אחד הדוחות שאני פחות אוהב לכתוב עליהם הוא דוח האקזיטים. הסיבה היא השרירותיות שבה מוגדר אקזיט - למשל, חברה שהונפקה בוול סטריט (להלן אקזיט ראשון) ואז נרכשת על ידי קרן/חברה שמוחקים אותה ממסחר - האם זהו אקזיט נוסף? זה היה המקרה של מובילאיי, אבל לפחות רבע מהמניות היו בידי ישראלים (המייסדים אמנון שעשוע וזיו אבירם ושמואל חרל"פ, ועובדי החברה). ומה קורה אם כל בעלי המניות הם בכלל אמריקאיים? ואם חברה נרכשת על ידי קרן ואז נמכרת שוב - זה נספר כאקזיט אחד או כשניים?
להרשמה לניוזלטר
לקבוצת הפייסבוק של גלובסטק
בשנים האחרונות זה נהיה אף מסובך יותר כי ההגדרה של מושג ה"אקזיט" עברה טרנספורמציה - מאירוע שיא, שבו המייסדים, העובדים והמשקיעים גורפים הון חד פעמי, לאירוע מתגלגל, שבו הכסף מגיע בפעימות. האקזיטים "החדשים" יכולים להיות מייסדים שמוכרים קצת מניות במהלך הדרך, סבבי גיוס שבהם אנג'לים ומשקיעים מהשלבים המוקדמים מממשים חלק מהאחזקה שלהם או כולה, וכו').
עסקאות כאלו נקראות עסקאות סקנדרי, כלומר משנית, מכיוון שהמניות נרכשות מבעל מניות קיים, ולא דרך הנפקת מניות. הרבה מאוד סבבי גיוס הון לא כוללים רק הזרמה של הון לקופת החברה, אלא משמשים גם לרכישת מניות מבעלי המניות הקיימים.
הסיבה היא בין השאר שחברות פרטיות נשארות זמן ממושך יותר וצריך למצוא דרך לממש חלק מההשקעה. רונן ניר מויולה ונצ'רס מדבר על זה בראיון שערכתי איתו בפודקאסט.
ביום שלישי בבוקר פורסם ב"כלכליסט" כי קרן אינסייט בדרך לרכוש את חברת הסייבר הישראלית ארמיס תמורת סכום שינוע סביב מיליארד דולר (השווי בעסקה עמד בסופו של דבר על 1.1 מיליארד דולר). המיסגור של הידיעה הראשונית וגם של הידיעות שעלו בעקבות זאת אצלנו וב"דה מרקר" היה של אקזיט, ועוד של "אקזיט הסייבר הגדול של חברה פרטית ישראלית".
באותו ערב נסגרה העסקה הסופית ואז גם התבררו קצת פרטים נוספים - אינסייט וגוגל רוכשות את בעלי המניות הקיימים החוצה, המייסדים והעובדים מכרו מניות אך נשארים עם אחזקה משמעותית לקראת הנפקה בהמשך הדרך ואינסייט הזרימה סכום מסוים לתוך החברה. המשמעות היא שאינסייט הפכה להיות בעלת השליטה.
מה ההבדל בין עסקת ארמיס לסקנדרי מאוד גדול. גם בסבבי גיוס גדולים אחרים המייסדים מוכרים מניות ומישהו מוכן להעניק תג מחיר של מיליארד דולר. אז נכון, המייסדים כנראה מכרו יותר מניות מאשר סבב רגיל (אבל כאמור עדיין נשארים עם אחזקה משמעותית), אינסייט רכשה שליטה ולא רק הובילה סבב גיוס, החברה נשארת עצמאית והמורכבות היא של עסקת רכישה - ועדיין, זה אקזיט או סקנדרי? הגבולות היטשטשו (בעבור האנג'לים והקרנות, אגב, לגמרי מדובר באקזיט, אבל זה רק מוכיח כי אין הגדרה מובהקת).
האם זה משנה? לא ממש. זה בטח לא נועד כדי להוריד מההישג של ארמיס, מיייסדיה, עובדיה ובעלי המניות שלה. זה נועד כדי להבין את האופן שבו ההגדרות משתנות ומתפתחות, ולהבין שעסקה כזאת היא רק עוד שלב במסלול הארוך והמתיש של סטארט-אפים.
מי זאת ארמיס, מה התחום החם שבו היא פועלת, ומה היא הצליחה לעשות שאחרים לא הצליחו?
ראיון עם מייסדי ארמיס לאחר העסקה: "אינסייט פשוט התייצבו בדלת ואמרו: 'לא תדברו איתנו?'" - כל מה שצריך לדעת על פרטי העסקה, על המשמעות של מכירה לקרן פיננסית ועל מה הלאה.
עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון
- סנז ישר גדלה באיראן, עלתה לארץ עם משפחתה בגיל 17 ושירתה ביחידות מודיעין במשך 15 שנה. היום היא מנתחת איומי סייבר לגופים ישראליים מטעם חברת Fireeye האמריקאית, מזהירה מפני ההתחזקות של איראן בתחום ואומרת: "קל מאוד לשבש חיי אזרחים, זה יקרה גם פה". האזינו/קראו כדי להבין למה תקיפות הסייבר הסיניות זה הרוצח השקט ולאורך זמן הן יפרקו את הכלכלה. ראיון.
- דוח חדש של חברת IVC ופירמת עוה"ד ZAG-S&W מציג מגמות חשובות על תעשיית הסטארט-אפים בשנה האחרונה ובעשור החולף. חברות צעירות מגייסות פחות, משקיעי ההון סיכון לוקחים פחות סיכון, ומה תחום הפעילות שמפתיע לטובה?
- פרנסואה פאשט, שמנהל את מעבדת המחקר של ספוטיפיי, מספר בראיון ל"גלובס" על יצירת מוזיקה באמצעות בינה מלאכותית ומסביר כי אין כיום הבנה מספקת של מה אנשים אוהבים לשמוע: "צריך להתחשב בניואנסים - איזה קטעים אנשים אוהבים ומתי הם מאזינים". וגם: מה גורם לאנשים לדלג לשיר הבא, ואיך הטכנולוגיה תעזור לאמנים להתמודד עם זה. לראיון של אושרית גן-אל.
- מי שמבקר בימים אלה בתערוכת האלקטרוניקה CES בווגאס עשוי לחשוב שישראל מובילה את מהפכת הרכב העתידי. במישור הטכנולוגי ישראל היא אכן מעצמת אוטו-טק, אבל שורה ארוכה של חסמים מעכבת את היום שבו נראה על הכבישים המקומיים כמות משמעותית של רכבים ללא נהג. לכתבה המלאה.
- הוויברטור הרובוטי שהביא את הסקס-טק ל-CES והדרמה שהייתה סביבו.
- ביקורת על אפל בטקס פרסי גלובוס הזהב: "מפעילה סדנאות יזע בסין". צפו.
- תכירו: מניות הטכנולוגיה מישראל שזינקו ביותר מ-100% בוול סטריט.
- צפייה לאורך ורק בחושך: כך ייראה שירות הסטרימינג שמנסה לזעזע את הוליווד.
מה בתעשייה
אקזיטים:
- הסטארט-אפ איליון (Ilyon Games) נרכש על ידי חברה בת של ענקית האינטרנט הסינית טנסנט. איליון הוקמה ב-2014 על ידי יהונתן ארז, איליה מולודצקי, אלון לוי ואבי שור. לפי "דה מרקר", סכום הרכישה עומד על כ-100 מיליון דולר. כתבה שפירסמנו לא מזמן על ההשתלטות של טנסנט על תחום הגיימינג.
- חברת Segasec הישראלית, שפועלת בתחום של איומים דיגיטליים כמו נסיונות פישינג, נרכשה על ידי חברת Mimecast הבריטית. היקף העסקה לא פורסם. Segasec הוקמה ב-2017 על ידי אלעד שולמן וגד אקוקה. להודעה הרשמית.
גיוסי הון:
- חברת סייסנס הישראלית, שפיתחה טכנולוגיית בינה עסקית (BI), גייסה מעל 100 מיליון דולר בשווי של מעל מיליארד דולר לפני הכסף (בסך הכל גייסה החברה סכום של 300 מיליון דולר עד כה). חברת סייסנס נוסדה בשנת 2004 בידי גיא בויאנג'ו, אביעד הראל, עדי עזריה, אלדד פרקש ואלעד ישראלי, ומנהל אותה המנכ"ל אמיר אורעד. בסבב הגיוס השתתפו כלל טק, בסמר, באטרי ונצ'רס ואינסייט. לידיעה המלאה.
- חברת BigID, שפועלת בתחום של מדיניות הגנה על פרטיות ומידע אישי, הודיעה על גיוס של 50 מיליון דולר מקרן טייגר גלובל. עיתוי הגיוס חריג מכיוון שרק לפני ארבעה חודשים השלימה החברה סבב גיוס של סכום דומה (בסך הכל גייסה עד כה 144 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2016 על ידי דימיטרי סירוטה ונמרוד וקס. בין המשקיעים בה נמנים הקרנות בסמר, בולדסטארט, קלירסקיי ואחרות, וכן חברת SAP. לידיעה המלאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.