כשצונאמי של אש הופך יבשת לגיהנום, והסוף לא נראה באופק

השבוע, כאשר שמי הלילה השחורים תלויים מעל העיר, שריקות ההתרגשות ומחיאות הכפיים של תושבי בונדי באוסטרליה נשמעו למרחקים. הם הביטו החוצה והריעו; סוף סוף, לאחר צונאמי של אש, כששריפה רודפת שריפה במשך חמישה חודשים יבשים וחייהם של בני האדם ובעלי החיים הפכו לסיוט מתמשך, הגיע הגשם. תמונות הלווין של נאס"א מראות שגשמי הברכה שהגיעו ביומיים האחרונים לאוסטרליה יוצרים הקלה בחלק מהאזורים מוכי השריפות בין ויקטוריה, קווינסלנד וניו סאות' ויילס. אך בסוכנות החלל מזהירים כי מדובר רק ב"זמן התארגנות", שכן עדיין לא הושגה שליטה על האש במקומות רבים, והיא עשויה לחזור בעוצמה בימים הקרובים, עם שובם של האוויר החם והיובש הכבד, לעוד חודשים ארוכים.

לפחות 24 בני אדם נספו ו-2,000 בתים נהרסו באש, כשליש מאזרחי המדינה נפגעו מן השריפות, ויותר מ-100 אלף תושבים פונו מבתיהם בבהילות, לאחר שנדרשו לארוז במהירות מעט מחפציהם ולברוח. לא רק שהאש מאיימת לשרוף את קורת הגג שלהם, אלא שהעשן הכבד וזיהום האוויר הקשה מאיימים על בריאותם; רק שלשום בבירת אוסטרליה, קנברה, נמדדה איכות האוויר הגרועה ביותר בעולם עבור עיר גדולה.

 בית שנחרב בשריפות באוסטרליה / צילום: Alkis Konstantinidis, רויטרס

אך את המחיר הכבד ביותר שילמו בעלי החיים שאיבדו את חייהם או את ביתם; לפי הערכה חדשה של אוניברסיטת סידני וה-WWF (הקרן העולמית להצלת חיות הבר), האש כילתה כמיליארד חיות: יונקים, ציפורים וזוחלים מתים, חלקם בעלי חיים ייחודיים ליבשת. השריפות עלולות להוביל בעלי חיים להכחדה או אל סף הכחדה, בזמן שהשורדים מתרוצצים מחוץ לקו האש ועלולים למות מרעב או התייבשות.

בתמונות המופצות בעולם רואים קנגורואים שנלכדו בניסיון נואש להימלט על נפשם מקירות האש הגבוהים, בזמן שצוותי חילוץ נתקלים בגופות חרוכות של אלפי קואלות ותושבים נואשים מנסים להציל קואלות במצב של התייבשות חמורה ולהשקות אותן במים. אלפי קואלות מצאו את מותן, ובאזור ניו סאות' ויילס ייתכן כי כ-30% מאוכלוסייתן נספתה. קואלות הן מהפגיעות מבין בעלי החיים ילידי היבשת; הן הופכות לחומר דליק מפני שהן אוכלות עלי אקליפטוס שמנוניים, והן זזות באיטיות ולא מסוגלות לברוח מהאש הכבדה. כשהיא שועטת לעברן, הן מטפסות לצמרת העץ, מתקפלות, ומחכות למותן.

בית החולים לקואלות בפורט מקארי פנה למימון המונים כדי לגייס תרומות, לאחר שמאות חיות מגיעות אליו מיובשות או מלאות כוויות. ואם לא די בכך, בסאות' ויילס מעידים התושבים על ציפורים מתות רבות כל כך, ש"פשוט נופלות מהשמים", ואמש פורסם כי הרשויות באוסטרליה ירו למוות ביותר מעשרת אלפים גמלים כדי למנוע מהם לשתות מים רבים בעת הבצורת בדרום המדינה.

 כבאי מציל קואלה / צילום: David Mariuz, רויטרס

"כל ניצוץ יכול להתחיל שריפה שקשה לכבות"

אוסטרליה שרויה בקיץ שהחל מוקדם מהצפוי, ותנאיו הפכו כר פורה להתפשטות שריפות ענק. שילוב של חום שובר שיאים - שנת 2019 היא השנה החמה ביותר והיבשה ביותר שתועדה בהיסטוריה של אוסטרליה - בנוסף לבצורת, יובש קשה ורוחות חזקות, הפכו את השריפות לרבות יותר ואכזריות הרבה יותר. זוהי "עונת השריפות", והיא נמשכת לרוב עד מרץ, אך מעולם לא פקדו את המדינה שריפות רבות והרסניות כל כך. השריפות כעת פוקדות גם אזורים שבהם מעולם לא התחוללו שריפות ואזורים המוגדרים "רטובים תמיד", בהם יערות גשם.

עד כה נשרפו ביבשת כ-50 מיליון דונם - שטח הגדול יותר משווייץ ויותר מפי שניים מהשטח שנשרף באמזונס בקיץ - והנזק צפוי עוד להחמיר: השריפות יוצרות מזג אוויר משלהן המדרבן פריצתן של שריפות נוספות. נכון לאמצע דצמבר, העריכה נאס"א כי נפלטו כ-250 מיליון טון פחמן דו חמצני מהשריפות - כמעט מחצית מכלל הפליטות של המדינה לאורך כל 2018. פרופ' טים פלנירי, מבכירי המדענים באוסטרליה, טוען כי שריפות כאלו יכולות לקרות בתנאים רגילים פעם ב-350 שנה, אך בשל אפקט החממה התדירות יורדת לאחת לשמונה שנים.

סקירה ארוכת שנים מצביעה על כך כי התנאים האופטימליים באוסטרליה להתחוללות שריפות הם ככל הנראה תוצאה של משבר האקלים, והם נעשים חריפים יותר עם החמרת ההתחממות הגלובלית. "חלק מהשריפות הן פרי של רשלנות בני אדם, אבל היובש והחום משפיעים על התוצאה. החום גורם להתאדות של מים מהצמחים ומפני השטח, איבוד הלחות של הצמחייה והפיכתה לדלק לשריפות. העוצמה של האש כל כך גבוהה שגם הכבאים צריכים לברוח", מסביר פרופ' קולין פרייס, ראש החוג למדעי הסביבה באוניברסיטת תל אביב. "גם אם יש גשם כרגע, כשהלחות בצמחייה מאוד נמוכה, כל ניצוץ יכול להתחיל שריפה שקשה מאוד לכבות. בכל שנה יש שריפות, אבל השנה זה יוצא דופן".

 פרופ' קולין פרייס / צילום: חן גלילי

לדברי פרייס, "יובש מחמיר את השריפות ואת קצב ההתקדמות שלהן. לפי הסטטיסטיקה בקנדה, במערב ארה"ב, סיביר, יוון, פורטוגל ועוד, השטח שמתכלה בשריפות בכל שנה הולך ועולה בעשור האחרון, ומתחילים לראות שריפות באזורים כל כך צפוניים כמו גרינלנד וטונדרה - אזורים שלא ראו בהם שריפות בעבר".

הנזק של השריפות הוא מעגלי; אנחנו מאבדים יערות שמווסתים את החרפת משבר האקלים, אך בנוסף השריפות עצמן מחריפות את המצב, מפני שכאשר נשרפים העצים, הם משחררים לאטמוספירה גזי חממה רבים שאגורים בהם. "הפיח באוסטרליה הפך משטחי אדמה ירוקים למשטחים שחורים שהולכים לספוג חום ולייצר יותר אידוי מים ויובש, מה שיעלה את הטמפרטורה ויעלה את אידוי המים מהקרקע. בשבועות האחרונים נמדדות באוסטרליה טמפרטורות של כמעט 50 מעלות; בעשור הקודם רק באירועים נדירים נמדדו מעל 45 מעלות צלסיוס; דמייני את אילת מגיעה ל-50 מעלות", אומר ל"גלובס" פרופ' ג'ים סלינגר, מדען אקלים החולק בפרס נובל לשלום יחד עם אל גור ופאנל המדענים של ה-IPCC (הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים), שזיהה כבר לפני עשור את פוטנציאל השריפות ההרסני באוסטרליה. "בקרוב, עונת הציקלונים הטרופים של צפון אוסטרליה עומדת להתחיל. עלול להיווצר מצב של שיטפונות בצפון, ובדרום בצורות ושריפות ענק. יבשת של קיצון".

 כבאי מנסה לכבות שריפה / צילום: STRINGER, רויטרס

והתוצאות חוצות את גבולות היבשת; אמש, הסוכנות המטאורולוגית של האו"ם דיווחה כי העשן משריפות הענק באוסטרליה הגיע כבר לדרום אמריקה, מרחק של יותר מעשרת אלפים ק"מ, שלשום אותרו סימני העשן בארגנטינה ובצ'ילה, והשבוע התוודענו כי דווקא בניו זילנד השכנה, אחת המדינות הנאבקות בנחישות במשבר האקלים, השמיים נצבעו אדום כאשר העשן והזיהום הכבד נישא מאוסטרליה אליה, והקרחונים שלה נצבעו ורוד ונמצאים בסכנה.

סלינגר, המתגורר בניו זילנד, אומר כי השלכות השריפות באוסטרליה עלולות לא רק להסב נזק בריאותי כבד לתושבי ניו זילנד אלא גם לגרום לנזק לענף התיירות שלה, והעניין משמש בסיס לתביעה משפטית של ניו זילנד נגד אוסטרליה. "אפוקליפסת השריפות האוסטרלית משפיעה דרמטית על ניו זילנד, שהופכת לארץ אפופה בענן פיח ועם רמות זיהום אוויר גבוהות. זה חסר תקדים. השכבה הכהה שכיסתה את הקרחונים תדרבן את המסתם - והם כבר איבדו כשליש משטחם ב-40 השנים האחרונות. בית המשפט לזכויות אדם פרסם לאחרונה חוות דעת על סביבה וזכויות אדם, שיש לה הפוטנציאל לפתוח מאבקים חוצי גבולות של קורבנות פגיעה סביבתית, מתוך הכרה בזכות לסביבה בריאה כבסיסית להמשך קיום בני האדם. בהינתן שהממשלה האוסטרלית מכחישה את העובדה שבני האדם משפיעים על האקלים, אותה חוות דעת יכולה אולי לשמש כסעד משפטי, כאשר לקהילות בניו זילנד אין קשר לפליטות גזי החממה שלה".

הממשלה מגוננת על תעשיית הפחם

בדוח של לשכת המטאורולוגיה של אוסטרליה באביב האחרון, ניתנה אזהרה מפני הבאות, וגם שירותי הכבאות הזהירו מפני תנאים אקלימיים שיובילו לשריפות הרסניות, אך אלו נותרו בלא מענה. כעת, 3,000 אנשי מילואים, מטוסים וספינות נשלחו להילחם בשריפות, במבצע הנרחב ביותר מסוגו מאז מלחמת העולם השנייה, וכ-20 מיליון דולר אוסטרלים הוקצו להחכרת מטוסי כיבוי ממדינות אחרות.

ממשלת אוסטרליה אמרה השבוע כי היא מוכנה לשלם "כל מה שיידרש" כדי לסייע לקהילות שנפגעו משריפות הענק שזורעות הרס ברחבי המדינה, וראש הממשלה סקוט מוריסון אמר כי הממשלה הקצתה שני מיליארד דולר אוסטרלים נוספים עבור מאמצי השיקום, נוסף לעשרות המיליונים שכבר הובטחו. אך האם ממשלת אוסטרליה באמת מוכנה לעשות את כל מה שנדרש כדי לבלום את השריפות הבאות? בזמן שמדענים אוסטרלים מזהירים לאורך שנים מפני סכנת השריפות הגוברת, ראש ממשלת אוסטרליה ושרים בממשלתו מכחישים את משבר האקלים ומנהלים קשר הדוק עם תעשיית הפחם. אוסטרליה היא יצואנית הגז והפחם מספר 1 בעולם, והיא מדורגת במקום הנמוך ביותר מבין המדינות שהתחייבו להיאבק בשינויי האקלים. לאורך שנים מגוננת הממשלה על תעשיות הפחם והגז שלה. כמה ימים לפני פרוץ השריפות התחייב ראש הממשלה השמרני להוציא אל מחוץ לחוק התנגדות אקטיביסטית למדיניות האנטי אקלים שלו, ובמקביל הוחלט על פתיחת מכרה פחם חדש, ענק ושנוי במחלוקת. 

 יערות עולים באש בוויקטוריה, אוסטרליה / צילום: Australian Maritime Safety Authority, רויטרס

ג'יין מורטון, היא אקטיביסטית 'המרד בהכחדה' בת 67, פסיכולוגית שהחליטה לפני מספר שנים לפרוש ולהקדיש את זמנה למאבק במשבר האקלים. "אני חיה במלבורן, היא מספרת ל"גלובס". "והעשן הפך איום ונורא. אי אפשר לחמוק מזה - לא משנה איפה אתה, שום מקום לא בטוח. נסעתי לאזור אחר כדי להתרחק, וגם כאן פרצו שריפות, אנחנו יכולים לראות אותן מהגבעות. בעבר היה אפשר להישאר בבית בזמן שריפה ולהגן עליו. עכשיו, כשהאש באה - אתה לא יכול להתגונן. אתה פשוט תמות. אנשים מתחילים להבין שזה קשור לשינויי האקלים. יש לנו ימים של 45 מעלות, וזה לא היה מעולם, היובש כל כך נוראי. בנהר דארלינג המתייבש הדגים מתים, והאיכרים שהיו מצביעים לשמרנים רואים את התוצאות בעיניים ואת המצב המחמיר".

"הדמוקרטיה שלנו שבורה. לובי הפחם והגז מנהל את הממשלה שלנו. הנשיא שלנו נסע בזמן המשבר הקשה הזה לחופשה בהוואי, הוא היה אמור לנסוע להודו כדי לנסות למכור עוד פחם, ואחרי הביקורת הוא החליט לא לנסוע. אנשים מסרבים ללחוץ לו את היד והוא במצב מוזר: הוא היה נגד אימוץ של מדיניות אקלים, ועכשיו יש עליו לחץ", היא אומרת, ולא חוסכת ביקורת גם מהתקשורת, כאשר כמחצית מהעיתונות במדינה נשלטת על ידי רופרט מרדוק, המדרבן את הכחשת שינויי האקלים. "בחלקים מסוימים באוסטרליה, זו התקשורת היחידה שאנשים מקבלים. התקשורת של מרדוק לועגת לירוקים לאורך שנים. אם בעבר אף אחד לא עמד לצידנו, עכשיו כולם משמיעים את קולם - הכבאים, המדענים, האנשים, ואומרים שמדובר בתוצאה של משבר האקלים. עכשיו קשה גם לתקשורת להתעלם מזה לחלוטין - קשה מאוד לספר עכשיו לאנשים שקרים על מה שקורה כאן. הסיפור הזה משנה את אוסטרליה, זה יגרום לנו לשנות כיוון. אנשים צעירים שמעולם לא היו מעורבים פוליטית, עכשיו מבינים שהם חייבים להיות מעורבים".

"עניין של שריפות קיצוניות בישראל הוא רק שאלה של זמן"

האם ניתן ללמוד משהו מהאסון האוסטרלי לגבי הזירה המקומית? התוכנית הלאומית להיערכות ישראל להתמודדות עם שינויי האקלים מגדירה כיצד יש להיערך להתמודדות עם שריפות ענק באופן המתכלל את עבודת הרשויות השונות. בין היתר, נכתב כי יש לשדרג את מערכת עדכון התקדמות השריפות הקיימת, באופן שיאפשר לקבל החלטות באשר לפינוי אוכלוסייה ומאבק באש. פעולות אלו יאפשרו תפקוד יעיל בזמן אירועי שריפה בנוסף לפעולות מוכנות והיערכות שיש לבצע בשטח בממשק שבין העיר ליער ובניהול השוטף של יערות.

"ב-2016 היו אצלנו שריפות קטנות אך עוצמתיות, שבהן האש התפשטה מהר. זה יקרה שוב אצלנו ואנחנו צריכים להיות מוכנים לאירועים של גלי חום ומזג אוויר קיצוני עם רוחות חזקות שמכניסות חמצן לתוך השריפה ומקדמות אותה", אומר פרופ' פרייס. "עניין של שריפות קיצוניות בישראל הוא רק שאלה של זמן, וזה יכול להגיע גם אצלנו לפינוי אוכלוסייה. צריך לחשוב על לא לבנות עוד בתפר שבין הצמחייה והעיר, ולייצר פתרונות בשטח למקומות קיימים. ובוודאי, אנחנו צריכים לפעול כדי לבלום את משבר האקלים; אנחנו עדיין יכולים ליישם פתרונות, לא הגענו לנקודת האל חזור. המודעות בעולם עולה - הדור הצעיר פועל, וגם חלק מהעסקים בעולם מתחילים לשנות כיוון - והמודעות אולי תאפשר לנו לעבור מהפך אנרגטי בתוך עשור ולשנות את המגמה. אין לנו הרבה זמן, אבל אנחנו צריכים לנסות".