דעה: נורבגיה היא סמל להשקעות ולאחריות לאומית

בימים אלה כשהשלג מכסה כמעט את הכול והשמש נראית לעין אם בכלל חלק קטן מהיום נהנים נורבגים רבים במסלולי הסקי - הספורט הלאומי שגם שמו הומצא על ידם.

רבים מהם שמחו עוד יותר לשמוע שהקרן הלאומית שלהם ("גלובל" או בפשטות "קרן הפנסיה הלאומית") המנוהלת על ידי הבנק המרכזי הגיע בסוף 2019 לשווי חסר תקדים של 1.1 טריליון דולר.

בקרן מושקעים עודפיה של נורבגיה מהרווח הנובע מיצור נפט וגז טבעי המופקים בלב ים. האחריות הלאומית גרמה לממשלותיה השונות של נורבגיה לאגור לטובת הדורות הבאים את הרווחים האלה תוך שמירת ערכם הריאלי.

אין ספק כי הישגיה הגדולים של נורבגיה בניהול אחראי ויעיל של רווחיה הנובעים מהפקת אנרגיה ממאגרים תת-ימיים נזקפים לטובתה של יציבותה הפוליטית של המדינה.

בישראל מוזכר תכופות החוק הנורבגי המאפשר לשרים להתפטר מהפרלמנט ולאפשר לבאים אחריהם להחליפם. ואולם דווקא שיטת הבחירות הנורבגית היא הגורם העיקרי להתנהלותו התקינה של השלטון:

החוק הנורבגי קובע כי בחירות מתקיימות אך ורק אחת לארבע שנים ולפיכך מתאפשרת קיומה של ממשלת מיעוט כאשר האופוזיציה המפולגת בתוך עצמה מתאחדת בתמיכתה בממשלת המיעוט סביב נושאים חיוניים כמו תקציב המדינה, שמירת מדיניות הרווחה המשולמת עבור חמשת מיליון תושבי נורבגיה ומניעת זליגת עודפי רווח למשק כלומר ההיפך המוחלט מבזבוז וראוותנות . להתנהלות כזאת קוראים אחריות לאומית.

בנוסף, מתנהלות הבחירות ע"פ שיטת בחירות אזורית כאשר חברי הפרלמנט בכל אזור בחירה נבחרים באופן יחסי, בשונה מהשיטה הישראלית שהיא יחסית וללא חלוקה לאזורים. השיטה הנורבגית מאפשרת קרבה רבה יותר בין הבוחר לנבחר. ובמילים אחרות השתתפות משמעותית יותר של הציבור בבחירת נציגיו.

למרות שעל-פי ההערכות תישאר נורבגיה עוד עשרות בשנים יצואנית גדולה של נפט וגז (מעניין לציין כי נורבגיה היא היצואנית השנייה בגודלה בעולם של גז טבעי) נערכת המדינה כבר עתה להקים תעשיות יצוא חדשניות שיוכלו להחליף בבוא העת את ההכנסה הלאומית בתחום האנרגיה. מכאן נובע העניין שהתעורר בנורבגיה לשתף פעולה עם ישראל בכמה תחומי חדשנות ובעיקר בתחום הרפואה הדיגיטלית, חקלאות מתקדמת, סייבר ובתחום פתרונות תחבורתיים ידידותיים לסביבה. שיתוף-הפעולה עשוי להיות כמובן דו-צדדי - למשל השימוש בתחבורה חשמלית לרבות מכוניות בנורבגיה הוא הגבוה ביותר בעולם לנפש ואיכות האוויר בערים העיקריות גבוהה מאוד. יצור החשמל בנורבגיה הידרו אלקטרי ברובו ומבוסס על טכנולוגיה שעשתה את צעדיה הראשונים כבר בראשית המאה עשרים.

רפואה דיגיטלית בה נמצאת ישראל באחד המקומות הראשונים בעולם חיונית לנורבגיה שבה ישובים מבודדים עשויים להימצא במרחק של מאות ק"מ מהעיר הסמוכה ובחלק מהם אין כלל רופאים .

לפני מספר חודשים ביקרה בישראל משלחת טכנולוגית-עסקית שמנתה עשרות משתתפים ונפגשה עם גרומים רלוונטיים באקוסיסטם הישראלי וכן עם לא מעט חברות ומאז נבדקים מס' מסלולים לפעילות משותפת.

בשנים האחרונות הולכת וגוברת בישראל פעילותה של הקרן הלאומית הנורבגית ובנוסף להשקעות הנחשבות שמרניות יותר השקיעה הקרן גם בחברות טכנולוגיה חדשנית אך עדיין לא בהון סיכון ובחברות הזנק.

שיא החזקותיה של הקרן בניירות ערך ישראלים הגיע לפני כשנתיים כאשר החזיקה בסך של כ-2.5 מיליארד דולר.

בסוף 2018 עמדו השקעות הקרן במניות ישראליות על סך של כמיליארד ורבע דולר בדומה לשנים 2016-2017. ואולם ההחזקה באג"חים ישראלים הייתה כמאה עשרים מיליון דולר בלבד - ירידה של כמיליארד דולר לעומת השנים הקודמות. לפי הערכתי לא חלו שינוים משמעותיים ב-2019 (כפוף לנתונים שיפורסמו).

השינוי נובע מכך שהקרן מכרה חלק ניכר מאגרות החוב שהחזיקה במדינות המוגדרות כשווקים מתעוררים (כולל ישראל) לטובת אג"חים של מדינות המוגדרות כשווקים מפותחים.

בתחום המניות כאמור לא חל שינוי והמניות הישראליות המובילות מבין ברשימת ההשקעות הנורבגיות הן למשל: טבע כ-230 מיליון דולר, כימיקלים לישראל כ-175 מיליון דולר, בנק לאומי כ-102 מיליון דולר, בנק דיסקונט כ-88 מיליון דולר, נייס קרוב ל-60 מיליון דולר, ובזק קרוב ל-50 מיליון דולר).

אגב לאחרונה השקיעה הקרן כ-7 מיליון דולר בהנפקה של חברת סלקום (הקרן הזמינה סכום גדול בהרבה אך כידוע ההקצאה הייתה בשיעור נמוך).

בנוסף, קיים בנורבגיה כל העת עניין רב בפעילותן של קרנות הון סיכון ישראליות מתכונת שכמעט אינה קיימת בנורבגיה - ייתכן שגם כאן נמצא פוטנציאל מעניין לשיתוף-פעולה.

המדיניות הישראלית המעודדת יזמות חדשנית מעוררת סקרנות ויישומה בנורבגיה יאפשר הזרמת הון נורבגי ממשלתי ופרטי להשקעות בתחום החדשנות שעשויות לכלול גם השתתפות ישראלית. 

הכותב הוא יו"ר לשכת המסחר ישראל-נורבגיה וקונסול כבוד של נורבגיה בתל-אביב