דעה: הורים, תתעוררו - חטיבת ביניים אינה פסק זמן לילדים

האם אתה יודע מה הילד שלך לומד השבוע בבית הספר? ואיך בכלל קוראים למורה למדעים? אם התשובה שלך היא "כן, בוודאי", כנראה שהילד שלך עדיין בבית ספר יסודי. אבל, אם אתה מגמגם ומתעכב, אז רוב הסיכויים שהוא לומד בחטיבת ביניים. עצוב שדווקא בגיל שבו הילדים שלנו זקוקים למבוגר אחראי שיראה להם את הדרך, אנחנו יוצאים מהתמונה.

כשהנסיך עולה לכיתה א', כל המשפחה מתרגשת. הילקוט, הסנדביץ', המצלמה והשיר של יוני רכטר, למי יש טישו? והמחנכת, מדהימה, היא חמה ומחבקת, אספת הורים עד אמצע הלילה, חופרים בלי להסתכל בשעון, יושבים על כיסאות של גמדים, ושום דבר לא כואב. פתאום הוא יודע לקרוא ולכתוב, איזה קסם, הוא עושה תרגילים בחשבון, איזה גאון. אנחנו יודעים שזה חשוב לעתיד שלו.

כשהוא יגיע לתיכון, אנחנו נחזור לעניינים. בתיכון זה רציני, יש מגמות, חמש יחידות, מבחני הבגרות בפתח, והם הרי קובעים את המסלול בצבא ובאוניברסיטה. אז נדפוק בחשש על הדלת הנעולה של חדרו, שם הוא ספון מול מסך, חבוש באוזניות אטומות לסביבה. כבר שנים שהתרגלנו לחשוב על עצמנו ככספומט עם רישיון נהיגה בלבד, אבל עכשיו זה רציני, אז נארגן לו מורה פרטי.

הבעיה היא שבשביל הרבה מאוד ילדים מוכשרים, בתיכון כבר מאוחר מדי. בזמן חטיבת הביניים, כשאתם נרדמתם בשמירה, גם הילד הוריד הילוך, הפערים התרחבו, החומר הפך קשה יותר, הציונים קצת ירדו והוא עבר להקבצה נמוכה, אבל אתם לא ייחסתם לזה חשיבות. זה גיל חברתי, הסברתם לעצמכם, גיל הורמונלי. התעניינתם בעיקר ביחסים ובחברים.

אם תאשימו את מערכת החינוך, לילד שלכם זה לא יעזור. בזמן שאתם מקטרים הוא כבר הולך לאיבוד. חטיבת הביניים זה בדיוק השלב שבו הרכבת יוצאת מהתחנה, ואם לא תתעוררו בזמן, הוא יישאר מאחור. הנתונים מראים שהפערים ביסודי עדיין ניתנים לגישור, אבל בחטיבה הם מעמיקים ללא תקנה. אף אחד לא רוצה שהילד שלו יהיה בצד הלא נכון של הפערים.

הורים מודעים לא חיכו לתוצאות מבחני המיצ"ב או מבחני פיז"ה. יש הורים שכבר העבירו את הילד לכיתה ז' לבית ספר אזורי שנחשב מצוין. מדעים ואומנויות, סביבה וטכנולוגיה, כל בית ספר וההתמחות שלו, כל אחד ומבחני הקבלה שלו ושכר הלימוד שלו. אז הם מסיעים בבוקר, דואגים להסעות אחר הצהריים, אבל משוכנעים שזה שווה את זה, כי כך הם מצילים את הילדים שלהם.

בתי ספר שכונתיים שהבינו שהתלמידים המצטיינים בורחים להם, נקטו מעשה. כיום, כמעט בכל חטיבה יש "כיתת מצוינות". היא נקראת בשמות שונים, כמו "מופת", "עמ"ט", ו"נחשון", אבל העיקרון זהה. התלמידים שעברו מבחן קבלה, מקבלים מורים מצוינים ושעות לימוד נוספות. הם מאיצים ומעמיקים את לימודי המתמטיקה ומיישמים אותה במדע וטכנולוגיה.

החוויה הלימודית של תלמידי כיתות המצוינות היא חוויה אחרת. הם מספרים שמאתגר, שהם מתאמצים, שמעניין ושהם מתקדמים. אחר כך הם יומלצו למסלולי חמש היחידות היוקרתיים, ומשם ליחידות הטכנולוגיות של המודיעין ודרכם אל המדע וההייטק סלולה. נכון, זה לא מתאים לכולם, ולא כולם מעוניינים במסלול שכזה, אבל יש רבים שכן, והם פשוט לא שמעו על זה.

זוהי קריאת השכמה להורים. חטיבת הביניים היא לא פסק זמן, היא הזמן המתאים ביותר לברר אילו תחומים מעניינים את הילד שלכם ובמה הוא רוצה להשקיע. לשם כך הוא זקוק לכם ולמורים שלו, כדי שתהיו שם בשבילו ותאירו לו את הדרך. בררו אילו מסלולים מציע בית הספר ותנו את כל הדחיפה והתמיכה, כי העתיד שלו מתחיל בחטיבת הביניים. 

הכותב הוא מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך ואבא של אביגיל, תלמידת כיתה ח'