התחום החם והרוכשת הייחודית: מה עומד מאחורי האקזיט המסתמן של חברת הסייבר מת"א במיליארד דולר?

ארבע שנים לאחר הקמתה, חברת הסייבר ארמיס מתל אביב עומדת בפני אקזיט ענק תמורת סכום שנע ככל הנראה סביב מיליארד דולר. הרוכשת היא קרן אינסייט האמריקאית ובין הצדדים מתנהלים מגעים בשלב מתקדם. העסקה עשויה להיסגר בתוך מספר ימים.

אינסייט למעשה רוכשת את מרבית המניות, כשמייסדי ועובדי החברה ימשיכו להחזיק בשיעור מסוים של מניות. יכול מאוד להיות שבעל מניות נוסף ימשיך להחזיק במניותיו.

תעשיית הסייבר בישראל נחשבת למוצלחת במיוחד, אך האקזיט הזה - אם אכן ייצא אל הפועל - הוא הגבוה ביותר עד כה בעבור חברה ישראלית. הרוכשת, אינסייט, הובילה את סבב הגיוס הקודם של החברה, בחודש אפריל, בהיקף של 65 מיליון דולר (בסך הכל גייסה החברה סכום של 115 מיליון דולר). מה עומד מאחורי החלטת הרכישה של אינסייט, ומה מתרחש בתחום ה"אינטרנט של הדברים"?

ארמיס, שעוסקת באבטחה בעולמות ה"אינטרנט של הדברים" (IoT), הוקמה בשנת 2015 על ידי יבגני דיברוב (המנכ"ל), נדיר יזרעאל (סמנכ"ל הטכנולוגיות) ותומר שוורץ (שכבר לא בחברה). בחברה משקיעים בין היתר הקרנות סקויה, רד דוט וביין, המשקיעים זהר זיסאפל ומיקי בודאי, וחברת גוגל, שנכנסה באחרונה להשקעה בחברה. התוכנה של ארמיס, שמבוססת ענן ולא דורשת התקנה על שרתים מקומיים, מאפשרת לגלות ולנתח את כל מכשירי ה-IoT המחוברים לרשת. קצב ההכנסות השנתי שלה, שעמד בתחילת 2019 על כ-10-20 מיליון דולר, זינק פי ארבעה.

הרוכשת: קרן פיננסית ולא חברת טכנולוגיה

קרנות השקעה פרטיות, כמו אינסייט, נוהגות לרכוש חברות בשלות יחסית מתוך ראייה פיננסית. זאת בניגוד לחברות טכנולוגיה שרוכשות חברות על מנת לשפר את היצע המוצרים שלהן או לפנות לשווקים חדשים. קרנות השקעות מעורבות בחברות שהן רוכשות באופן עמוק במטרה לשפר את פעילותן ולחזק את המבנה הפיננסי שלהן והיתרונות התחרותיים. בתחום הטכנולוגיה, רכישות של קרנות השקעות הולכות וצומחות. זאת אינה חברת הסייבר הראשונה של אינסייט, ובאופן כללי, קרנות כאלו רוכשות בדרך כלל כמה חברות מתחומים משיקים על מנת למנף את הידע הנצבר בכל אחת מהן. כמו כן, עשויה להיות סינרגיה גם בפניה אל לקוחות.

בראיון ל"גלובס" בחודש אפריל התייחסו המייסדים לשאלת האקזיט ואמרו כי הם מכוונים להנפקה. "בסוף ההחלטה היא פונקציה של שוק. כשהשוק גדול, ויש חברות שכבר משחקות בו ומסוגלות לעשות הנפקות, זה מצביע על כך שמדובר בשוק אטרקטיבי. רוב שווקי הסקיוריטי נאמדים בהרבה פחות מ-27 מיליארד דולר, שזה כיום פוטנציאל המכירות של שוק האבטחה ל-IoT. שוק כל כך גדול מעודד צמיחה ואפיק של הנפקה על פני אלטרנטיבות אחרות", אמר יזרעאל.

אולם ככל הנראה, העובדה כי הרוכשת היא קרן השקעות קרצה למייסדי החברה ולבעלי המניות שלה, מכיוון שהתועלת שמפיקים בקרנות כאלו ממספר רכישות מאפשר להן לשלם פרמיה נאה על ההשקעה. כך, היזמים נהנים מאקזיט, אך במקביל, ממשיכים להחזיק במניות מיעוט שאמורות בתקווה להניב ערך נוסף. הדרך להניב ערך תגיע מאקזיט נוסף או מהנפקה בבורסה.

מיליוני מכשירים ואתגר אבטחה אחד גדול

כבר כמה שנים שהשם IoT הוא אחד החמים בעולם הטכנולוגיה, ולמעשה הוא מאפיין כל מכשיר שמחובר לרשת האינטרנט - מוצרים לבישים, מוצרים לבית החכם ועוד ועוד. יש מאות ומיליוני סוגים של מוצרים אלקטרוניים שפעלו עד לאחרונה באופן מנותק מהרשת או שצפויים להתחבר לרשת בשנים הקרובות.

כמה מכשירי IOT יש בעולם? תלוי את מי שואלים. פי סטטיסטה, הקפיצה תהיה מכ-27 מיליארד לכ-31 מיליארד באותן שנים, ולכ-75 מיליארד מכשירים ב-2025.

לעומת מחשבים וסמארטפונים, באבטחה של מכשירי IoT יש אתגרים רבים וקשים: ראשית, קיים מגוון כמעט אין סופי של סוגי או קטגוריות מכשירים ולכן קשה עד בלתי אפשרי לתת פתרון כולל שייתן מענה לכל הסוגים; שנית, בכל רשת ארגונית יכולים להיות אלפי ועשרות אלפי מכשירים. לאבטח כל אחד ואחד מהם זו משימה מורכבת ויקרה על גבול הבלתי אפשרית; ושלישית, בשל העובדה שבמקרים רבים מדובר במכשירים מיושנים, שלא ניתן להתקין עליהם מוצרי אבטחה מקומיים. לכך נוספו גם החיבורים לענן, והתוצאה היא שאבטחת סביבות ארגוניות הפכה להיות מורכבת באופן משמעותי.

בגלל המורכבות בתחום אבטחת IoT הוקמו חברות שמתמחות באבטחת סייבר ל-IoT לפי ענפים ייעודיים, כמו תעשייה, רכב, תעופה וכו'. היכרות עם התחום והתאמת הפתרונות מאפשרים לפתח פתרונות אבטחה שבנויים לתחום הספציפי. ארמיס החליטה לגשת אל התחום תוך נקיטת גישה אחרת. במקום להתמחות בענף משקי מסוים, היא נקטה בגישה הוליסטית, על פיה החברה תמפה כל רשת מחשבים שהיא, ותאתר כל "דבר" שמחובר אליה. הכוונה היתה לאפשר למערכת, עם הזמן, לזהות מהי התנהגות תקינה של הרשת, כך שברגע שתופיע אנומליה, דהיינו חריגה מן הנורמה, היא תדע לבודד ולחסום אותו.

בריאיון ל"גלובס" לרגל בחירתם לאחד מן הסטארטאפים המבטיחים של 2019 הסביר יזרעאל את הטקטיקה הזאת באמצעות דוגמה ממקום העבודה הקודם שלו, גוגל: "לפני גוגל, אנשים האמינו שצריך מנוע חיפוש שונה לכל סוג של בעיה - למאמרים אקדמיים, למסעדות, לכל שפה בנפרד. הם גם האמינו בצורך לבנות אינדקסים של אתרים. כמו דפי זהב, רק דיגיטלי. אבל גוגל הבינה שאין כלל צורך בכך וכל מה שצריך זה דאטה, מידול סטטיסטי וקצת למידת מכונה.

"כך, לא רק שאתה פותר את הבעיה בקלות, אלא שככל שעובר הזמן אתה יכול לבנות את המידע כך שאף אחד לא יוכל להתחרות בך יותר לעולם - כי פשוט תהיה כל כך טוב במה שאתה עושה. יהיה לך כל כך הרבה מידע, עד שגם אם מישהו יתחיל היום מאפס הסיכוי שלו להיות מסוגל לנצח אותך הוא אפסי, בדיוק כמו שמיקרוסופט הפסידה לגוגל עם מנוע החיפוש בינג".