הדיילים והדיילות ראו כבר הכל כנראה. רק השנה עברו בנתב"ג 9.2 מיליון ישראלים ועוד 4.5 מיליון תיירים, ואת כולם שירתו צוותי האוויר, שרואים את המסע האווירי בעין אחרת, מין תמונת מראה למציאות שחווים הנוסעים. אנחנו בדרך לחופשה, ואילו בשבילם זו עוד משמרת בעבודה. וכשהדיילים עושים את זה כבר כחלק מהשגרה, ברור שהם יודעים את כל הסודות ויכולים לזהות את כל הדפוסים שמאפיינים את הנוסעים והצוות במטוס.
אז מי הנוסעים הכי מעצבנים (או שאולי אלה נשות הטייסים?), האם מרכלים על הנוסעים ליד עגלת השתייה (ברור שכן) ומה המקום הכי מזוהם במטוס (וזה לא השירותים)? "גלובס" מגיש 10 סודות אוויריים מפתיעים שגילו לנו דיילי הווה ועבר. נא להדק חגורות.
האם לפעמים מפעילים את השלט המורה על הידוק חגורות רק כדי שהטיילת במטוס תיפסק ואנשים ישבו?
"פעם זה באמת היה ככה... ברגע שהתחילה טיילת בעיקר לקראת נחיתה - הופ, היינו מדליקים את השלט והנוסעים היו מתיישבים במקום, לא מרוצים אבל לכאורה - אין להם ברירה. היום כשאין חובה לצרף גם כריזה לנוסעים 'נא לשבת במקומותיכם', להדלקת השלט לבדו יש הרבה פחות אפקט. במהלך הטיסה ולא בהמראות או בנחיתות, האחריות אגב היא של הנוסעים לחגור חגורות בטיחות למעט במקרים של כניסה לכיס אוויר כשגם הצוות צריך להיות חגור".
לדיילים יש שפת קודים כדי לרכל על הנוסעים?
"ברור שכן. גם בשפת סימנים בידיים ובאמצעות העיניים, וגם בכינויים כמו החתיך מכיסא 28c או הקרצייה ממושב 32a".
מה הדיילים אוכלים בטיסה?
"אנחנו לרוב לא נוגעים באוכל של מחלקת התיירים, אלא אוכלים מנות שמוגשות במחלקת עסקים (שאריות ממנות שלא הוגשו) או מנות צוות מיוחדות, שיכולות להיות סלט מושקע או מנות אחרות מחוממות בקסרול".
אבל אפשר לעשות דברים אחרים עם אוכל. "כשהיה לנו ממש משעמם היינו עושים ניסויים מעניינים באוכל, כמו לשפוך על עוגות ליקר ולחמם בתנור או לעשות פילינג בידיים עם לימון וסוכר". אפרופו אוכל, בקשה מהצוות - אל תערמו את שאריות הארוחה על המגש ותגישו להם מגדל מאולתר של פסולת - המגשים צריכים לחזור לתא שלהם בעגלה והערמה הזו די מציקה.
הנוסעים הישראלים - הכי גרועים או שממש לא?
כאן הדעות היו חלוקות. הרוב קבע ש"בהחלט שכן. למרות שגם הנוסעים הצרפתים מנג'סים בתחושה שמגיע להם הכול אבל הישראלים הם השיאנים".
בין המושמצים גם היו הנוסעים האמריקאים כשתמימות דעים התגלתה בנוגע לנוסעים הישראלים שמתגוררים בארה"ב. "אנחנו מאוד אוהבים את אלה שמגיעים בטיסות מלוס אנג'לס ומבקשים 'מיץ אורנג ג'וס', או שכל הטיסה מדברים איתך באנגלית ומבקשים 'ידיעות אחרונות' (במבטא)". הישראלים גם זכו להגדרה של שיאני התחמנים במטוס: כמו אלה שמנסים לעבור למחלקת עסקים ממחלקת תיירים ("אוי התבלבלתי במושב, כבר אשאר פה") ועד הנוסעים המתמידים במעמדות הגבוהים שטסים כ"אחד העם" במחלקת תיירים (כשלא מדובר בטיסות על חשבון המעסיק) ומבקשים, או למען הדיוק, דורשים, שירות ביזנס במחלקת תיירים - "אז תגיש לי את האוכל משם, אני רגיל לזה, תביא כרית, שמיכה, משקה מיוחד ומה לא", "אתה יודע בכלל מי אני?". ויש גם "סידורים" בין חברים - אם חבר נוסע במחלקת עסקים הוא שולח לך את הכרית או השמיכה ומבקש חדשים כי שלו "נעלמו".
יש חתול במטוס? אחד הדיילים סיפר כי "בקווים לדרום אפריקה הנוסעים קוראים לדיילים כמו לחתול 'פספספס' וגם נוסעים חרדים שפונים בדרך כזו לדיילות. פספספסס. זה הכי נורא".
סקס בשירותים במטוס - מיתוס או אמיתי?
"אמיתי מאוד ושכיח מאוד, בעיקר בין נוסעים לנוסעים ופחות בין צוותים לנוסעים. הזוגות יוצאים משם סמוקי פנים יותר או פחות אם הם מתגלים וממשיכים לדרכם. יש דיילים שגם אוהבים להפריע ולהעיר באמצע. אגב לא חייבים ללכת לשירותים - בטיסות לילה בעיקר יש גם אקטים של סקס מתחת לשמיכה במושב עצמו".
העישון נעלם - באמת?
"אז זהו שלא - יש נוסעים שלא יכולים להתאפק ומעשנים בתאי השירותים. זה לא קורה הרבה אבל יש נוסעים בטיסות הארוכות שפשוט חייבים סיגריה, הם נכנסים לשירותים ומנסים להסתיר את העשן מגלאי העשן. את הגלאי אולי אפשר לרמות אבל הריח מסגיר אותם מידית. כמובן שהם מכחישים שזה הם, וברור שזה הנוסע שהיה שם לפניהם".
מכשירים שלא עברו למצב טיסה באמת מפריעים להמראות ולנחיתות?
"פעם זה היה נכון אבל היום לא. המטרה העיקרית היא שהנוסעים יעזבו את הטלפון ויפסיקו לברבר כשהמטוס עוד לא המריא".
מה המקום הכי מזוהם במטוס?
"האיזור הכי מלוכלך הוא המגש המתקפל, הוא יותר מלוכלך מהשירותים - למרות שהם המקום הכי מסריח במטוס. על המגש הזה נשארות שאריות של התעטשויות, של אוכל שלא מנוקה היטב וכל ציוד אחר דוחה במידה כזו או אחרת".
כשהנוסעים קוראים לכם, אתם באמת לא שומעים?
"לרוב, אנחנו באמצע כלום. אנחנו שומעים מצוין אבל מעדיפים להתעלם ומקווים שהנוסע יניח לבקשה שלו לחלוף. עם השנים מפתחים אלרגיה לאנשים ובעיקר לאלה שרק התעוררו מהשינה שלהם וחייבים קפה לפני שצחצחו שיניים".
ויש לזה גם שם: "בזמני קראנו להתעלמות הזו 'הלן קלר' לא שומעים, לא רואים", מספרת דיילת בדימוס. "היינו דוהרים במעבר מוכווני מטרה בכאילו. המטרה היא לא הנוסעים. המטרה היא לשבת לנוח במטבח וללרלר". דיילת אחרת בדימוס הציגה עמדת שירותית ולא בציניות: "אני אהבתי ממש לתת שירות, מה יש כבר לעשות במשך כל השעות האלה? יש אנשים נחמדים ממש, נוצרות שיחות נחמדות ובאמת הייתה לי גישה להיענות לבקשות של נוסעים כדי שתהיה להם טיסה נעימה יותר". מולה אומרת דיילת שלישית - "עוד לא הבנתם שאין מה ללחוץ על כפתור הקריאה לדיילת? זה הכי שנוא עלינו".
ואיך היחסים עם הטייסים?
"פעם זה היה יותר בולט ואפשר להגיד שהיינו המשרתים שלהם כשהם נהנים מזה שאנחנו עונים כמעט לכל הגחמות שלהם (לפעמים גם במלון בחו"ל, אבל זה כבר סיפור אחר), כן היו מחזירים אותנו עם הקפה שהגשנו לבקשתם כי 'לא ככה רציתי'. אבל זה היה בעיקר בקרב הצעירים שבאים ישר מהטייסת וחושבים שההילה שלהם מהצבא נשארת גם במטוס האזרחי. היום זה פחות מורגש".
דיילת אחרת אומרת "בזמני דווקא הטייסים המבוגרים היו הבלתי נסבלים עם בקשות מהגיהנום. אבל מי שהתעלה עליהם היו בנות זוגם שלא מספיק שישבו בביזנס, טרטרו אותנו כמו אחרון הנוסעים המשלמים,ואפילו תודה לא היו אומרות".
לטייסים אגב מגישים אוכל ממחלקת עסקים כשאסור ששני הטייסים שיושבים בתא הטייס יאכלו את אותו האוכל. משום שאם אחת המנות מקולקלת שטייס אחד יוכל לתפקד בשעה שהשני מבלה בשירותים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.