ מחדש של הגבלות על העשרת אורניום וצעדים אחרים. התוכנית הוקפאה אחרי שאיראן, ואז גם האמריקאים, הביעו חוסר שביעות רצון ממנה. ההודעה האיראנית אתמול, בתגובה לחיסול, ככל הנראה שמה קץ למאמצים הללו.

למרות שמנהיגי האיחוד האירופי הבטיחו למלא תפקיד מרכזי יותר בפוליטיקה העולמית, לא להסס להשתמש בכוח ולנקוט עמדות נחרצות, נראה כי בשלב הזה - ההבטחות לחוד והמציאות לחוד. עצם חילוקי הדעות בתוך מדינות האיחוד הוא אחד הגורמים המרכזיים לקושי לגבש עמדה משותפת. גרמניה הודיעה בסוף השבוע כי בשל המצב המתוח היא תשעה שליחת חיילים גרמניים לעיראק באופן זמני, מחשש לביטחונם. שר החוץ הגרמני הייקו מאס אמר כי בעבור גרמניה, הדאגה העיקרית היא שעיראק "לא תהיה קורבן" להתפתחויות האחרונות ותשמור על יציבות. מאס ביקר את איומיו של טראמפ לגבות מחיר מעיראק עבור הנוכחות הצבאית האמריקאית עד כה, ואמר כי "כאירופאים, אנחנו מאמינים בערוצי דיבור מבוססים, וזה הזמן להשתמש בהם".

ארה"ב, מצדה, שבה והביעה אכזבה מהעמדה האירופית. "למען האמת, האירופאים לא סייעו כפי שקיווינו שהם יסייעו", אמר בסוף השבוע שר החוץ האמריקאי מייק פומפאו לתקשורת, "הבריטים, הצרפים והגרמנים צריכים להבין שמה שעשינו - שמה שהאמריקאים עשו - מציל חיים באירופה גם כן".