הסממן הטוב ביותר להבנה כי המשטר בטהרן מוטרד, אפילו מוטרד מאוד מההפגנות בשל הפלת המטוס האוקראיני, הוא הצמצום של הגישה לאינטרנט ובעיקר לאתרים ולאפליקציות שיתוף כמו אינסטגרם, פייסבוק וגם וואטסאפ. תושבים באיראן מדווחים כי בכמה מהערים הגדולות הגישה לאתרים הללו מוגבלת עד לא קיימת.
השלטונות חוששים כי גל המחאות מאוקטובר-נובמבר שדוכא בכוח רב וגבה את חייהם של אלפי מפגינים עשוי להתחדש, וכי האופוזיציה תנצל את ההזדמנות כעת ותקרא לציבור לצאת שוב לרחובות.
ההפגנות בערים הגדולות ובעיקר האוניברסיטאות החלו משעות הצהריים כמה שעות לאחר ההודאה באשמה של הנשיא רוחאני ושל מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה. המפקד - אמיר עלי חאג'יזאדה - אמר במסיבת עיתונאים מלווה במצגת כי מדובר היה בטעות אנוש של אחד מהמפקדים ביחידה נגד טילים. האיש סבר בטעות כי המטוס היה טיל שיוט שנורה לעבר איראן ובשל הכוננות הגבוהה שעות ספורות לאחר מתקפת הטילים על הבסיסים האמריקאים בעיראק, הורה ליירטו.
מוקד ההפגנות הראשון היה באוניברסיטת אמיר כאביר בטהרן, המאות שם הפכו לאלפים והקריאות החריפו והלכו עד להשמעת קריאות מוות לדיקטטור כשהכוונה למנהיג העליון חמנאי. ברשתות החברתיות הופצו סרטונים ובהם מפגינים קורעים את תמונותיו של קאסם סולימאני, וקוראים קריאות נגדו ונגד המשטר. הפגנות דווחו גם מאוניברסיטאות אחרות ומרכזי ערים ברחבי איראן כשהפעם המוחים הם סטודנטים ומשכילים.
ברשתות החברתיות מכונה המאורע "צ'רנוביל האיראנית" והשלטונות מוקעים בבוז כמי שניסו להסתיר מחדל נורא שהביא למותם של 176 בני אדם, רובם אזרחי איראן שטסו במטוס האוקראיני. לזה מוסיפים בהפגנות מחאה גם על הסתרת המחדל בהלוויתו של קאסם סולימאני בעירו כרמאן, שם נהרגו יותר משישים בני אדם, והשלטונות הורו למשפחותיהם לקבור אותם בטקסים קטנים ולהימנע מפרסום מותם.
משעות אחר הצהריים והערב מתקבלים דיווחים על התנגשויות בין כוחות הביטחון, בשלב הזה המשטרה הרגילה ולא המיליציות האזרחיות "באסיג'" הנשמעות למשמרות המהפכה. סמוך לאוניברסיטה אמיר כאביר בטהראן דווח על שימוש בגז מדמיע לפיזור המפגינים ועל מעצרים, ודיווחים דומים יש מעוד מקומות. ניסיון העבר מלמד כי אם המשטרה הרגילה לא מצליחה לדכא את ההפגנות, אנשי ה"באסיג'" מגיעים והדרך שלהם אלימה הרבה יותר. לפי הדיווחים מגל המהומות הקודם, אנשי מילציות אלה אחראים לרוב ההרוגים והפצועים.
גל המחאה הקודם היה ממניעים כלכליים ברובו ובעיקר העלאת מחירי הדלק בשיעור חד, והקיצוב שהונהג בו, רוב המפגינים היו בני מעמד העמלים, השכבות החלשות, מובטלים ועוד, מי שבעבר היו התומכים העיקריים של המהפכה האיסלמית. החשש בקרב המשטר הוא כי גלי המחאה ישתלבו, משכילים וסטודנטים עם המעמד הנמוך, סוחרים ובעלי מקצועות חופשיים עם הפועלים, ואז יהיה קשה מאוד לעצור את הגלגל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
