מכל קצוות הקשת הפוליטית זורקים מספרים; המשרוקית של גלובס יצאה לבדוק כמה מכספי הגז הגיעו לציבור

ויכוחים על נתונים כלכליים הם שגרת חיים, אבל נדיר שהפער בין הצדדים הוא בין אפס לבין קרוב לטריליון. חילוקי דעות כאלה בדיוק התגלעו לפני שבוע בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ובין יו"ר המחנה הדמוקרטי ניצן הורוביץ, וסלע המחלוקת היה הסוגיה הטעונה של נתח הציבור בהפקת הגז הטבעי.
סמוך לכבש המטוס, בדרכו לפגישה עם מנהיגי יוון וקפריסין לקידום צינור גז חדש, סיפר נתניהו לעיני המצלמות על ה"מהפכה" שהוא מחולל בתמונת האנרגיה של ישראל. את הדברים הוא מיהר לפרסם בנוסח מלוטש יותר ברשתות החברתיות: "עשר שנים אני נלחם להוציא את הגז מהמים, נגד התנגדות מטורפת של השמאל. לא נכנעתי להם - ועכשיו הגז זורם, מחירי החשמל יורדים, ומאות מיליארדים מגיעים לקשישים, למערכת החינוך והבריאות שלנו".

"נתניהו שקרן" - פסק הורוביץ בפוסט תגובה. "ההתרברבות שלו על תמלוגי הגז האדירים שמגיעים לציבור היא בדיה מסמרת שיער. שקל אחד הציבור לא קיבל מתמלוגי הגז. גם לא אגורה". לקינוח דבריו הזמין הורוביץ את נתניהו להגיש נגדו תביעת דיבה.

כמו שנראה מיד, שני הצדדים טועים ומטעים. הסכומים האסטרונומיים שמזכיר נתניהו, ובפרט המטרות שהוא מונה, "קשישים, חינוך ובריאות", מעידים שהוא מדבר על הפירות של קרן העושר שאמורה לקלוט ולהשקיע את הכנסות המדינה מהגז. כללי הפעילות של הקרן הזאת, שעוגנו בחוק ב-2014, אמנם קובעים שפירותיה ישמשו למטרות "חברתיות, כלכליות וחינוכיות". שום דבר מזה עוד לא קרה. אבל "תמלוגי הגז" שהורוביץ מזכיר הם סיפור אחר, והם זורמים מזמן.

אז מה אנחנו יודעים על הכסף שגבתה המדינה עד כה מחברות הגז?

שיעור במיסוי: ממה מורכבות הכנסות המדינה מהגז

המדינה ממסה את חברות הגז בכמה דרכים. האחת - תמלוגים, שנקבעים לפי כמות הגז שהזכייניות מכרו. השנייה - מס חברות, שנקבע לפי ההכנסה הכספית שלהן. השלישית, והצנועה יחסית - אגרות מסוגים שונים, שזכייניות הגז צריכות לשלם למשל על שמירת הזיכיון בשדות הגז. הרביעית, שאמורה להיות הכבדה ביותר - מס רווחי יתר, שנקבע כאחוז משורת הרווח.

המס האחרון מכונה גם "היטל ששינסקי", כי הוא נולד מהמלצות הוועדה של איתן ששינסקי, שהולידו את "חוק ששינסקי" - החוק שהתיימר להכפיל את חלקו של הציבור בכספי הגז. ועדת ששינסקי הגישה את המלצותיה לשינוי מדיניות מיסוי הנפט והגז בינואר 2011. ההמלצות אושרו בממשלה כלשונן, ובמאי אותה שנה אישרה הכנסת את החוק שקרוי על שם ששינסקי, "חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע".

ב-2014, כאמור, אושר החוק המסדיר את אופן השימוש הייחודי בהכנסות מההיטל - קרן בתוך בנק ישראל שתשקיע את ההכנסות בחברות בחו"ל, ותקצה בכל שנה את הריבית שהשיגה לתכליות ספציפיות. הקרן תתחיל לעבוד אחרי שיצטברו בה מיליארד השקלים הראשונים.

מס חברות ותמלוגים נגבו לפני שנולדה ועדת ששינסקי. זכייניות הגז, ככל תאגיד עסקי, משלמות מס חברות. שיעורו ירד עם השנים, ועומד על 23% מההכנסה. בנוסף, הן משלמות למדינה תמלוגים בשיעור תיאורטי של 12.5% מערך הגז ששאבו, כי בניגוד לרושם שנוצר לפעמים, הגז לא שייך להן. הן מחזיקות רק בזיכיון לשאוב אותו.

הכסף שכבר נכנס: תמלוגים ומס חברות

על הכנסות המדינה מתמלוגים קל למצוא מידע. סכומי התמלוגים שנגבו ממפיקי אוצרות הטבע לסוגיהם מפורטים בדוחות השנתיים של מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה. במקרה של הגז, אפשר לראות כמה שקלים הניב למדינה כל מאגר ומאגר.

הדוחות מלמדים שבשנת 2012 עדיין נבעו רוב ההכנסות מתמלוגים, כ-200 מיליון שקל, ממאגר ים תטיס שאזל מאז. ב-2013 החלו לזרום התמלוגים מהמאגר הגדול, תמר, ומאז ועד היום כמעט כל התמלוגים נבעו מהמאגר הזה. ב-2018 נטלה המדינה כ-860 מיליון שקל כתמלוגי גז, 99.8% מהם מתמר.

הדוחות אינם מפרטים כמה תמלוגים נגבו עד 2012, אבל שמעון כהן, מנהל תחום חשבונאות וכלכלה במינהל אוצרות טבע, מסר למשרוקית כי מתחילת הפקת הגז בישראל ב-2004 ועד 2011 הסתכמו התמלוגים ב-1.2 מיליארד שקל בערך. בסך הכול נכנסו לאוצר המדינה עד אמצע 2019 כ-6.3 מיליארד שקל מהמקור הזה - לא "פחות מאגורה", כפי שאמר הורוביץ.

לשאלה אם הכסף הזה הופנה "לקשישים ולחינוך" קשה לענות, מפני שהוא נטמע באוצר המדינה. בניגוד להיטל ששינסקי, החוק לא מייעד אותו למטרות ספציפיות; וזה מבלי לדון בשאלה אם הליכי ההקצאה שנקבעו בקרן העושר אמנם יבטיחו שכספיה יגיעו ליעדים המובטחים.
אשר לסוג ההכנסה השני, ממסי הכנסה וחברות, אי-אפשר לקבל נתון רשמי. ברשות המסים סירבו לפני חצי שנה למסור למשרוקית מידע על כלל הכנסות המדינה ממיסוי זכייניות הגז. לאחרונה, עמיתנו ב"גלובס" עמירם ברקת פנה שוב לרשות, אך הושב ריקם.

כדי לקבל מושג על היקף המס הסתכלנו בדוח השנתי של תמר פטרוליום, שהיא חברה בע"מ, בניגוד לרוב הזכייניות המאוגדות במתכונת מסובכת יותר של "שותפות מוגבלת". תמר פטרוליום מחזיקה כיום 16.75% מהזכויות בתמר. בדיווח לבורסה לשנת 2018 מופיעים ההכנסות ממכירת הגז והקונדנסט (תוצר לוואי של זיקוק הגז), פירוט ההוצאות, וכן התמלוגים ומס ההכנסה ששולמו למדינה.

הדוח מראה כי הכנסות תמר פטרוליום, שנבעו מחלקה במכירות מהמאגר, הסתכמו ב-311 מיליון דולר. כלל ההוצאות על הפקת הגז, לצד הוצאות הנהלה, מימון, פחת וכדומה, הסתכמו ב-125.5 מיליון דולר. במילים אחרות, תמר פטרוליום מדווחת שרווחיה לפני תשלום מסים ותמלוגים עמדו על קרוב ל-186 מיליון דולר. מתוך זה שילמה תמר פטרוליום תמלוגים בסך 49.7 מיליון דולר, שהם כ-180 מיליון שקל, ומס הכנסה בסך 37.3 מיליון דולר - כלומר כ-134 מיליון שקל.

אם שאר המחזיקים בתמר שילמו מס בשיעור דומה, נקבל - בחשבון גס - שמיסוי המאגר הניב למדינה 800 מיליון שקל באותה שנה. כיוון שהמאגר פעיל כשש שנים, ייתכן שהסכום הצטבר ל-5 מיליארד שקל. ומס נגבה גם ממאגרים נוספים. אבל אלה לא עובדות מדויקות אלא סדרי גודל בלבד, מפני שהנתונים הרשמיים אינם חשופים לציבור.

ולבסוף, אגרות. לפי מינהל אוצרות טבע, סך כל תקבולי האגרה כולם מאז 2012 היה 34 מיליון שקל.

ההון שלא מגיע: היטל ששינסקי

חוק ששינסקי נחקק לפני יותר מתשע שנים, אבל קבע מראש שההנאה מפירותיו תתחיל בעוד זמן רב. סיבה אחת שכבר הזכרנו היא שקרן העושר תתחיל לפעול רק כשיצטברו בה מיליארד שקל. אבל סיבה שנייה היא שמס רווחי יתר לא אמור להיגבות מיד, אלא רק אחרי שהזכייניות החזירו 150% מההשקעה, ובמקרה של תמר - 200%.

מחברי דוח ששינסקי העריכו שבזכות ההסדר הזה "חלקם של המדינה והציבור ברווח הנקי, מהפקות הגז והנפט, יעלה משיעור של כשליש לשיעור של 52%-62%". זה המקור לטענה שמשמיע לפעמים שר האנרגיה יובל שטייניץ, שהמדינה לוקחת 62% מרווחי הגז.

הניסוח הזה מטעה משני טעמים. האחד, ההערכה של ששינסקי מדברת על הנתח הממוצע לכל אורך חיי המאגרים - עד 2063, לפי הדוח - כשבהתחלה הנתח יהיה נמוך יותר. השני, המס עוד לא משולם.
לפי בדיקה שפורסמה ב"גלובס", המאגר היחיד ששילם מס רווחי יתר היה מארי-B של דלק ונובל אנרג'י.

הוא הניב 460 מיליון שקל, אזל ב-2015. הסכום הזה נמוך מהרצפה שנקבעה לתחילת ההפעלה של הקרן. אשר לתמר, השותפות במאגר הודיעו בסוף 2017 שהחזירו 100% מההשקעה, לא מספיק כדי לשלם מס. מתי יתחילו לשלם? לפני כחצי שנה אישרו לנו מבנק ישראל שבשנה החולפת לא גבתה המדינה שקל אחד של מס ששינסקי. אמנם, כשנחקק החוק העריכו במועצה הלאומית לכלכלה שקרן העושר תתחיל לפעול ב-2018. אבל המועד הולך ונדחה. כשפרסמנו בדיקה קודמת בנושא, אמרו במשרד האנרגיה שמתמר יתחילו כנראה תשלומי מס ב-2020. שטייניץ העריך לאחרונה שזה יקרה באמצע השנה. הערכה עדכנית שפורסמה לא מזמן ב"גלובס" נקבה בחודש יולי, ואם זה יקרה - קרן העושר תגיע לרף מיליארד השקלים רק ב-2021.

אז תמלוגים יש, אבל "קרן לרווחת אזרחי ישראל", כשמה הרשמי, עוד אין. נראה שגם במשרד ראש הממשלה הבינו שהדיבור על "מאות מיליארדים" שזורמים בזמן הווה היה מטעה, שכן באתר המשרד פורסמו דברי נתניהו בשינוי קל. "עם היצוא שמתאפשר דרך הצינור הזה אנחנו נוכל לתת הכנסות של מאות מיליארדי שקלים לאזרחי ישראל", נכתב שם. "נוכל" - בלשון עתיד. ועל העתיד, כרגיל, המשרוקית לא עורכת בדיקות.

 כמה קיבלה המדינה בינתיים מכספי הגז