גניבה של עשרות מיליוני שקלים, דוחות כספיים מזויפים שהנתונים בהם נופחו באלפי אחוזים וחשבוניות פיקטיביות - אלה הן רק חלק מההאשמות החמורות שמטיחה ספרינגטייד (Springtide), הזרוע הבינלאומית של קרן ההשקעות הגדולה בצ'יכיה KKCG, נגד חברת הסייבר הישראלית למוסדות רפואיים ביו נקסוס ובעיקר נגד מי שייסד אותה ומשמש כבעל השליטה בחברה, ציקי קורלנד-פוקס. יצוין כי בינתיים נקלעה ביו נקסוס להליך פירוק.
בתביעה על סך 17 מיליון שקל שהגישה הקרן הצ'יכית למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, נטען כי קורלנד-פוקס, ביו נקסוס וגורמים נוספים הונו את הקרן והביאו אותה להשקיע בחברה כ-35 מיליון שקל לאורך שלוש שנים, וכל זאת על יסוד מסמכים מזויפים בהיקף חסר תקדים.
לטענת הצ'כים, המיוצגים בהליך באמצעות עורכי הדין נבות תל-צור, טל שפירא וניב וניש, קורלנד-פוקס הוביל "תרגיל עוקץ" והתגלה "כנוכל מתוחכם וחסר כל מורא, אשר שידל בכחש, בעצמו ויחד עם יתר הנתבעים, את התובעת".
נטען בתביעה כי "קורלנד-פוקס הוא אדם כריזמטי ומתוחכם ביותר, אשר הצליח באמצעות שקריו להציג חברה כושלת - שהיא כמעט ללא פעילות, ובעלת חובות למשקיעי עבר - כחברה מצליחה, מתפתחת, בעלת פוטנציאל לעשיית רווחים משמעותיים, שמצבה הכללי איתן".
אומנם מדובר בתביעה אזרחית, אך קרן ההשקעות הצ'יכית לא חוסכת במילים חריפות כדי לתאר את המעשים שהוביל קורלנד-פוקס, ומייחסת לו וליתר הנתבעים ביצוע של מעשים פליליים. כך, למשל, מתוארים המעשים שבוצעו לכאורה כקבלת כספים "במרמה בנסיבות מחמירות", ובהמשך אף נכתב במפורש כי לשיטתה של התובעת מעשי ההונאה לכאורה המתוארים בתביעה מהווים עבירות.
"הנסיבות המחמירות מתבטאת בתחכום הרב שאפיין את פעילות קורלנד-פוקס בביצוע עבירות, לרבות זיוף מסמכים לצורך קידום תוכנית המרמה, בסכומים הגבוהים בהם מדובר ובמשך הזמן הרב לאורכו התבצעה תוכנית המרמה, תוך ביצוע עבירות נמשכות", נכתב בתביעה. עבירות נוספות להן טוענת הקרן בתביעתה הן גניבה בידי מנהל, הפרת אמונים בתאגיד, עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ועוד.
לכל אלה מתווספת בתביעה גם הטענה כי יש לייחס לתרמית לכאורה שביצעו קורלנד-פוקס ויתר הנתבעים "חומרה מיוחדת", לאור "הפגיעה במעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל, בשמה הטוב של המדינה וביחסי החוץ שלה", ובפרט "במוניטין שיצא לה כ'אומת הסטארט-אפ' המבקשת לשאוב משקיעים מרחבי העולם אל תעשיית ההייטק הישראלית".
בין יתר טענותיה, מעלה הקרן הצ'יכית בתביעה טענות לפיהן הוצגו לה דוחות כספיים מזויפים שנחזו להיות חתומים על-ידי פירמת רואי החשבון הבינלאומית PWC. דוחות אלה, נטען, הציגו הכנסות שנתיות פיקטיביות של עשרות מיליוני דולרים, שעה שבפועל ההכנסות השנתיות החברה עמדו על מאות ולעתים עשרות אלפי דולרים בלבד.
מזה כחודש נמצאת ביו נקסוס בהליך פירוק, ומנוהלת באמצעות מנהל מיוחד. זאת, לאחר שעובדים לשעבר בחברה הגישו תביעה לפירוקה בשל שכר שלא שולם להם לטענתם. בעקבות כך, טוענת הקרן הצ'יכי,ת התגלה לה כי הדוחות שהוצגו לה בזמן אמת היו מזויפים.
בהמשך לתגלית הזאת, פתחה הקרן בבדיקה עצמאית, ממנה למדה לטענתה כי קורלנד-פוקס "הבריח במהירות" מיליוני שקלים שהפקידה הקרן בחשבונותיה של ביו נקסוס אל חשבונות שככל הנראה קשורים אל קורלנד-פוקס עצמו או אל חברה זרה שבבעלותו, תוך שהוא גוזל את הכספים לעצמו או למי מטעמו.
תרמית בארבעה שלבים
התביעה מגוללת שלב אחר שלב את התרמית לה טוענת קרן ההשקעות הצ'יכית כי נפלה קורבן. בשלב הראשון, נטען בתביעה, ניסה קורלנד-פוקס "לפתות את הקרן" באמצעות "מצגים שקריים וכוזבים שהטעו אותה לסבור כי מצבה הפיננסי של החברה איתן, וכי היא בעלת פוטנציאל לעשיית רווחים משמעותיים המצדיק השקעה של מיליוני דולרים".
כדי לבסס את המצגים השקריים לכאורה, נטען בתביעה, השתמש קורלנד-פוקס בין היתר בדוח כספי מזויף שהציג כי ביו נקסוס הכניסה בשנים 2014 ו-2015 כמעט 22 מיליון שקל - בעוד שלמעשה מחזורי המכירות שלה באותן שנים עמדו על כ-450 אלף שקל בלבד, וכן בחשבוניות פיקטיביות שיתמכו בנתונים המזויפים לכאורה שהוצגו בדוח.
על סמך מצגים אלה, טוענת הקרן, היא השתכנעה להשקיע כ-10.5 מיליון שקל ש"נגנבו, רובם ככולם, על-ידי קורלנד-פוקס ויתר הנתבעים סמוך לאחר השקעתם בחברה".
בשלב השני של התרמית לכאורה לה טוענת הקרן הצ'יכית, ניסה קורלנד-פוקס לגרום לה לממש אופציה שקיבלה לרכישת מניות נוספות של החברה. במסגרת זו נטען בתביעה כי "על-מנת להפעיל על הקרן לחץ נוסף ולשכנעה כי מוצדק להשקיע בחברה כשבעה מיליון שקל נוספים", הציג לה קורלנד-פוקס "מסמכים מזויפים נוספים" ממש בסמוך למועד האחרון למימוש האופציה.
בנוסף, טוענת הקרן הצ'יכית, קורלנד-פוקס הציג לה מכתב התחייבות אישית, במסגרתו התחייב כי המצגים וההתחייבויות שנעשו על-ידי החברה ועל-ידו בשלב ההשקעה הקודמת, הם מצגי אמת הנכונים גם למועד מימוש האופציה, וכי "לא חלה ולא צפויה לחול כל ירידת ערך משמעותית בעסקי החברה ובמצבה הכלכלי". הקרן התרצתה והשקיעה את הסכום האמור, אלא שגם הוא, לטענתה "נגנב, רובו ככולו על-ידי קורלנד-פוקס והנתבעים סמוך לאחר ההשקעה".
בשלב השלישי, טוענת הקרן, "הגדילו קורלנד-פוקס והנתבעים לעשות ורקמו מזימה נוספת, הפעם לגזול בכחש מהקרן את החברה הצ'יכית קליריו שהייתה בבעלותה המלאה של הקרן". כדי לשכנע את הקרן להחליף את המניות של חברת קליריו בהן החזיקה במניות של ביו נקסוס, הוצג לה לטענתה דוח כספי מזויף לשנת 2016, אשר הציג "הכנסות פיקטיביות של כ-30.5 מיליון שקל", בעוד שמחזור המכירות האמיתי של החברה באותה שנה עמד על 73.5 אלף שקל בלבד. שווי המניות שהועברו לביו נקסוס, טוענת הקרן, הוערך באותה תקופה בסכום של כ-15 מיליון שקל.
השלב הרביעי והאחרון של התרמית לה טוענים הצ'יכים, נוגע לאופציה נוספת שהייתה לקרן, הפעם במניות של חברת קליריו שעברה ברובה לשליטתה של ביו נקסוס. "סמוך למועד מימוש האופציה, גרם קורלנד-פוקס לקרן להאמין כי שמצבה של החברה מעולם לא היה טוב יותר, וכי הפעלת האופציה היא עסקה כלכלית וכדאית עבורה", נטען בתביעה. לצורך זאת הוצג לקרן לטענתה דוח כספי מזויף נוסף, הפעם לשנת 2017, שבו הוצגו ההכנסות של החברה ככאלה שהגיעו לסכום של כ-47 מיליון שקל, בעוד שבפועל מחזור המכירות האמיתי של החברה לאותה שנה עמד על כ-820 אלף שקל בלבד.
עיקול זמני
לצד התביעה הגישה הקרן גם בקשה לצווי עיקול זמניים על נכסי קורלנד-פוקס ושותפיו. רשמת המחוזי רחל ערקובי קיבלה את הבקשה במעמד צד אחד במלואה, והטילה צווי עיקול עד לסך של 17 מיליון שקל על נכסי קורלנד-פוקס ושותפיו.
בבקשה לביטול העיקול שהגיש קורלנד-פוקס שבה תדון ערקובי בהמשך השבוע, נטען כי העיקולים "הוצאו בתרמית", וכי יש לבטלם הן מסיבות פרוצדורליות וצורניות הנוגעות למסמכים שהיה על הקרן לצרף לבקשתה כתנאי לקבלת העיקולים, והן לאור העובדה כי הקרן "הסתירה פרטים מהותיים ביותר, ו'שכחה' לצרף את שני המסמכים המרכזיים עליהם מתבססת תביעתה הפיקטיבית: דוח רואה החשבון המבקר ודוח בדיקת הנאותות שביצעו עורכי דינה ורואי החשבון שלה במשך כשנה עד שקיבלה המשיבה החלטה להשקיע".
עוד נטען בבקשה לביטול העיקולים כי כבר לפני חודשים רבים ידעה הקרן את מצבה האמיתי של החברה, אך סירבה למכור את מניותיה לקורלנד-פוקס, שהציע לעשות כן בסכום של כ-17.5 מיליון שקל. ביחס לטענה כי קורלנד-פוקס גנב כספים מביו נקסוס, צוין בבקשה לביטול העיקולים כי הוא השקיע בחברה למעלה מ-5 מיליון שקל, ואף לא קיבל שכר במשך למעלה כשנה.
מכיוון שביו נקסוס נמצאת בפירוק, המנהל המיוחד של החברה, עו"ד שי בר-ניר ממשרד פירון, טען כי כלל לא ניתן לנהל הליכים נגד ביו נקסוס, ואכן נראה כי דרכה של התביעה לבירור תהיה ארוכה במיוחד לאור מצבה המשפטי של החברה. עוד טען המנהל המיוחד כי בכל מקרה, לפי ידיעתו "ולאור חקירתו", ביו נקסוס לא חייבת כספים לקורלנד-פוקס.
חזית נוספת
כשלושה חודשים בטרם נכנסה ביו נקסוס לפירוק, הגיש קורלנד-פוקס, המחזיק בכ-40% ממניות החברה - באמצעות חברה זרה שבבעלותו - תביעה נגד הקרן הצ'יכית. בתביעה דרש מבית המשפט כי יחייב את הקרן למלא אחר התחייבויותיה בהסכמים, מחויבויות אותן לטענתו נטשה באופן המעמיד את החברה בפני סיכון של קריסה. בין יתר טענותיו, טען קורלנד-פוקס כי הצ'יכים מונעים את מינוים של דירקטורים בחברה ובכך משמרים בה מצב של קיפאון מסוכן.
בדיון שנערך בבקשה המליץ בית המשפט לקורלנד-פוקס למשוך את התביעה תוך שמירה על טענותיו, ולפעול למינוי מעריך שווי לחברה שיאפשר לאחד הצדדים להגיש הצעה לרכישת כל מניות החברה, וקורלנד-פוקס אכן עשה זאת.
"ספרינגטייד איבדה עניין בהשקעתה וביקשה למכור את מניותיה"
עו"ד דורון אפיק, בא-כוחו של ציקי קורלנד-פוקס, מסר בתגובה כי "ההליך המדובר הוא נספח לסכסוך ותיק בין בעלי מניות בחברת ביו נקסוס שנמשך כבר מעל שנה, כאשר קדמו להליך זה הליכים נוספים, והוא התחיל לאחר שספרינגטייד איבדה עניין בהשקעתה וביקשה למכור את מניותיה.
"התביעה, באופן מפתיע, היא באותו סכום שהוצע לספרינגטייד באמצע השנה שעברה, והיא סירבה לקבלו ולאחר מכן ביצעה פעולות שגרמו לשיתוק החברה ולבסוף לקריסתה. בחודש ספטמבר הגישו עורכי הדין דורון אפיק ויאיר אלוני ממשרדנו בקשה בהולה להסרת קיפוח כדי לנסות ולהציל את החברה, אולם לצערנו כל אשר ניבינו אכן קרה, והתקבל צו פירוק נגד החברה.
"נראה כי ספרינגטייד עשתה כל שלאל ידה על-מנת להכשיל מאמצים להבראת החברה ולהביא במו-ידיה לאובדן כל השקעתה בחברה על-מנת לנפח את נזקיה במכוון, וכעת, לאחר קריסת החברה, הגישה תביעה בגין הנזקים שהיא עצמה גרמה. בוודאי שכל הטענות לגבי מרמה נדחות על-ידי מרשנו, ואלה יתבררו במסגרת ההליך המשפטי".
עו"ד שי בר-ניר, שותף במחלקת חדלות הפירעון במשרד מ.פירון, שמונה בסוף חודש דצמבר כמנהל מיוחד לחברה, ציין כי "בהתאם לדוח הראשון שהגשתי, עולה כי אין מחלוקת בנוגע לכך שפעילותה של החברה נעלמה כליל, וכי החברה חדלת פירעון. במסגרת האמצעים המוקנים למנהל המיוחד בהתאם לדין, ייבדקו נסיבות היקלעות החברה להליכי חדלות פירעון, כמו גם הטענות שמועלות על-ידי בעלי המניות האחד נגד השני".
כתבות
ני"ע
