עקום הריביות יורד - וחותך את פוטנציאל חלוקת הדיבידנדים בענף הביטוח

לאחר שנראה היה כי סקטור הביטוח נמצא על דרך המלך לחזרה למציאות של חלוקת דיבידנדים כדבר שבשגרה, שנת 2019 הרחיקה את החברות הציבוריות והגדולות בענף ממעמדן ההיסטורי, שאבד במידה רבה, כיצרניות דיבידנדים עבור בעליהן. באחרונה פרסמו חברות הביטוח את דוחות יחס כושר הפירעון הכלכלי, שמהם עולה כי במחצית הראשונה של 2019 חלה שחיקה ניכרת ביחסים אלה לעומת המצב בענף בסוף 2018. בהתחשב בירידות שחלו בעקום הריביות במחצית השנייה של השנה שחלפה, הרי שהשחיקה שנרשמה במחצית הראשונה המשיכה ביתר שאת, והעמיקה.

הדבר העיקרי שחסם, ושעדיין חוסם, חברות ביטוח רבות מלחלק דיבידנדים נדיבים, הוא השינוי המתחולל בשנים האחרונות בעולם ניהול ההון של חברות הביטוח, עם המעבר למשטר ניהול הון אירופי שנקרא "הסולבנסי 2" - דירקטיבה אירופית שמטרתה לנהל את הסיכון של חברות הביטוח, כך שתובטח יכולת הפירעון שלהן גם בעתיד הרחוק. 

בישראל נקבעו הוראות פריסה ויישום רב-שנתיות שונות מאלה הנהוגות באירופה, כשתקופת הפריסה המותרת לאימוץ ההוראות החדשות תימשך עד 2024 - כשהחברות נדרשות לעמוד במדרגות עולות מדי שנה. שינוי זה שינה משמעותית את המציאות בענף, ואף הוביל את החברות לצאת מתחום פעילות הביטוח הסיעודי לפרט או לייקר את הפוליסות בתחומים אחרים.

שינויים ביחס כושר הפירעון בפועל

מדוחות יחס כושר הפירעון שפורסמו באחרונה, עולה כי חלה שחיקה ביכולת של חברות הביטוח לחלק דיבידנדים, שתלויה בעודף ההון שיש להן בחישוב יחס כושר הפירעון בפועל לעומת יעד ההון שנקבע על ידי הדירקטוריון בכל חברה וחברה. עם זאת, היכולת לחלוקה עדיין היתה קיימת אצל מנורה מבטחים , שרשמה שיפור ביחס כושר הפירעון בפועל ביחס לסוף 2018, ואצל הפניקס  והראל . שלוש החברות הציגו יחס כושר פירעון בפועל גבוה מהיעד שקבע הדירקטוריון, ולפני שהפער החיובי נשחק, ואולי אף נמחק, במחצית השנייה של השנה.

מנגד, מגדל  לא רק חוותה שחיקה אדירה ביחס כושר הפירעון בפועל ביחס לסוף 2018, ל-92% בלבד, אלא שהיא נמצאת הרחק מתחת ליעד שלה - 103%. דבר זה מציף מחדש את החלטת החברה מסוף יוני אשתקד לחלק דיבידנד בהיקף של 350 מיליון שקל, בהסתמך על העודף שהיה בסוף 2018 ושעתה מתברר לציבור הרחב כי כבר היה מאוד לא עדכני. בכל אופן, נכון לאמצע 2019 היה למגדל חוסר של כמעט 1.5 מיליארד שקל ביחס ליעד ההון של הדירקטוריון, שהורחב במחצית השנייה של 2019.

בכלל ביטוח , שגייסה באחרונה סכומי עתק בחוב ובאקוויטי (תוך שדיללה את בעלי מניותיה דאז בכ-20%), הדיבידנדים רחוקים לא פחות, מכיוון שלפי שעה, דירקטוריון החברה עוד לא קבע יעד הון לחלוקת דיבידנד, כך שהיא כלל לא מתוכננת לחלק דיבידנדים בעתיד הנראה לעין. 

כמו כן, נכון לאמצע 2019 יש באיי.די.איי ביטוח  ("ביטוח ישיר") ובאיילון עודפי הון ביחס ליעדי ההון של הדירקטוריונים, בהיקפים של 123 מיליון שקל ושל 66 מיליון שקל, בהתאמה. אצל כל שאר החברות הקטנות, והפרטיות, יש עודפי הון ניכרים ביחס ליעדי הדירקטוריונים.

נוצר לחץ לעמידה בדרישות ההון

במצגת של אשכול הפיננסים והביטוח בפירמת קוסט פורר גבאי את קסירר, ארנסט אנד יאנג (EY) ישראל, שהגיעה לידי "גלובס", מוסבר כי השוואת תוצאות יחס כושר הפירעון מול הון היעד שקבעו הדירקטוריונים של חברות הביטוח, מצביעים על כך כי "קיימת ירידה במחצית הראשונה של 2019 בעודף ההון מול הון היעד בסך כ-2.2 מיליארד שקל. כולל גירעון מול הון היעד שנוצר בתקופת הדיווח הנוכחית, הירידה במחצית הראשונה של 2019 מסתכמת ל-3.7 מיליארד שקל".

עוד מבהירים בפירמת רואי החשבון כי "לאור המשך ירידת עקום הריבית חסרת הסיכון גם במחצית השנייה של 2019, צפויים עודפי ההון כאמור להמשיך להישחק ולהגביל את יכולת חלוקת הדיבידנדים לבעלי המניות".

כמו כן, כאמור, יש כיום תקופת פריסה למעבר לסולבנסי "מלא" עד לשנת 2024, כשמאז סוף 2016 יש לחברות יעד עמידה חלקי ועולה מדי שנה עד ל-100% (מרף מינימלי של 60% מהדרישות בסוף 2016, שעולה מדי שנה). לסוגיה זו חשיבות רבה, משום השחיקה שחלה בסולבנסי בשנה החולפת, שיכולה לפגוע ביכולת של החברות לעמוד ביעד ההדרגתי האמור לסוף 2019 או 2020.

דבר זה מרמז על כך שמתחיל להיווצר לחץ לעמידה בדרישות ההון עצמן - שהן תנאי להתנהלות החברות, ולא רק מההיבט הצר של היכולת לחלק דיבידנד. הלחץ האפשרי האמור, שהסיכוי להיווצרותו גבר ב-2019, כנראה רלוונטי יותר מכל לחברת מגדל - ודאי אם תימשך ירידה עקום הריביות גם ב-2020, ואז אולי החברה תידרש לגיוס הון ראשוני. זה עדיין רחוק מלקרות, אבל ב-2019 גבר הסיכוי שזה יקרה.

הפוליסות המשתתפות ברווחים מכבידות על ההון

למעשה, מה שקרה לפני עשור בעולם הבנקאות, קורה רק עתה בענף הביטוח. בבנקים דובר בעבר על שינוי תפיסתי, ששינה סדרי עולם בחלק מתחומי הפעילות, עם המעבר לתפיסת ניהול עסקים בראי תקנות באזל, לניהול העסקים תחת הפריזמה של ניהול הון בראייה כלכלית ארוכת טווח, ולא כפי שנעשה קודם לכן. עתה זה קורה במגזר הביטוח, כפי שבא לידי ביטוי בחודשים האחרונים, עם היציאה של כמעט כל הענף מתחום ביטוחי הסיעוד לפרט (להוציא פוליסה אחת, שהפניקס עדיין מוכרת).

בנובמבר-דצמבר 2019 פרסמו חברות הביטוח בישראל את נתוני יחס כושר הפירעון הכלכלי לסוף יוני 2019, בהתאם להוראות רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, המבוססות בעיקרן, למעט הוראות המעבר, על דירקטיבת סולבנסי 2 האירופית. מהדיווחים האלה עלה כי מסוף דצמבר 2018 ועד לסוף המחצית הראשונה של 2019 חל קיטון ביחס כושר הפירעון הכלכלי בשוק הביטוח, מ-117% ל-107% בממוצע כלל-ענפי, לאחר שבשנת 2018 חל שיפור בהיבט זה, מ-114% בתחילת השנה עד ל-117% בסופה.

מהנתונים שנאספו ועובדו על ידי אשכול הפיננסים והביטוח ב-EY ישראל, עולה כי במונחים כספיים מדובר בכך שנכון לסוף המחצית הראשונה של 2019, ההון המוכר של חברות הביטוח עמד על 57.1 מיליארד שקל - גידול של 3% ביחס לסוף 2018, כשדרישת ההון צמחה בתקופה זו בכ-12% לכ-53.1 מיליארד שקל. כמו כן, בהסתכלות על חברות שקבעו הון יעד וגירעון שדווח, עולה כי במחצית הראשונה של 2019 נשחק עודף ההון ביחס ליעד ההון בכ-79% לסכום של כמיליארד שקל.

ב-EY מסבירים, נוסף על כך, כי הקיטון בהון נבע בעיקר מ"ירידה בעקום הריבית חסרת הסיכון, שהשפיעה בעיקר על חברות שלהן תיק משמעותי של פוליסות ביטוח חיים מבטיחות תשואה ופוליסות ביטוח חיים תלויי תשואה, שהונפקו בין השנים 1991-2003, עם דמי ניהול משתנים (הפוליסות המשתתפות ברווחים שבעיקר במגדל ובכלל ביטוח; ר"ש)", וכן מעדכון תוחלות החיים שהשית הרגולטור.

מצד שני, חברות ביטוח שמוטות לענפי ביטוח רכב חובה וחבויות, נהנו מהחלטת בית המשפט העליון, שביטל את השלכות ועדת וינוגרד בנוגע לשיעורי ההיוון בביטוחי החבויות.

מבחינת המצב בחמש קבוצות הביטוח הגדולות, עולה כי בשנה שעברה חל שינוי במגמת ההתפתחות ביחס כושר הפירעון. בסוף 2016 היחס עמד על 106%, לאחר מכן עלה בסוף 2017 ל-112%, בסוף 2018 טיפס ל-115% בממוצע ענפי, ובתום המחצית הראשונה של 2019 ירד ל-104%.

אצל שאר חברות הביטוח הקטנות, ושנסמכות על ביטוח כללי, ולא על פוליסות ביטוחי חיים וסיעוד ארוכים, הרגישות לתנודתיות בעקום הריביות פחותה, והן נהנות מהמעבר לתקנות סולבנסי 2, כשיחס כושר הפירעון שלהן עולה בעקביות - מ-129% בסוף 2016 ל-133% בסוף 2017 ובסוף 2018, ול-136% באמצע 2019.