"כמעט בכל בניין אני מגלה כשל במערכות השאיבה של החניון"

האסון שבו נהרגו סתיו הררי ודין שושני ז"ל, במעלית שהוצפה ברחוב נדב בתל אביב, לא נותן מנוח לאמיר רוזנבלום, יועץ ניהול ותחזוקת מבנים ובעלי חברת ניהול המבנים עידן ש.נ.י. הוא גם חושש שזה בהחלט אינו האסון האחרון. "בעיני מה שקרה הוא רק סממן לכל מה שקורה בתחום.

"אני חושב שלא דיברנו מספיק על הדברים החשובים. הדיון הוא לא רק אם עיריית תל אביב נערכה כראוי או אם רשות הכבאות הייתה צריכה עוד טלפנים - דרוש דיון עמוק יותר על תחזוקת מבני מגורים.

"האירוע הטרגי שראינו בתל אביב, כמו סרט אימה, יכול היה להימנע. הסיפור מתחיל עוד בשלב התכנון, עם עירייה שבוחנת את הדברים. מי שיודע שהבניין הזה נבנה בנקודה הנמוכה ביותר ברחוב, היה צריך למצוא פתרונות מראש, כמו בורות ספיגה או חלחול.

"בשלב השני, כשמעבירים בנייני מגורים חדשים מהקבלן לדיירים או לחברת הניהול, צריך לעשות זאת בצורה מקצועית ומסודרת כמו שצריך, ולוודא שכל המערכות נבדקות. במקרים רבים זה לא נעשה.

"למשל בחניון תת קרקעי יש משאבות טבולות, שתפקידן להוציא מים מהחניון במקרה של הצפה. יש גם בניינים רבים שיש בהם חיישן לזיהוי מים במעלית, למקרה של הצפה. השאלה היא אם החיישן עובד ואם המשאבה עובדת - ואם הם בכלל יכולים לעבוד.

 הצפה בחניון של בניין / צילום: חברת עידן שני

"אני יכול לספר על מקרה של בניין בתל אביב שהמשאבה עבדה אבל העירייה חסמה את נקודת הוצאת המים וכל המים חזרו פנימה.

"ברחוב הירקון בתל אביב יש בניין שהחניון שלו הוצף לפני שבוע במלואו, 20 מכוניות הלכו 'טוטאל לוס'. הכי חמור זה נזק בנפש, אבל גם לא היה צריך להיגרם גם נזק ברכוש.

"אני רואה כשל כמעט בכל בניין"

"כמעט בכל בניין אני מגלה כשל במערכות השאיבה של החניון - למשל לא ניקו כמו שצריך עם שואבים אלא שוטפים את כל הלכלוך וחומרי הבנייה לביוב עם שני פועלים, וברגע האמת המשאבה תהיה סתומה ולא תוכל לשאוב את המים החוצה. למה כל כך הרבה חניונים הוצפו? כי המשאבות לא היו תקינות".

הייתה גם כמות חריגה של גשם. המים כנראה עלו מהר.

"כשנכנסו מים לפיר של המעלית, החיישן היה מצפצף והיו מבינים שאסור להיכנס או שהמעלית הייתה עולה אוטומטית לגג.

"חוץ מזה, לא צריך אירוע גשם של פעם ב-50 שנה. יכולה להיות תקלה בספרינקלר ולמלא חניון במים. זה נזק במאות אלפי שקלים, ועלול גם להיגרם אסון בגלל טיפול לא זהיר במים וחשמל יחד".

הצפות אינן האיום היחיד, אומר רוזנבלום. לדבריו, "יש בניינים שמשביתים מערכות גילוי אש ועשן כי הן מצפצפות, או שסוגרים מפוחים להוצאת עשן בחניונים כי הם מרעישים. יש בניינים שחדרי המדרגות מפוצצים ברכוש של הדיירים ואי אפשר יהיה להתפנות במקרה חירום".

רוזנבלום מלין על כך שכל נושא חברות הניהול והתחזוקה אינו מוסדר בחוק. "יש כאן טכנולוגיות בנייה, אבל התפעול לא ברמה מספיק גבוהה. היישום בשטח ביום שאחרי קבלת טופס 4 הוא גרוע. כל בניין מגורים, בטח חדש, חייב חברת ניהול מקצועית, שעושה גם תחזוקה מונעת ולא מסתפקת רק בניקיון ובריחנים בלובי. אבל אין רגולציה בתחום הזה, ויש חברות שמקבלות את הבניין מהקבלן בלי הדרכה מקצועית.

איפה אתה רואה את עיקר הבעיה?

"הסבירות היא נמוכה כשמדובר בבעלים יחיד כמו בבנייני משרדים. עיקר הבעיה היא בפרויקטים למגורים, שבהם יש הרבה בעלים, וחלקם לא גרים שם בכלל.

"הפצצה באה בשנה השנייה"

"קמים מגדלים בפתח תקווה, ראש העין, נתניה, עם מערכות מאוד מורכבות. דמי הניהול גבוהים מאוד ואנשים מנסים להוזיל אותם, ויש חברות ניהול שנכנסות במחירי הפסד מלכתחילה. הפצצה באה בדרך כלל בשנה השנייה - אחרי שנגמרת האחריות של הקבלן.

"אני חושב שנכון לדיירים לקחת יועץ תחזוקה שיבדוק את התפקוד פעם בכמה חודשים - ככה גם חברת הניהול תדע שבודקים אותה.

"אני חושב שבכל רשות מקומית יהיה ממונה בטיחות. הרשויות מטבע הדברים מתנגדות, אבל עוד מעט יהיו כאן מגדלים של מאות משרדים, וחייבת להיות הלימה בין הקפיצה בבנייה לקפיצה בתחזוקה.
"כך או כך, כל תהליך העברת השרביט בין היזם לניהול צריך להיעשות בצורה מסודרת". 

איפה הטכנולוגיה? את אסון המוות במעלית היה אפשר למנוע בעלות של כמה אלפי שקלים | אורי ברקוביץ'

כמה אלפי שקלים, זו העלות של מערכת אתראה מפני הצפות שייתכן שהייתה יכולה למנוע את האסון שבו נהרגו בשבת שעברה דין שושני וסתיו הררי ז"ל. מערכות ההתראה פועלות כך שברגע שמנוטרת לחות או רטיבות מינימלית, הן משגרות פקודה למחשב המעלית לשגר אותה מעלה אל אמצע הבניין או אל חלקו העליון, לפתוח את דלתות המעלית בכדי לאפשר את חילוץ הנוסעים, ולהשבית את המעלית עד סיום האירוע.
אף על פי שמערכות אתראה יכולות למנוע נזק בנפש וברכוש, גורמים בענף אומרים כי "בכל מה שקשור להתמודדות עם שיטפונות, אין בארץ שום התייחסות רשמית ברמת התקן והרגולציה". גורמים אחרים טענו כי "עד שלא קורה אסון עם הרוגים, אין מה לדבר על תקינה בתחום".

אחת החברות שמפתחות ומתקינות מערכות התראה מפני הצפות היא "ליק לוק" מהרצליה. לדברי סמנכ"ל התפעול בחברה, אור טראובה, המערכות שמתקינה החברה, בעלות של בין 5,000 ל-7,000 שקל, "נועדו כדי לצמצם את הכמויות במקרה של הצפה, וכאשר מדובר בהצפה ממי גשמים, לתת אתראה בטרם יגיעו לאזור רגיש".

"החיישן שלנו יודע לזהות הימצאות מים ובמקרה שכזה להעביר פקודות למערכות חיצוניות", מסביר טראובה, "במקרה של מעלית, אפשר להתקין צופר שיצפצף, או צ'קלקה, או לשלוח מסרון שיגיע ליחידה שלנו. חלק מהפעולות הן אקטיביות כמו הרמת המעלית לגובה או ניתוק זרם המים במקרה של פיצוץ בצינור. את סוג הפתרון אנו מתאמים עם חברת המעליות".

המערכת, מדגיש טראובה, לא נועדה רק למניעת אסונות נדירים כמו זה שאירע בסוף השבוע שעבר, אלא למניעת נזקים מגורמים נוספים. "בכל בניין חדש יש בחניון מערכות תשתית כמו משאבות, מאגרי מים, חדר חשמל ראשי או מעליות רכב, והצפה יכולה לגרום לנזק אדיר שיכול לגרום להשבתת הנכס כך שלא ניתן יהיה לגור בו אפילו למשך שבועיים-שלושה", אומר טראובה.

איגור וינוקורוב, מנכ"ל לדיקו ליפט, הנציגה של מעליות יונדאי בישראל, מסביר כיצד פועלות מערכות ההתראה הקיימות כיום בשוק, ועד כמה הן פשוטות ולא יקרות. "מעלית זו מערכת מאוד פשוטה: יש מחשב שנותן פקודות להגיע לקומה, לסגור ולפתוח דלתות. מערכות ההתראה כוללות חיישן מים שנמצא במקום הכי רגיש בפיר המעלית, תלוי במבנה. לפעמים זה בתחתית הבור, בחלק הכי תחתון, אבל לפעמים זה דווקא למעלה, בחלק העליון. ברגע שהחיישן חש בטיפת לחות הוא נותן פקודה להביא את המעלית לאמצע הפיר או לחלקו העליון, וזאת כי לפעמים הלובי עצמו מוצף. זה פתרון פשוט וקטן שאפשר להתקין באופן גורף בכל המעליות בישראל, בסדר גודל של 3,000 שקל, כולל עבודה".