האם היועץ המשפטי לממשלה, בכתב האישום שהגיש נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, חתך סלקטיבית תמליל שיחה והוציאו מהקשרו הנכון? על-פי תמליל השיחה המלא של יאיר נתניהו עם עד המדינה ניר חפץ, שהגיע לידי "גלובס", התשובה לשאלה היא חיובית.
25 פרקליטים בכירים, הצמרת של צמרת הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה, עוברים על חומר הראיות במשך תקופה ארוכה. הם מודעים לגודל האירוע ולמשמעויות, ולמרות הכול משפט מופרך, תמוה, כזה שהוצא מהקשרו וכזה שלא עולה בקנה אחד עם חומר הראיות, מגיע לכתב החשדות ומשם היישר לכתב האישום. בין לבין מתקיים שימוע, סנגורי נתניהו שולפים את התמלול המלא, מסבירים, מפנים אליו, מספקים פרספקטיבה, מעמידים על הטעות. והפרקליטות בשלה.
עוד לפני שנצלול לפרטים, חשוב להדגיש - כתב האישום נגד נתניהו לא יקרוס על הסעיף הזה. העסקה ה"שוחדית" לכאורה שעומדת בבסיס תיק 4000 נסמכת על שורה של ראיות שבהן יכריע בית המשפט. לא עיתונאים, גם לא אני. ובכל זאת, הסיפור הבא לטעמי מטריד, שלא לומר מדאיג.
כתב האישום שהוגש נגד נתניהו ייחס לניר חפץ, יועץ התקשורת של משפחת נתניהו באותה העת, אמירה שלפיה האופן בו נהג עיתון "דה מרקר" בראש הממשלה היה הפוך מהאופן שבו נהג בו אתר וואלה. לפי הקטע המופיע בכתב האישום, חפץ אמר ליאיר נתניהו: "'דה מרקר' זה לא שאול (אלוביץ'. הבעלים של וואלה, א'ג'), הם לא מפחדים ממך... הם לא סופרים אף אחד, לא ראש ממשלה ולא בן של ראש ממשלה".
המשפט הזה מופיע בכתב האישום כחלק ממקבץ הראיות שמבסס לטענת היועמ"ש מערכת יחסים שוחדית בין נתניהו לבין בעל השליטה בוואלה שאול אלוביץ', ועומד בבסיס החשד לפיו נתניהו ביקש וקיבל מוואלה סיקור חיובי בתמורה להטבות רגולטוריות. אלא שעיון מדוקדק בתמליל השיחה המלא בין ניר חפץ ליאיר נתניהו מעלה כי היה זה דווקא "דה מרקר" שנעתר לפניית משפחת נתניהו והסכים להסיר את הפרסום המדובר (ולטעמי בצדק), בשעה שמנכ"ל וואלה דאז סירב להתערב.
סיפור שהיה כך היה: במאי 2015 מתפרסם ב"ידיעות אחרונות" אייטם לגבי מערכת יחסים נטענת של יאיר נתניהו. בעקבות הפרסום המרומז שם, פורסם טור של גולש באתר "קפה דה מרקר" ובו התייחסות לפרסום של "ידיעות אחרונות", שאף לקח צעד אחד קדימה את ההתייחסות לעניינים רומנטיים הקשורים לנתניהו הבן. גם עורך מדור הברנז'ה של וואלה דאז, דוד ורטהיים (ראו גילוי מלא), מתייחס לדברים באופן דומה בחשבון הפייסבוק האישי שלו.
רואה נתניהו הבן את הפרסום, והוא זועם. מתקשר בזעם לחפץ ודורש את הסרת הפרסומים בחשבון הפייסבוק של ורטהיים ובעמוד הבלוגים "קפה דה מרקר", בטענה כי מדובר בשקר גס.
כתב האישום נגד נתניהו מתייחס לאירוע הזה בסעיף 34 באופן הבא: "ביום 10.5.2015 התקיימה בין חפץ לבין יאיר נתניהו שיחה שנסבה על פרסומים שעסקו בעניינים אישיים של יאיר נתניהו. בעקבות הפרסומים בעניינו התקשר יאיר נתניהו לחפץ והורה לו לפנות לוואלה בבקשה להסיר את הפרסום העוסק בו. חפץ עדכן את יאיר נתניהו כי העביר את הדרישה לישועה. בתגובה הנחה אותו יאיר נתניהו לפנות ישירות לנאשם אלוביץ'. השניים אף דנו באפשרות שיאיר נתניהו יתקשר בעצמו לנאשם אלוביץ'. לאחר מכן דרש יאיר נתניהו מחפץ להנחות גם את אתר 'דה מרקר' להסיר פרסומים דומים, ובתגובה השיב לו חפץ: "'דה מרקר' זה לא שאול, הם לא מפחדים ממך... הם לא סופרים אף אחד, לא ראש ממשלה ולא בן של ראש ממשלה'".
כלומר, מכתב האישום ניתן להבין כאילו הפוסט של עורך וואלה הוסר על-פי דרישת משפחת נתניהו, בשעה שב"דה מרקר" סירבו להוריד את הפרסום המדובר, מכיוון ששם, בניגוד לאתר וואלה, לא מפחדים ממשפחת נתניהו ולא "סופרים" אף אחד. המציאות יש לומר שונה לחלוטין.
מתמליל השיחה המלא שהגיע לידי "גלובס" עולה כי דווקא בוואלה סירבו להורות לורטהיים להוריד את הפוסט, בשעה שב"דה מרקר" הסכימו להסיר את הפרסום שהופיע בבלוג ב"קפה דה מרקר". הציטוט "'דה מרקר' זה לא שאול, הם לא מפחדים ממך... הם לא סופרים אף אחד, לא ראש ממשלה ולא בן של ראש ממשלה" לא עסק בעצם הסרת הפרסום אלא בדרישת יאיר נתניהו לפרסום הבהרה, בנוסף על הסרת הפרסום בפועל.
לימים, הציטוט, ללא ההקשר הנרחב ובאופן החוטא למציאות ואף מעוות אותה, מוצא כזכור את דרכו לכתב החשדות, לכתב האישום ואף מתורגם לקמפיין פרסומי נרחב של העיתון, כשהוא משאיר אחריו שובל של שאלות מטרידות: האם לא לגיטימי לבקש מכלי תקשורת למחוק פרסום רגיש ובו פגיעה בפרטיות? מדוע הועלם מכתב החשדות, ולאחר מכן מכתב האישום, ההקשר הרחב של האירוע, לרבות הסירוב של עורך וואלה להתערב בעניין; האם ניתן בכלל להתייחס לאירוע הזה כחלק ממסכת עובדתית שנועדה לבסס יחסי שוחד; ולמה הפרקליטות והיועמ"ש לא ממש נתנו לעובדות לבלבל אותם.
הערה לסיום: ההחלטה של "דה מרקר" להוריד את הפרסום לגיטימית בעיניי, וסביר להניח שאם הייתה מגיעה בקשה דומה ל"גלובס", היינו פועלים באופן דומה. גם ההחלטה להעלות קמפיין פרסומי על בסיס ציטוט מכתב אישום היא סבירה. למעשה, סביר להניח כי ב"דה מרקר" לא מכירים את התמליל המלא, כיוון שזה לא נחשף עד היום לציבור. הנה הוא:
יאיר נתניהו: "ניר, תגיד, אני רוצה לשאול אותך, מה קורה עם וואלה?".
חפץ מסביר לו כי לטענת ישועה, הסרת הפרסום רק תגרום לו נזק: "אה, וואלה... מתעכב שמה ש... זה רק יעשה... אה שזה רק..."
יאיר נתניהו: "איזה חוצפה... אתה יודע מה, תגיד לו... אני מוכן לקחת את הסיכון שזה יפגע בנו. כל המדינה מדברת על זה, ולוקחים את הסיפור הזה בוואלה בתור הוכחה. הם לא יגידו לי מה טוב בשבילי. שלא יבלבל את המוח, שיגיד 'אני לא רוצה...' אין בעיה, ואז אנחנו נקיים מלחמה עם וואלה ושאול אלוביץ'. פתחת איתנו חזית, ואתה נוני מוזס מבחינתנו..., זה מה שהוא רוצה, אז סבבה, זה מה שיהיה, אבל שלא יבלבלו את המוח 'אני רוצה בטובתכם'. אני יודע יותר טוב את טובתי מאשר האנשים בוואלה, אוקיי?"
חפץ: "אני אומר, אני רק יכול להגיד להם, יותר מזה אני לא יכול לעשות. שמע, אני לא יכול לירות להם כדור לרקה. אני יכול להגיד לשאול שאמרתי, ולהגיד למנכ"ל שלו. זהו".
יאיר נתניהו: "לא, אבל מה... כאילו מה?"
חפץ: "אני לא שולט בהם".
יאיר נתניהו: "מה תעשה אם לא מוכנים?".
חפץ: "אני יכול להעביר לך את האס.אמ.סים ששלחתי".
יאיר נתניהו: "דבר ישירות עם שאול... לא עם המנכ"ל הזה, ותגיד המנכ"ל שלך לא מוכן, הוא עושה לי בעיות, אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה".
כאן חפץ עובר לשיחה אחרת. כמה דקות לאחר מכן נמשכת השיחה עם יאיר נתניהו, שעובר לעסוק בפרסום המקביל ב"דה מרקר".
יאיר נתניהו: "בינתיים אני אדאג, אני מטפל בזה בדרך עקיפה, אני אעדכן אותך לגבי וואלה. ועוד דבר שרציתי לשאול אותך, מה לגבי 'דה מרקר'?".
חפץ: "'דה מרקר' מורידים את זה".
יאיר נתניהו: "מה זה היה אבל? מה זה מורידים?".
חפץ: "אין להם שליטה על זה. 'דה מרקר קפה' זו אכסניה לכל מיני בלוגרים... זו רק פלטפורמה, הם לא שולטים שם בתוכן, אבל הם מסירים".
יאיר נתניהו: "אני לא חושב שזה תופס מבחינה חוקית. אני חושב שאני יכול לתבוע".
חפץ: "אתה יכול לתבוע, אבל ברגע שפניתי, והם מסירים את זה... הם מסירים את זה".
יאיר נתניהו: "אבל ברגע שהם מסירים, והעוול נעשה לי, אני עדיין יכול לתבוע אותם".
חפץ: "אז תתבע אותם אם אתה רוצה, אבל מה אתה רוצה שאני אעשה חוץ מאשר שדאגתי שיסירו את זה?".
יאיר נתניהו: "אני רוצה שגם ב'דה מרקר' יעשו הבהרה".
חפץ: "הם לא יעשו... זה לא תוכן שלהם... זה תוכן גולשים (...) הם לא יעשו הבהרה על משהו שמישהו אחר כותב, איזה גולש. כל אחד שכותב טוקבקים דיבה, אז אחר-כך האתר יבהיר את זה? (...) הם כבר אחרי דין ודברים ארוך עד שהם הסכימו להוריד את זה, ולמעשה מבחינתם הלכו צעד אחד לקראתי".
יאיר נתניהו (צועק): "מה?!".
חפץ: "כן, כן, אתה יכול לתבוע אותם עד מחר... הם לא חייבים".
יאיר נתניהו: "מאיפה אתה יודע?".
חפץ: "'דה מרקר' זה לא שאול. הם לא מפחדים ממך. הם לא מפחדים ממך".
יאיר נתניהו: "מה זאת אומרת? יש גבול, אי-אפשר לחשוף ככה".
חפץ: "יאיר, הם לא סופרים אף אחד, לא ראש ממשלה ולא בן של ראש ממשלה".
היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה סירבו להגיב. תגובתו של יאיר נתניהו טרם התקבלה.
אבי בר אלי, עורך "דה מרקר": "עובדים גם בשבילך, אבישי, ולא מפחדים".
*** גילוי מלא: דוד ורטהיים עורך כיום את מדור "נתח שוק" ב"גלובס". "דה מרקר" ו"גלובס" הם עיתונים מתחרים.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.