שנת 2019 מסתיימת בגירעון ממשלתי של 3.7% מהתוצר - כך עולה מנתוני סיכום שפרסם הערב (ב') משרד האוצר. מדובר בחריגה של כ-12 מיליארד שקל מיעד הגירעון כפי שנקבע בתקציב 2019 ושעמד על 2.9% מהתוצר.
באוצר מסבירים את הפער בין הביצוע לתכנון בכך שההכנסות היו נמוכות מצפי החזוי בסך של כ-9.2 מיליארד שקל, והוצאות היו גבוהות מהמתוכנן בכ-2.8 מיליארד שקל. במספרים מוחלטים הסתכם הגירעון המצטבר לשנת התקציב 2019 בכ-52.2 מיליארד שקל לעומת גירעון בסך 38.7 מיליארד שקל שנמדד בשנת 2018.
הוצאות משרדי הממשלה האזרחיים גדלו ב-2019 ב-7.1% (לעומת 6% בתכנון התקציבי) והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2.9% (לעומת 1.7%). הזינוק הגדול ביותר בהוצאות נרשם בחודש ינואר בתחילת השנה - אז חרגו הוצאות הממשלה בלא פחות מ-25.3% מהתכנון המקורי. חריגה זו נבדקה על-ידי מבקר המדינה במסגרת הדוח על הגירעון התקציבי, על-רקע טענות לדחיית הוצאות משנת 2018 במטרה למנוע חריגה בגירעון בשנה זו.
הגירעון היה עשוי להיות גבוה אף יותר אם המדינה לא הייתה מחליטה על העלאת המיסוי על כלי רכב היברידיים - כתוצאה מהעלאת המס (שנכנסה לתוקף בשבוע שעבר) הקדימו רוכשים רבים את קניית כלי הרכב ההיברדיים לסוף 2019. באוצר מעריכים שהקדמת הרכישות הגדילה את ההכנסות ממסים בדצמבר בשיעור של 350 מיליון שקל לעומת דצמבר 2018. בשנת 2019 כולה עלה יבוא כלי רכב היברידיים עם שיעור מס קניה נמוך במיוחד בכ-80% לעומת שנת 2018. לעומת זאת, יבוא כלי רכב מונעים בנזין וסולר ירד בכ-7%.
אחד ההסברים לנפילה בהכנסות המדינה ממסים ב-2019 נעוץ בכך שלא היו אקזיטים או עסקאות גדולות בשנה זו: בשנים 2018 ו-2019 נגבו הכנסות חריגות משומות ועסקאות גדולות של 2.1 מיליארד שקל ו-1.1 מיליארד שקל, בהתאמה. בסך הכל נרשם גידול מינורי של כ-3% בהכנסות ממסים ב-2019 (לעומת שנת 2018), המורכב מגידול של 4% בהכנסות ממסים ישירים (מס הכנסה ומס חברות) וגידול של כ-2% בהכנסות מסים עקיפים (מע"מ , בלו ומסים על צריכה). בהכנסות ממיסוי שוק ההון נרשמה ב-2019 ירידה של 9% לעומת 2018 בעוד שבהכנסות ממיסוי מקרקעין לא נרשם שינוי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
