כשמייסדי binah.ai החליטו להקים יחד חברה בתחום הבינה המלאכותית ועיבוד האותות, הם לא חשבו שייכנסו בהכרח לתחום הרפואה. כמו חברת מידיאל אליסיין, שכתבנו עליה לאחרונה, הם עשו את הדרך לשוק הבריאות מעולם האלגוריתמיקה לפיננסים, אבל הגיעו לתחום פעילות שונה: ניטור מדדים רפואיים מרחוק.
לשלושת המייסדים - היזם ומהנדס התוכנה דיוויד ממן, המתמטיקאי מיכאל מרקזון והביו-פיזיקאי ד"ר קונסטנטין גלדין - ניסיון רב שנים במחקר של אלגוריתמיקה. ממן היה שותף או מנהל בכיר בכ-13 סטארט-אפים, שאחד מהם נמכר ל-Huawei הסינית. מרקזון היה, בין היתר, מנהל תחום מחקר הבינה המלאכותית ב-Paypal.
"המוצרים הראשונים שלנו נועדו לבצע חיזוי של שערים יציגים", אומר ממן. "בשלב מסוים קיבלנו פנייה מחברת דנסו (Denso), אחת החברות המובילות בעולם בתחום חלפי הרכב. הם הגדירו לנו בעיה - מדידה של מצבים רפואיים של נהגים ונוסעים מתחום הרכב. הם הגיעו אלינו דרך אחד המשקיעים היפניים שלנו, קרן GITV. דנסו הציגו ל-GITV את האתגר שלהם ואנשי הקרן אמרו, 'אם יש לכם אתגר בינה מלאכותית, אז אנחנו מכירים את הצוות שאתם צריכים'. ההזדמנות הזאת דחפה אותנו לעולם הבריאות".
בהדרגה, הבינו מובילי החברה שהם יכולים לפתח את היכולות האלה גם באופן עצמאי עבור עולם הבריאות הדיגיטלית בטלפון הנייד. "הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לנו לנתח את האור שחוזר מהעור של המשתמש לכיוון עדשת המצלמה. באמצעות יכולת עיבוד האותות שלנו, אנחנו יכולים, למשל, לזהות את המהירות ואת השינויים בזרימת הדם מתחת לעור".
ההבדל בין גאדג'ט למוצר רפואי
באמצעות הטכנולוגיה הזאת החברה מודדת באמצעות הטלפון, ללא חומרה נוספת, את קצב הלב של הנבדק ואת השינויים בו, את רוויון החמצן בדם, את קצב הנשימה ואת רמות הלחץ הנפשי. בעתיד היא מתכננת להוסיף גם מדידת לחץ דם לרשימה, במקום מדידה באמצעות שרוול הלחץ כפי שנהוג היום.
"חברות בתחום המדידה באמצעות הטלפון, הפועלות בתחומים שונים, אמרו לנו: 'למדוד באמצעות אור זה קל. אבל למדוד באופן מדויק רפואית, בכל תנאי תאורה ובכל גוני העור ומרקמיו - זה כבר קשה", מספר ממן. "הגשנו את המוצר לאישור ה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית) אחרי שלושה ניסויים קליניים, שנערכו בהודו וביפן, וניסוי נוסף צפוי להיערך בקנדה. אנחנו בהחלט מסכימים - הדיוק הוא ההבדל בין מוצר רפואי אמיתי לבין גאדג'ט חביב. המוצר נבדק לעומק בימים אלה גם על ידי לקוחות פוטנציאליים: חברת הביטוח סומפו היפנית (שכבר השקיעה בחברה מיליון דולר לאחר בדיקת הטכנולוגיה שלה) וחברת בריאות בארה"ב".
מבחינת ממן, המוצר מתאים לרפואה מרחוק, למעקב שוטף אחרי חולים כרוניים וכתחליף לבדיקת מדדים שגרתית, המאפשרת איסוף המידע החשוב מראש, ללא מגע וללא צורך בכוח אדם. כמו כן, מוסיף ממן, המוצר יכול לשמש לבדיקה מהירה כחלק מתהליך החיתום על ידי חברות ביטוח בריאות, לצורכי הערכת בריאותו של המבוטח, ואחר כך לתגמול של מבוטחים שמקפידים על סגנון חיים בריא ומצליחים באמת לשפר את בריאותם.
ומה לגבי תחום הרכב?
"האתגר במדידת אור בכלי רכב הוא גדול יותר, כי לעתים קרובות הוא חשוך. כיום, המוצר נמצא בתהליכי הטמעה אצל דנסו. הצורך הוא רב: אם חס וחלילה קורה לנהג ברכב אירוע בריאותי, זה מסוכן מאוד, אבל לפחות נדע זאת מיד. גם ברכב האוטונומי ייתכן שיקרה לאדם משהו, וייתכן שיעברו שעות עד שמישהו יידע. לכן אנחנו מאמינים שהרגולציה תדרוש חיישני בריאות בכל כלי הרכב בעתיד. דנסו לא מכוונים בהכרח למקום הזה, אלא רוצים לתת לנהגים מידע רפואי לשמירה על איכות החיים, כחלק מחוויית הנהיגה באוטו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.