הספיח האחרון למהלך שהסעיר את חברות כרטיסי האשראי ורשתות הקמעונאות המקומיות, מגיע לסיומו: בתום הליך גישור ארוך ורווי האשמות הדדיות, הושגה הסכמה בין שופרסל , רשת הקמעונאות הגדולה בישראל, לבין חברת כרטיסי האשראי מקס ביחס למחיר ההיפרדות ביניהן. על-פי ההסכם, שופרסל תשלם 72.8 מיליון שקל למקס, שנקראה בעבר לאומי קארד ושעברה אשתקד לשליטתה של קרן ההשקעות הזרה ורבורג-פינקוס.
התשלום יינתן למקס בעבור חלקה בחברת שופרסל פיננסים, שדרכה הייתה לשתי החברות שותפות עסקית ארוכת-שנים, שבאמצעותה הונפק כרטיס אשראי ייעודי לחברי מועדון הלקוחות של שופרסל. השתיים נפרדו ברעש גדול, לאחר ששופרסל בחרה להעביר את מועדון הלקוחות שלה לניהול המתחרה של מקס - חברת כרטיסי האשראי כאל, שנמצאת בשליטת הבנקים דיסקונט והבינלאומי.
על-פי ההסכם שחותם את הפרשה, תקבל מקס תשלום שמשקף לשופרסל פיננסים שווי של כ-455 מיליון שקל - כמעט 40% פחות מהשווי שלפיו מכרה חברת פז, השותפה הנוספת בשופרסל פיננסים, את מניותיה לשופרסל. עם זאת, מדובר בחברה שרוקנה למעשה מנכסיה, לאחר שנחתם ההסכם עם כאל.
המעבר לכאל גרם לחיכוכים
בסוף 2017 איבדה מקס (אז עדיין לאומי קארד) את המועדון המשותף עם שופרסל אחרי שותפות של עשור, כששופרסל החליטה כאמור לחדש את ההסכם עם החברה המתחרה כאל, שהציעה הצעה אגרסיבית יותר לרשת הקמעונאות. מבחינת לאומי קארד היה מדובר במהלך משמעותי, בשל חשיבותם של מועדוני הלקוחות של רשתות הקמעונאות - ובראשם זה של שופרסל - שנחשבים לאטרקטיביים ביותר עבור חברות כרטיסי האשראי, לצד מועדוני הלקוחות של חברות התעופה.
המעבר לכאל גרם לחיכוכים קשים בין שופרסל למקס, שהגיעו עד לפסים משפטיים. במסגרת זו, בין השאר, מקס אף דרשה כי פעילות מועדון כרטיסי האשראי שופרסל, על כל הכנסותיו, תיחשב ככזו ששייכת לשופרסל פיננסים, שבה היה לה חלק, וזאת גם אם הנפקת כרטיסי האשראי של מועדון שופרסל והתפעול שלהם עברו למתחרה כאל.
שופרסל פיננסים הוקמה ב-2006 והנפיקה כרטיסי אשראי לחברי מועדון הלקוחות של שופרסל. ביולי 2017 רכשה שופרסל את המניות של פז בשופרסל פיננסים, לפי שווי חברה של 732 מיליון שקל. במסגרת שתי עסקאות רכשה שופרסל את כל ה-20% שפז החזיקה בשופרסל פיננסים בתמורה ל-146 מיליון שקל. בעקבות זאת נותרה מקס עם 16% ממניות שופרסל פיננסים, כשהעימות בין הצדדים נותר, תוך הטחת האשמות הדדית, עד שפנו לגישור - שרק עתה הגיעה להכרעה כאמור.
חברת מקס הפכה אשתקד לחברה עצמאית, שאינה נמצאת בשליטת בנק לאומי, לאחר שהבנק נדרש למכור אותה בעקבות חוק שטרום. מהלך דומה קרה גם בחברת ישראכרט, שיצאה בשנה שעברה משליטת בנק הפועלים. מנגד, כאל נותרה כבעבר חברה בבעלות הבנקים דיסקונט והבינלאומי.
כיום נמצאת מקס בשליטת ורבורג-פינקוס, כשלצדה יש עוד שלושה בעלי מניות - מנורה מבטחים, כלל ביטוח ואלייד. על רקע הפיכתה לחברה עצמאית, ועוד כזו שנמצאת בשליטת קרן השקעות אמריקאית, החברה פועלת ליצירת מנועי צמיחה. למועדוני הלקוחות יש חלק נכבד בתוכניות הצמיחה, וזאת משום יכולתם להביא לקוחות רבים, שלא רק מבצעים תשלומים באמצעות הכרטיסים המנופקים, אלא גם לוקחים אשראי חוץ-בנקאי באמצעות כרטיס המועדון - תחום ליבה לכל חברות כרטיסי האשראי.
כאמור, לצד מועדוני רשתות הקמעונאות יש עוד סוג אחד של מועדוני לקוחות נחשב במיוחד - זה של חברות התעופה. בתחום זה, כאל, החברה עם הנוכחות הכי גדולה במועדוני לקוחות חוץ-בנקאיים, היא מובילת השוק עם מועדון הפלייקארד, המשותף לדיינרס שבבעלותה ולחברת התעופה אל על. באחרונה סימנה מקס את התחום כיעד, כשהשיקה את הכרטיס החוץ-בנקאי סקיי מקס, המיועד ללקוחות שרוצים לצבור מיילים באוויר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.