הציבור הישראלי משלם פחות עמלות עבור חשבון העו"ש ביחס לשנים עברו, אך גם משלם יותר עבור כרטיס האשראי שלו. בנוסף, הוא יכול להוזיל את התשלומים ככל שיצרוך את השירותים הפיננסים דרך אפיקים ישירים ולא באמצעות הפקיד. כך עולה, בין היתר, מ"הדיווח החצי שנתי אודות מחירי השירותים הבנקאיים הנפוצים למשקי הבית" שפרסמה המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, ד"ר חדוה בר, ושהוגש לוועדת הכלכלה של הכנסת.
נתוני הבנק המרכזי מצביעים על כך שבשנים האחרונות יש מגמה עקבית: קיטון בתשלום החודשי שמשלמים ציבור משקי הבית ולקוחות הבנקאות הפרטית (לבעלי הון) בישראל עבור ניהול חשבון עו"ש וביצוע "פעולות בנקאיות בסיסיות כגון הפקדה, משיכת מזומנים, העברות בנקאיות, וכו', המתבצעות על ידי פקיד או בערוץ ישיר, פעולות בשיקים, הרשאה לחיוב חשבון, הוראת קבע, הפקת דוחות סטנדרטים, קבלת מידע בתקשורת (טלפון, סלולר, דוא"ל) ואיתור מסמכים".
כך, נכון למחצית הראשונה השנה העלות החודשית של ניהול חשבון עו"ש וקבלת מידע מהבנק עמדה על 12.6 שקל, שהם כ-151 שקל לשנה - הרבה פחות מהתשלומים הנהוגים למשל בשוקי התקשורת. על פי נתוני הפיקוח על הבנקים, התשלום החודשי נכון למחצית הראשונה ב-2019 משקף הוזלה מצטברת של כ-38.2% מאז 2011, אז שילם הציבור סך ממוצע של כ-245 שקל מדי שנה עבור ניהול חשבון העו"ש.
למול זאת ישנה עלות שדווקא עולה - זו שנלווית לשימור בכרטיסי האשראי. על פי נתוני הפיקוח על הבנקים העלות החודשית להחזקת כרטיסי אשראי ושימוש בו, שכוללת בעיקר את דמי הכרטיס, תשלום בגין משיכות מט"ח בחו"ל ובגין עסקאות בחו"ל, נסקה מאז 2011 ב-19.2% מ-12 שקל לחודש ב-2011 ל-14.3 שקל לחודש השנה.
עוד עולה מהדוח כי שיעור העמלות מסך ההכנסות רשם ירידה עקבית לאורך השנים: מ-1.4% בשנים 2009 ו-2010 (בשקלול העמלות של ישראכרט ושל מקס שהייתה אז לאומי קארד), דרך כ-1.2% ב-2012 וב-2013 (גם כן בשקלול ישראכרט ומקס) ועד ל-0.79% ו-0.78% ב-2017 ו-2018, בהתאמה, ועד 0.77% במחצית הראשונה של 2019 (בשלוש השנים האחרונות ללא ישראכרט ומקס).
שיעור העמלות שגבו הבנקים (כולל חברת כרטיסי האשראי כאל, שבבעלות דיסקונט והבינלאומי ולא כולל מקס וישראכרט שהפכו בתקופה זו לגופים עצמאיים), שהיה0.77% מהנכסים במערכת הבנקאית בכלל מגזרי הפעילות הבנקאיים - משקי בית, בנקאות פרטית והעסקים (החברות הגדולות והבינוניות במשק), דומה למדי לזה שנהוג בשוק הגמל וההשתלמות - שם מדובר על דמי ניהול שנאמדים בכ-0.6% מהנכסים המנוהלים, ובשוק הפנסיה החדשה שם דמי הניהול המכנסים נאמדים בפחות מ-0.5% (שילוב של דמי הניהול מהפרמיה השוטפת ומהצבירה). לצד זאת לבנקים מקורות רווח משמעותיים יותר מהעמלות ובראשם מרווח הריבית בין הפקדונות מהציבור לאשראי שניתן לציבור, ושמניבים את עיקר ההכנסות שלהם.
כך או כך, בבנק המרכזי מדגישים כי השוואת תעריפי עמלות ניהול חשבון עו"ש בין הערוץ הישיר ל"מול פקיד" מלמדת כי "בנקאות ישירה מאפשרת חיסכון". זה נכון גם בתחום פעילות בני"ע. ממצא זה מתווסף לתובנה דומה שהפיקוח מצא, ומקדם, בנוגע לחשיבות המעבר לשירות טכנולוגי ישיר ככלי לשיפור היעילות של הבנקים עבור עצמם ועבור בעלי מניותיהם. בהקשר זה קובע הפיקוח על הבנקים כי נכון לתחילת דצמבר השנה "עלות ביצוע פעולה בנקאית בערוץ ישיר, נמוכה בממוצע בכ-75%, מעלות ביצועה באמצעות פקיד".
על פי נתוני הפיקוח, בנק מזרחי טפחות, ששם דגש שיווקי על שירות אישי ואנושי, הוא הבנק הכי יקר בתעריף פקיד כשהפער בין תעריף פקיד לתעריף ישיר הכי גדול בפועלים - שהכי זול באפיק הישיר. הבנק הכי יקר באפיק הישיר הוא דיסקונט.
דרך אחרת להפחית את עלויות השירותים הבנקאיים, שלא דרך מעבר לאפיק הישיר, היא שימוש ב"שירות המסלולים" המפוקח, שלגביו נכתב בדוח כי "63% מסך החשבונות משלמים פחות מ-10 שקל בממוצע בחודש". דבר זה מצביע על כך שיתר החשבונות עולים לפחות 17 שקל לחודש, ועל כן הפיקוח ממליץ לציבור שלא עשה כן לבחון את עלות ההצטרפות למסלולים ולפעול בהתאם.
בנוסף, הסקירה של הפיקוח על הבנקים מגלה כי ממוצע דמי הכרטיס לכרטיסי אשראי מסוג מקומי, בינלאומי וזהב הסתכם ב-6.4 שקל לכרטיס לחודש בעוד שממוצע עלות חודשית של דמי כרטיס לחשבון עמד על כ-10.4 שקל. בכל אופן, כפועל יוצא ממגמות ההוזלה של ניהול החשבון למול ייקור כרטיסי האשראי, יוצא כי החלק היחסי של עלות ניהול העו"ש הפך אשתקד לנמוך מהחלק של עלות כרטיסי האשראי, לראשונה בשנים הנסקרות. כך, בעוד שב-2011 עלויות ניהול החשבון בבנק היוו 63% מהעלויות הממוצעות המשותפות של ניהול העו"ש והחזקת כרטיסי אשראי לחשבון, הרי שבמחצית הראשונה של 2019 כבר מדובר על שיעור של פחות מ-47%.
עוד מפרטים בבנק המרכזי כי מספר הכרטיסים הממוצע לחשבון בנק עמד בסוף המחצית הראשונה של 2019 על כ-1.63. מספר זה מהווה המשך למגמת גידול עקבית במספר הכרטיסים לחשבון - כשב-2011 המספר עמד על 1.18 כרטיסים לחשבון וטיפס ל-1.32 ב-2014 ול-1.6 בסוף 2018.
עוד בגזרת כרטיסי האשראי, הפיקוח מדגיש את פערי העלויות בעסקאות בגין עסקאות מט"ח (בצל הגידול ברכישות אונליין מאתרים זרים) ובגין משיכות מט"ח (שרלבנטיות יותר מבעבר בגלל ריבוי הטיסות לחו"ל). על פי נתוני הפיקוח, מקס הכי יקרים בעסקאות במט"ח - עם תשלום בשיעור 3% מהעסקה, לעומת 2.8% ו-2.7% אצל כאל וישראכרט, בהתאמה. מנגד, מקס הכי זולים בעמלות בגין משיכת מט"ח, עם עמלה של 3% לעומת 3.5% אצל כל אחד משני המתחרים - ישראכרט וכאל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
