בעת שקרב הבלימה נגד פרויקט ליברה של פייסבוק וצעדים אגרסיביים של רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) נגד ניסיונותיה של טלגרם להנפיק מטבע משכו את מרב הכותרות בחודשים האחרונים, המהפכה האמיתית בתחום הנכסים הדיגיטליים והבלוקצ'יין תופסת תאוצה מתחת לרדאר.
לאחרונה, שורה של רגולטורים פיננסיים, שנחשבים ל"סטנדרט הזהב" בתחום הרגולציה, אישרו סדרה של הנפקות ניירות ערך כטוקנים (אסימונים) - יחידות ערך דיגיטליים - על בסיס טכנולוגיית הבלוקצ'יין (Security Token Offering או STO). ה-SEC בארצות הברית, הרגולטור הפיננסי בבריטניה (FCA) ורשות ניירות ערך הגרמנית (BaFin) נתנו אור ירוק להנפקות ה-STO לצאת לדרך.
ומה זה STO? מדובר בהנפקה דומה או זהה להנפקה ראשונה לציבור (IPO), הנעשית תחת מסגרת משפטית מפוקחת כהנפקה "רגילה" מהמניין, אבל ניירות הערך המוצעים בהנפקה עוברים תהליך של טוקנזציה. הנפקת STO מציעה שורה של יתרונות ייחודים הן למשקיעים והן לחברות המגייסות. העובדה שהטוקנים, אשר מייצגים ניירות ערך, "נרשמים" על גבי רשת בלוקצ'יין מבוזרת, ללא שליטה של גורם מרכזי השולט במידע, מייתרת את הצורך בגורמים מתווכים רבים בזמן ההנפקה ואחריה.
באופן מובנה רשת הבלוקצ'יין נהנית משקיפות ואמינות, המאפשרת הוכחת בעלות ומימוש זכויות באופן קל ופשוט - למשל, באמצעות החזקת טוקנים בארנק דיגיטלי של בעל הטוקן. הנפקת טוקנים ומסחר בהם עשויים להיות הרבה יותר גלובליים ונגישים לקהל משקיעים בינלאומי בהשוואה להנפקות מסורתיות, הנעשות דרך מתווכים פיננסיים מקומיים, שבהכרח מגבילות את נגישותם של משקיעים ממדינות אחרות. נוסף על כך, אין ספק שהנזילות במסחר בתקופה שלאחר ההנפקה, והיכולת לקנות ולמכור טוקנים באופן ישיר, וללא צורך במתווכים, במסלקה מרכזית ובמערכות יקרות ומסובכות - טומנת בחובה יתרונות רבים.
"חוזים חכמים" שניתן לתכנן בטוקנים, מאפשרים מימוש אוטומטי של זכויות הטמונות בניירות ערך, כמו למשל, חלוקת דיבידנד אוטומטית בהתאם למדיניות חלוקת דיבידנד והתקיימות תנאים תאגידיים. באמצעות "חוזה חכם" ניתן לבצע חישוב וחלוקה אוטומטיים לבעלי הטוקנים בהתאם לשיעור הבעלות. טכנולוגיה זו ישימה גם ביחס למגוון נכסים, כמו למשל נדל"ן, שעברו טוקנזציה - וברור כי מדובר בדור הבא של טכנולוגיית מסחר.
לא בכדי הודיעה באוקטובר האחרון חברת אנלייט אנרגיה בדיווח לבורסת תל אביב כי תפעל לגייס כספים, בין השאר, "באמצעות הנפקת ניירות ערך דיגיטליים בטכנולוגיית בלוקצ'יין", תחת הרגולציה הרלוונטית של רשויות ניירות ערך בכל אחת מהמדינות שבה יתבצע הגיוס; ובאוגוסט האחרון הגישה חברת INX תשקיף ל-SEC, שעל בסיסו היא מעוניינת לגייס 130 מיליון דולר בהנפקת STO.
יתרונות אלה יכולים להנגיש נכסים פיננסיים (וגם ריאליים שעברו טוקנזציה) לציבור הרחב. הסרת חסמים רגולטוריים להנפקות STO והקמת תשתית רגולטורית לטוקנזציה של נכסים, מבטיחות לייעל ולהוזיל מסחר בניירות ערך. טכנולוגיה חדשנית זו עתידה לעשות למסחר בניירות ערך מה שעשה מסחר אלקטרוני לעולם הקמעונאות, או מה ששיחות על גבי האינטרנט חוללו לתחום השיחות לחו"ל.
בדוח של "הוועדה לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפיים מבוזרים לציבור", שפרסמה רשות ניירות ערך הישראלית במרץ 2019, נכללה המלצה להקמת פלטפורמה ייעודית למסחר בנכסים קריפטוגרפיים שהם ניירות ערך. המלצה זו לא קודמה (כמו גם המלצות אחרות) - וכתוצאה מכך, ישראל נשרכת מאחור בתחום זה בשל חסמים רגולטוריים.
ראוי כי מדינת ישראל, שהשכילה להצמיח טכנולוגיות חדשניות ביותר וגם סובלת מהיעדר תחרות בתחום עמלות המסחר, תתקן בהקדם את המצב, ותציב עצמה בקדמת הבמה הטכנולוגית והרגולטורית בתחום הזה. מיטב המוחות והידע נמצאים כאן - צריך רק לאפשר להם להניע את המהפכה.
הכותבים הם ד"ר צבי גבאי ועו"ד אנדרי ינאי ממשרד עורכי דין ברנע. אין לראות בכתוב המלצה להשקעה בנכסים כלשהם
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
