דעה: כשבית המשפט נלחם בשילוב החרדים בחינוך - סיבוב שני

זה לא היה קל. עו"ד הרן רייכמן, מנהל הקליניקה למשפט ולמדיניות חינוך באוניברסיטת חיפה, וגורמים נוספים עמלו רבות לשכנע את קבוצת ההורים החרדים, שביקשו להפוך את תלמוד התורה של ילדיהם לחלק מהחינוך הממלכתי-חרדי, לא להרים ידיים. ההורים שביקשו שילדיהם ילמדו מקצועות ליבה ברמה גבוהה, בלי לפגוע באמונתם ובהקפדה על אורח חייהם נדחו - כפי שפורסם ב"גלובס" ("בית המשפט תרם להדרת חרדים מלימודי ליב"ה". 17.12.19) לראשונה - בפסיקה תמוהה ומאכזבת על-ידי שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אלי אברבנאל.

זה לא היה קל, כי ההורים כבר חשו מותשים ומיואשים. אחרי שהם ניהלו מלחמה קשה וארוכה מול גורמים רבי-כוח בתוך קהילותיהם שהתנגדו ללימודי ליבה ולהצטרפותם לזרם הממלכתי-חרדי; לאחר שהם נאלצו להילחם במועצה המקומית של מבשרת ציון ובמשרד החינוך, שהציעו להם "פשוט להצטרף לחינוך הממלכתי-דתי" (כאילו זה רלוונטי לחרדים), ואחרי שעמלו קשות כדי לקבל אישורים רבניים לפנות לערכאות שיפוטיות בכלל, הדחייה מבית המשפט המחוזי הייתה בבחינת המכה ה-11, זו שמכריעה את הנפש ומקריסה את הגוף סופית.

ישבתי עם חלקם לניתוח פוסט-מורטם של פסק הדין, וככל שעברנו עוד נימוק ועוד נימוק, יכולת לראות את הייאוש משתלט על פניהם. לא עזרו ההסברים שבמקרים רבים אחרים ניתנו נימוקים סותרים, ולכן כדאי וחשוב להגיש ערעור, ההורים כבר היו משוכנעים שהמקטרגים מקרב החרדים על בתי המשפט "הציוניים" צדקו: הם (בתי המשפט) - כמו הנהלת משרד החינוך - לא באמת רוצים שהחרדים ישתלבו. אנשי הממסד מוכנים לקבל אותם רק אם הם (החרדים) ישתנו.

זה לא היה קל, כי בית המשפט השית עליהם הוצאות עתק בהיקף של 12 אלף שקל. הוצאות גבוהות שלא זכורות אפילו מעתירות-סרק תקשורתיות ששומעים עליהן חדשות לבקרים. 12,000 השקלים ישבו כעננה על פניהם. הרי אפילו את 2,000 השקלים שהיו דרושים לאגרת בית המשפט, הם התקשו לאסוף, אז עכשיו הסכום הזה נדמה היה להם כגל ענק שעומד להטביע אותם סופית. החלטתם הייתה חד-משמעית: לא מערערים. אנחנו עם בתי המשפט סיימנו.

ואז, כדברי אחד ההורים, קרה נס. הפרשה פורסמה ב"גלובס", ובעקבות הפרסום עסקו בעתירה העיתונאית קרן נויבך מתאגיד השידור "כאן" וכלי תקשורת רבים אחרים. בזכות כולם התרומם גל עצום של תמיכה ציבורית בקבוצת ההורים. גל של תמיכה הן מצד הורים חרדים אחרים שחיזקו את ידיהם (גם אם בסתר), והן מצד גורמים חילוניים רבים שביקשו להבהיר להם שפסיקת בית המשפט אינה מייצגת אותם, ושהם שמחים מאוד בהשתלבותם בחברה בלי לכפות עליהם כל שינוי באורח חייהם.

בין מאות המגיבים הללו, שחיזקו את רוח ההורים האמיצים האלה, היו גם מספר שופטים בכירים מאוד בדימוס, שהביעו אף הם פליאה על הפסיקה והאיצו בהורים לא להרים ידיים ולא לוותר על זכות הערעור. בין המגיבים היו גם מי שתרמו כסף למימון ההוצאות שהושתו על ההורים במחוזי, וכאלה שהתחייבו לסייע להם אם חלילה גם הערעור יידחה בעליון ויושתו עליהם עוד הוצאות.

החיבוק הגדול והמרגש הזה עשה את שלו, ובבוקר ראשון השבוע, אחרי עבודה מאומצת של עו"ד הרן רייכמן וחברי הקבוצה, צעד נציג הקבוצה, אליהו כהן, למדור הקליטה של בית המשפט העליון והגיש את הערעור המיוחל. לו הייתם רואים את פניו של אליהו כהן כשהוא התפלל בעיניים עצומות (לאחר שקיבל חותמת "נתקבל" על טופס הערעור), "יהי רצון שנמצא חן וחסד בעיני אלוקים ואדם" - הייתם מבינים הן עד כמה זה היה באמת לא קל, וגם עד כמה אקוטית עתירה זו. ואפשר שהייתם מצטרפים בשקט, כמוני, לתפילתו שבית המשפט העליון שלנו לא יצטרף לגורמים שנלחמים בקבוצת ההורים הנדירים הללו, ויושיט להם יד מגינה. לטובתם, לטובת ילדיהם ולטובת כולנו. אמן. 

הכותב הוא דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו