"חברות התרופות חיות באשליה לגבי היקפי השימוש באפליקציות שלהן"

חברת הבריאות הדיגיטלית הישראלית דריו הלת', הנסחרת בנאסד"ק, גייסה לפני כמה שבועות הון שיאפשר לה אולי להסתער על שוק הסוכרת האמריקאי, אחרי תקופה של צמיחה אטית למדי. החברה, שפיתחה מערכת לבדיקת סוכר באמצעות הטלפון הסלולרי ואלגוריתם המשתמש במידע מהמטופל לצורך תמיכה בו, גייסה 21 מיליון דולר. המשקיעים העלו את שווי החברה, שעמד ביום הגיוס על 14 מיליון דולר, ל-18 מיליון דולר בלבד. הם מחכים לראות כיצד החברה תשתמש בכסף.

דריו אינה חברת הבריאות הדיגיטלית היחידה שמשתמשת בניהול מידע לטיפול בסוכרת, אבל נשיא החברה, אוליבייר ג'ארי, מאמין שיש לה מקום ייחודי בשוק, כחוליה מקשרת בין איסוף ועיבוד מידע לקואצ'ינג.

"אנחנו לא FlatIron (חברה שאספה וארגנה תועפות של מידע בתחום הסרטן ונרכשה על ידי חברת התרופות רוש ב-1.9 מיליארד דולר) ולא Pear Health (חברה מובילה בתחום הקוא'צינג לספורט וניטור ביצועים), אבל יש לנו את מידע הלייפסטייל", אומר ג'ארי. "לרוב החברות אין קישוריות בין הטלפון לבין המדידה, ומי שיש לו החיבור הזה, לא משלב את זה עם קואצ'ינג. יש בשוק חברות קואצ'ינג מעולות, אבל הן לא בחזית של איסוף ועיבוד המידע.

"מלבד היישום לצרכן הסופי, יש לנו יישומים לצד של הרופאים והקואצ'רים. קואצ'ר סוכרת, לרוב אחות שהוכשרה לכך, יכול באמצעות האפליקציה שלנו לנהל 300 איש במקביל, ובכל זאת לתת לכל אחד מהם את הטאץ' האנושי. זה היה אחד התנאים שלי: אני רוצה לראות את האפליקציה מחברת בין אדם לאדם".

"יותר קל לקבל ביקורת ממכונה"

ג'ארי הגיע לדריו אחרי יותר מ-30 שנה בחברות תרופות גדולות, ואכזבה מהרפואה. "אני משושלת ארוכה של רופאים, אך הרגשתי שהרפואה נעצרה ולא מתפתחת", הוא אומר. "העדפתי את תחום ההנדסה, כי זה תחום שבו אפשר לעשות פעולה בעולם, ויש לה תוצאה ברורה. אחר כך הגעתי לייעוץ ולהון סיכון, וגיליתי שגם הוא תחום מאוד לא מדויק. לכן עברתי לדנונה, לתחום השיווק, ודווקא שם גיליתי עולם שבו מתקיימת מדידה של התנהגות אנושית וקבלת החלטות על בסיס המדידה, ואז בדיקה חוזרת. התחום הזה היה מאוד מרגש. ב-2001 הגעתי לחברת התרופות נוברטיס, כדי לעשות אותו דבר".

בנוברטיס עבר ג'ארי כמה תפקידים. הוא ניהל את הפעילות במקסיקו, בברזיל ובדרום אפריקה; הקים מערך שיווק לאזורים כפריים בהודו, שדרשה הקמה של מערכת רפואית חדשה, וניהל את תחום החיסונים בנוברטיס אירופה. לאחר מכן שימש בתפקידים שונים בחברות תרופות גדולות אחרות, ביניהן תפקידי ניהול בחטיבת הסוכרת של באייר, וניהול שווקים מתפתחים בחברת בריסטול מאיירס. מאז 2013 הוא מכהן בעיקר כדירקטור בחברות בתחום הסוכרת ובתחום המידע הרפואי.

"כשחיפשתי ריגוש חדש, חשבתי שאמצא אותו בסטארט-אפ. הילדים כבר גדלו ואני יכול להסתובב קצת", הוא אומר. "כשניהלתי פעילות בתחום הסוכרת בבאייר, היו לנו כלי תוכנה והיה לנו מידע, אבל לא ידענו מה לעשות בזה, והייתי מאוכזב ומתוסכל. כשמנכ"ל דריו, ארז רפאל, ניגש אליי בכנס וביקש שאחד מגופי ההשקעה שבהם אני מעורב ישקלו להשקיע בדריו, אמרתי לו, ‘אם אתם יכולים באמת לעשות משהו עם המידע, אז אני מתעניין".

ג'ארי אוהב טכנולוגיה ומאמין בה, אבל יש לו ביקורת על אפליקציות הבריאות של חברות התרופות. "הן חיות באשליה לגבי היקפי השימוש בהן, כמו שהן חיו כל השנים באשליה לגבי היקפי השימוש בפועל בתרופות - אחת הבעיות שהאפליקציות נועדו לפתור. היום חברות התרופות, עם כל הכוח והידע שלהן, לא באמת יודעות שחולה הפסיק ליטול תרופה ובעיקר - מדוע הפסיק. המחיר של התופעות הללו למערכת הבריאות הוא מיליארדי דולרים".

מדוע אנשים אינם נוטלים את התרופות שהם צריכים ליטול?

"ישנם כאלה שלא השתכנעו שהטיפול באמת נחוץ. אחרים שוכחים. אחרים חושבים שנרפאו, ולרבים מאוד אין כסף. תופעות הלוואי הן כמובן סיבה מאוד שכיחה להפסיק לקחת תרופות. המפתח לשינוי ההתנהגות הוא להסביר לאותם חולים, באופן שהם מבינים, מה בדיוק יקרה אם יפסיקו לקחת את התרופה או ימשיכו לקחת אותה".

כשאתה שואל חולה כרוני "מה קשה לך ואיך אפשר לעזור?", מה תהיה לרוב תשובתו?

"זה משתנה ממחלה למחלה, אבל לפחות בתחום הסרטן, התשובה הראשונה היא ‘אני לא מצליח לטפל במשפחה שלי'. במקום השני, כנראה ‘היחס של הרופאים מדכא או משפיל אותי'. בכל העולם - אירופה, פיליפינים או שאנטי טאון בדרום אפריקה - חולים יגידו, ‘אני סומך על הרופא, אבל מה שחשוב לי זה עתיד טוב לילדיי, שיתייחסו אליי בכבוד, וגם שבשנייה הזאת יהיה לי נוח'.

"לפעמים, מרוב דיכאון, אנשים פשוט לא פועלים לכיוון של החלמה. לכן גם במוצר של דריו חשוב לנו לזהות פרופיל מדויק של המטופל ולדעת את מי אנחנו רוצים להפחיד, את מי אנחנו רוצים לעודד וממי הם יעדיפו לקבל עצה - מרופא? מקואצ'ר או אולי ממטופל אחר".

אתם מאמינים שבאמת אפשר לשפר כך את התנהלות המטופל?

"מדע הפסיכולוגיה המגובה בדאטה עדיין בחיתולים, אבל אנחנו יודעים שקואצ'רים משפיעים לחיוב, אז אנחנו מאמינים שאפשר לפרק את ההשפעה הזאת לגורמים וללמוד לנהל אותה".

עד כמה ניתן להעביר אחריות מהאדם למכונה ועדיין להיות יעילים?

"המבט האנושי חשוב למוטיבציה, אבל אולי חלק מהאינטראקציה יכולה להיות אוטומטית. ויש מקרים שבהם אנחנו דווקא לא מעוניינים להיחשף לאדם. למשל, אם התנהלת ‘גרוע' או ששכחת למלא את המשימה שלך, אולי יהיה קל יותר לקבל תזכורת או ביקורת ממכונה".

מה שעובד בעולם השלישי יעבוד במערב

הניסיון של ג'ארי במדינות עניות צייד אותו בכמה תובנות לגבי האופן שבו ניתן להשפיע על התנהגות מטופלים. "כשעבדתי בנוברטיס, הקמנו חברה חיצונית שהמטרה שלה הייתה להנגיש תרופות במדינות עולם שלישי, ובאופן ספציפי בהודו", הוא מספר. "במקרה אחד שבו בחנו שימוש בתרופה לשחפת, גילינו שהחולים שלנו משלמים 200 דולר לשישה חודשים, ובאזור ההוא זה היה מאוד יקר, ומערכת הבריאות שם הייתה פרטית לגמרי. החלטנו לחתוך החוצה את המפיצים, שגבו עמלה גבוהה עבור שירותיהם. החשש הגדול ביותר שלנו היה משחיתות, אבל להפתעתנו זו לא הייתה בעיה. גילינו שאם אנחנו נותנים לרופאה המקומית את התרופה לשיווק, ודואגים לה לחומרי שיווק, היא שמחה מאוד לגבות מהחולה את המחיר הסביר עבור הביקור, וקרנה עולה בכפר בתור מי שמקושרת למקור התרופה.

"הפרסום שלנו היה בבתי הספר, כי שם כל הכפר מתרכז. אנחנו, אנשי החברה, לא נכנסנו לשם אלא גייסנו מקומיים מכל המגזרים. העסקנו עובדים מקאסטות נמוכות כמנהלים של עובדים מקאסטות גבוהות, ולא כולם קיבלו את זה, והעסקנו נשים בתפקידי מפתח, כי רצינו להגיע אל נשים במשפחות הכפריות, שהן לרוב אחראיות, כמו במערב, על הבריאות של כל המשפחה. כשביקשנו לגייס את הנשים המקומיות, הן אמרו ‘תשאל את בעלי'. אז שאלנו, ולעתים לא רחוקות התשובה הייתה חיובית. הם ראו מה משרה כזו עושה למשכורת בבית ולבריאות הכפר.

"באזור אחר, אמרנו לאנשים ‘קודם תשיגו כסף לטיפול של חודשיים לפחות, ואז נתחיל את הטיפול. המטרה הייתה שיוכלו לראות באופן ברור את תועלת הטיפול לפני שיקבלו החלטה להפסיקו בגלל אילוצי החיים. במקרה אחר, החתמנו אותם על הסכם שמחייב אותם לא להפסיק ליטול את התרופה, ורק מי שחתם קיבל אותה. אנחנו יכולים לעשות דבר כזה גם לגבי אנטיביוטיקה במערב".

המסקנה של ג'ארי מעבודתו במקומות אלה היא שמה שעובד במקומות עניים, יכול בהמשך לעבוד גם בעולם המבוסס, ולא להיפך. "בכפרים בעולם השלישי, התלות במוצרי הדיגיטל והמובייל היא גבוהה יותר מאשר בעולם המערבי, ולכן יש רעב לפתרונות, והפתרונות חייבים להיות זולים. אחרי שהתמודדת עם זירה כזו, ייתכן שהמעבר למדינה מבוססת יותר יהיה קל יחסית".

בעתיד, צופי ג'ארי, תהיה התקרבות ושותפות בין חברות הטכנולוגיה לחברות התרופות. "שמעתי שחברות הטכנולוגיה מתלוננות שקשה מאוד להזיז את חברות התרופות. כנראה הגל הראשון של המהפכה היה מוקדם מדי עבורן. אני חושב שגם כשיהיו שיתופי פעולה, אלה יישארו גופים שחושבים אחרת, ולכן חייב לקום ביניהם גורם ביניים שיגייס סביבו גם את חברת התרופות וגם את חברת המכשור הרפואי".