אמיר טייג התחיל לחשוב על הפנסיה כבר כשהיה בן עשרים ומשהו, כשכל החברים שלו עוד לא הבינו על מה הוא מדבר ולמה זה בכלל חשוב. זה היה פחות בקטע של פנטזיה להפסיק לעבוד, יותר בקטע של חרדה כלכלית. ככל שעברו השנים, החרדות התגברו. אז בגיל 47 הוא ארז את עצמו, עלה על מטוס ועבר למדריד.
היום הוא ובת זוגו כבר יותר משנתיים שם, עובדים יחד מהבית לפי תוכנית עסקית שבנו במיוחד משילוב הניסיון והיכולות של שניהם. אמיר מודה שהם עוד לא נטמעו לחלוטין בסביבה הספרדית, אבל שמפלס הלחץ והטירוף שלו הורגלו בישראל - בהחלט במגמת ירידה.
דברים שרואים משם - פודקאסט חדש
בכל פעם שאנשים קרובים עוברים לגור בחו"ל, הם משאירים אחריהם שובל זוהר של אבק כוכבים. הם ניצחו את השיטה, הם יודעים משהו שאנחנו לא, הם נוסעים לשם, ואנחנו נשארים פה. אבל אחרי שהנצנצים שוקעים, מתחילים החיים האמיתיים. גם שם הרי נאבקים ביוקר המחיה, מתלבטים אם לקנות או לשכור דירה, יולדים ילדים ואז תוהים מה לעשות איתם בחופש, משלמים מסים ומקימים עסקים. הישראלים הם כבר תיירים די מנוסים, מדקלמים בעל-פה המלצות להצגות בברודוויי, לקופי שופס באמסטרדם ולטרקים בנפאל, אבל איך זה נראה כשמשאירים את הביצה הקטנה שלנו מאחור ועוברים לחיות שם באמת?
בפודקאסט הזה לא נדבר על השכונה הכי היפסטרית של לונדון, לא על הכפר הכי נידח בהודו ולא על כמה זול המילקי בברלין. טוב, אולי גם על זה, אבל מעבר לכך, ננסה לצלול למעמקי היומיום של הישראלים שחיים במדינות אחרות ולהבין איך הדברים עובדים שם. מה זה אומר להקים עסק בסינגפור, ללדת בארה"ב, לקנות דירה במדריד או לגדל ילדים בקופנהגן. אולי אפילו נלמד מזה משהו על עצמנו. דברים שרואים משם - שיחות עם ישראלים מעבר לים. אפשר להאזין גם באפליקציות הפודקאסטים השונות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.