לקראת מהפכה ירוקה באירופה: ה"גרין ניו דיל" של האיחוד יעלה טריליון דולר

סגירה הדרגתית של תחנות כוח פחמיות, פיצויי עתק לאזורי כריית פחם, השקעה בטכנולוגיית בנייה ירוקה ומסים גבוהים ואחידים ברחבי אירופה על פחמן דו־חמצני; אלה רק חלק מהסעיפים ב"תוכנית הירוקה האירופית" - ה"גרין ניו דיל" - שמוצגת על ידי הנציבות האירופית בבריסל כתוכנית עבודה לעשור הקרוב. תקציב התוכנית יעמוד על לא־פחות מטריליון אירו (1.1 טריליון דולר) עד שנת 2030, והיא נועדה להפוך את אירופה ליבשת ניטרלית מבחינת פליטת פחמן דו־חמצני עד שנת 2050.

■ פרשנות: קשה להפריז בחשיבות של הנושא האקולוגי בחיי תושבי אירופה | אסף אוני, ברלין

הרטוריקה שבה השתמשו ראשי האיחוד האירופי בשבועות האחרונים, מאז הוכרזה התוכנית בדצמבר, לא הייתה חפה מסופרלטיבים. היו שהגדירו אותה כ"מקבילה האירופית לנחיתה על הירח" וכ"משימה החשובה בדורנו". עצם ההשוואה ל"ניו דיל" האמריקאי בשנות ה־30, אמור לרמוז על הצלחה מסתמנת - על העברת אחד מגושי הכלכלה הגדולים בעולם (האיחוד האירופי) למסלול בר-קיימא, ירוק, ידידותי לסביבה - וגם משתלם כלכלית וחברתית. לכל הפחות, התוכנית אמורה לשנות מהיסוד את תחום האנרגיה באיחוד האירופי, ליצור גל של השקעות בחברות ובטכנולוגיות חדשות, וגם להשפיע על תחומים כמו בנייה, נסיעות, חקלאות, צרכנות ועוד.

מי שמובילה את החזון היא נשיאת הנציבות האירופית החדשה, הפוליטיקאית הגרמנית אורסולה פון־דר־לאיין (64), שהצהירה כבר עם כניסתה לתפקיד על התוכנית המקיפה, לקול תשואות הפרלמנט האירופי, שבו המפלגות הירוקות הכפילו את כוחן בבחירות שהתקיימו בשנה שעברה.

הפרלמנט אירופי ידון השבוע (שלישי ורביעי) במימון של התוכנית שמציגה הנציבות, ששמה הרשמי הוא "Sustainable European Investment Plan", לאחר שהמונח "ירוק" הורד ממנה. לפי התוכנית, כ־500 מיליארד אירו יושקעו עד שנת 2030 מתקציב האיחוד האירופי - רבע מהתקציב הכולל שלו; עוד 280 מיליארד אירו יגיעו כתוצאה מהשקעות של גורמים פרטיים או ממשלתיים בשל בטוחות שיעמיד האיחוד לפרויקטים או לתחומים מסוימים וסכום נוסף יגיע כתוצאה מהבנק האירופי להשקעות (EIB) או מיוזמות אחרות.

 ירידה מתונה בזיהום פחמן דו-חמצני באירופה

במרץ הקרוב: חוק אקלים אירופי

מעבר להשקעה עצמה, הנציבות מתכננת להעביר במרץ הקרוב את "חוק האקלים האירופי", שיעגן התחייבויות כלל־אירופיות במקום יוזמות ממשלתיות מקומיות, כפי שנעשה עד כה בגרמניה ובדנמרק, ותפרט בדיוק כיצד יוצאו המיליארדים. כחלק ממנו צפויה לקום קרן כלל־אירופית בשווי מאה מיליארד אירו ("קרן פיצוי הולם") שתיועד לפצות אזורים אירופיים בעלי תעשיה כבדה ומזהמת, או אזורים שעדיין משמשים לכריית פחם (כמו בפולין, בצ'כיה ובחבל לוסאטיה שבגרמניה) על צמצום או אפילו סגירת עסקיהם.

הקו המנחה של התוכנית הוא להפוך את היבשת לנייטרלית מבחינת פחמן דו־חמצני - גז חממה המשתחרר משריפת דלקי מאובנים כמו פחם, נפט או גז. היא יכולה לעשות זאת על ידי הפחתת השימוש במקורות אנרגיה אלה (והעלאת חלקם של מקורות אנרגיה אחרים), על ידי אגירת פחמן דו־חמצני באמצעים טכנולוגיים חדשים ולבסוף - בסעיף שהוא שנוי במחלוקת - על ידי פיצוי על הפליטות באמצעות "קיזוז" לכאורה על ידי השקעה בפרויקטים ירוקים, בשתילת עצים או ברכישת זכויות פליטת פחמן דו־חמצני ממדינות אחרות.

לפי הפרסומים המקדימים, שדלפו לעיתונים אירופיים בימים האחרונים לפני הצגת תוכנית המימון בשלישי אחר הצהריים, חלק גדול מהכסף יוקצה בעשור הקרוב להשקעה גבוהה בבידוד תרמי של בניינים, ובבנייה ירוקה של בניינים חדשים, בטכנולוגיה המאפשרת להם לצמצם את השימוש בחימום. חימום בחורף באירופה הוא אחד הגורמים המרכזיים לשחרור פחמן דו־חמצני ביבשת, ולפי העיתון הגרמני "הנדלסבלאט", כ־120 מיליארד אירו יושקעו כדי לצמצם את הצורך בו.

חיכוכים בתוך האיחוד האירופי

התוכנית אינה חפה מחיכוכים בתוך האיחוד האירופי. פולין, המפיקה כ־80% מהחשמל שלה כתוצאה מפחם ויש בה עדיין תעשיית פחם משגשגת, טרם התחייבה לחזון הנייטרליות של האיחוד עד 2050. גם הונגריה וצ'כיה נסמכות עדיין על תעשיית פחם. הקמת קרן הפיצוי בשווי מאה מיליארד אירו אמורה להיות הפתרון בעבורן, אך העובדה שגם גרמניה העשירה תוכל להסתייע בה כדי לתמוך באזורים שבהם עדיין יש כריית פחם, מעוררת כעס. גרמניה רשמה בימים האחרונים עודף תקציבי מפתיע של 13 מיליארד אירו ב-2019, מעל לציפיות. "מדינה כמו גרמניה מסוגלת לבצע פייז־אאוט של תעשיית הפחם באופן עצמאי", אמר חבר הפרלמנט האירופי ההולנדי באס איקהוט לתקשורת.

בנוסף, צרפת מצליחה להוריד פליטות גזי חממה על ידי שימוש רחב היקף באנרגיה גרעינית (שכמעט ואינה משחררת פחמן דו־חמצני לאטמוספירה), ומנסה לדאוג שתחום זה ייכלל גם הוא במסגרת המעבר לאנרגיה שאינה מדלקי־מאובנים. הישג כזה יכול להניב מיליארדים לחברות צרפתיות בתחום.

למרות ההשקעה, חלק מחברי הפרלמנט האירופי מהמפלגות הירוקות הביעו ביקורת על התוכנית המסתמנת. אלה טוענים כי מדובר ב"להטוטים פיננסיים" ש"צובעים" חלקים קיימים בתקציב - בתחומי התחבורה והחקלאות למשל - ומסמנים אותם כחלק מרפורמה אקולוגית, למרות שלמעשה לא יועברו כספים חדשים. בעבורם, המבחן יהיה במארס הקרוב, אז יוצגו הסעיפים שבהם יושקעו מאות המיליארדים. בנוסף, התקציב דורש את הסכמת המדינות החברות באיחוד האירופי, ואת תמיכתן הכספית, בעוד התקציב לשנים 2021־2027 כלל אינו מוסכם וסגור עדיין. למרות זאת נראה, כי אחרי מריבות פנימיות, משברי מטבע ועימותים חריפים בנושא הגירה, האיחוד האירופי מצא את נושא המאבק בשינויי האקלים ככזה שאפשר להתאחד סביבו. נותר לראות עם האחדות תסתכם במלים ובהצהרות בלבד, או בהישגים משמעותיים.