"נכשלנו בטיפול בקרן העושר. זה חוסר אחריות ממדרגה ראשונה שכל הגופים המעורבים בזה נגועים בו"

בנק ישראל הוציא עד היום מעל 2 מיליון שקל על היערכות להקמת קרן העושר לאזרחי ישראל, למרות שאף תפקיד בקרן לא אויש עד היום. בדיון שנערך היום (ב') בוועדת הכספים של הכנסת שאלה ח"כ אורית פרקש-הכהן את נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, על מה הוצא הכסף, אולם יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), לא איפשר לנציגי הבנק להשיב.  

עם זאת, בהמשך נמסר מיעל ועקנין, מנהלת יחידת תכנון וכלכלה בבנק ישראל, כי הכסף שהוצא עד היום על-ידי בנק ישראל לצורך הקמת הקרן, הוצא על שכר ליועצים, מערכות טכנולוגיות וייעוץ חשבונאי. 

הסערה בדיון בכנסת פרצה לאחר שהאחראית על הקמת הקרן בבנק ישראל, פרנסואז בן צור, אמרה כי לא ניתן להתקדם בהקמת הקרן משום שמוסדותיה לא אוישו, וזאת בגלל שוועדת האיתור בראשות השופט בדימוס משה גל, שהייתה אמורה לפעול במשך שנתיים, לא הצליחה להתכנס והתפזרה מבלי שביצעה אף מינוי.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, קטע את ח"כ פרקש-הכהן ולא איפשר לה להמשיך ולשאול את נציגת בנק ישראל שאלות נוספות, ואמר: "נכשלנו בכל הטיפול בקרן הזאת, זה חוסר אחריות ממדרגה ראשונה, שכל הגופים המעורבים בזה נגועים בו". ירון אמר רק כי "כל מה שבנק ישראל יכול לעשות - עשינו".

המועד המקורי לתחילת הפעלת הקרן עמד על 2018, אך הוא נדחה לסוף 2021 בעקבות עיכוב בהעברת התקבולים. מתשובה בכתב שהעביר נגיד בנק ישראל לפרקש-הכהן לקראת הדיון עולה כי מחלוקת משפטית בין רשות המסים לאגף החשב הכללי באוצר עשויה להביא לדחייה נוספת בהפעלת הקרן.

על-פי החוק, קרן העושר אמורה להתחיל לפעול כשבחשבון הבנק שלה יצטברו מיליארד שקל. החשב הכללי באוצר סבור כי יש להכיר בהכנסות המס ברגע שייכנסו לחשבון הקרן, ולעומת זאת רשות המסים טוענת כי יש להמתין עם ההכרה בהכנסות עד תום הזמן המוקצה להגשת עררים על השומות. משום כך ניתן להניח כי המועד להפעלת הקרן עשוי להידחות שוב לשנת 2022 אם תתקבל עמדת רשות המסים, מאחר שבנק ישראל מעריך כי המועד הנוכחי להפעלת הקרן עומד על סוף 2021.

למרות העיכובים בהקמת קרן העושר והעובדה שהתפקידים הבכירים בקרן לא אוישו, בנק ישראל הוציא בשנתיים האחרונות מיליוני שקלים על ההיערכות להקמת הקרן. בין הפעולות שהבנק ביצע במסגרת זו היו מגעים להסכמים מול גופים פיננסיים בינלאומיים שאמורים לשמש כנאמנים וכמנהלי השקעות של הקרן. ואולם הבנק לא הצליח לחתום הסכמים מול הגופים הפיננסיים, משום שלא קיבל את ייפוי-הכוח הדרוש לו לשם כך מהאוצר.

בנוסף מציין הנגיד כי מחלקת הניהול של בנק ישראל ביצעה "פעולות להטמעת המערך החשבונאי לניהול ספר הקרן". כמו כן הוכנה טיוטת הסכם לניהול חשבון הקרן בבנק ישראל, אולם עדיין לא הוקמה בבנק ישראל המחלקה הייעודית שאמורה לעסוק בניהול נכסי הקרן.

הגירעון התקציבי צפוי לרדת בשנת 2020 ל-3.3%, אם המדינה תנוהל כל השנה לפי תקציב זמני (אחד חלקי 12) - כך העריך היום נגיד בנק ישראל בישיבת ועדת הכספים של הכנסת. ירון הוסיף כי אם תקציב המדינה יאושר, הגירעון המבני צפוי לזנק לסביבות 4.2% - מה שיחייב את הממשלה לבצע צעדי קיצוצים והגדלת הכנסות בהיקף של 30 מיליארד שקל, כדי למנוע הרעה ביחס החוב-תוצר.

ח"כ אורית פרקש-הכהן שאלה את ירון מה המשמעות של החרפה ביחס החוב לתוצר, והאם אפשר להעלות את יעד הגירעון מעל 3%. ירון הסתפק בתשובה כי יעד גירעון של 2.5% תומך ביחס החוב הנוכחי של כ-60%. 

כמו כן, הנגיד הציג בישיבת הוועדה את תקציב בנק ישראל לשנת 2020, שיעמוד על כמיליארד שקל.