משרד האוצר מציג: כך גובים יותר מסים מפחות רכבים חדשים

בדיחה ידועה מספרת על תחרות בנוסח איש הברזל, שהתקיימה באיזו עיירה נידחת וכללה אתגר של סחיטת לימון יבש ומצומק. מיטב השרירנים ובעלי הגוף מכל המחוז הגיעו וניסו את מזלם, אבל לא הצליחו לסחוט מהלימון אף טיפה. בהמשך הגיע בחור נמוך ורזה, נתן לחיצה אגבית ביד אחת וסחט חצי כוס. "מה הסוד שלך?", שאלו כולם. "אני", הוא אמר, "עובד ברשות המסים".

אנחנו נזכרים בבדיחה הזו בכל פעם שבה מגיעה העת לסכם את גביית המסים השנתית על רכישת רכב ועל השימוש בו. מדי שנה אנחנו מסתכלים על נתוני הגבייה המדהימים של השנה שעברה ומשוכנעים שלא ניתן יהיה לשבור את השיא. אבל בכל פעם מסתבר, שמישהו שם למעלה מגלה דרכים חדשות ויצירתיות כדי לסחוט עוד קצת מהלימון העייף של ענף הרכב.

ב-2019 היצירתיות של אנשי רשות המסים, שמנוהלת על ידי ערן יעקב, התבטאה בשני עדכוני מס ירוק, שהביאו להקדמת יבוא רכב מסיבית באפריל ובדצמבר, יצרו גבייה עודפת של כ-2.5 מיליארד שקל והציבו את רף ההכנסות הכולל מהענף על כ-42 מיליארד שקל, בדומה ל-2018. הנתון הזה נרשם למרות שב-2019 נרשמה ירידה במכירות הכוללות בשוק הרכב וברוב המדדים הכלכליים המרכזיים במשק. למעשה, אלמלא אותה גבייה עודפת, סביר להניח שנתון הגירעון הכולל היה גדל בכמה עשיריות האחוז - נתון שהיה מטריד את אנשי אגף התקציבים באוצר, שבראשו עומד שאול מרידור.

נזכיר שהמדינה לא נוהגת לפרסם בזמן אמת נתונים ספציפיים על גביית מסים מענף הרכב ומסתפקת בפרסום נתונים חלקיים באיחור של שנה עד שנתיים. עם השנים למדנו להפיק את הנתונים הרלוונטיים, ברמה גבוהה של קירוב, מתוך סך נתוני גביית המסים שמפרסם האוצר.

 המס ששולם עבור רכישה ושימוש בכלי רכב ב-2019

שוק יורד, הכנסות עולות

הנתון שנגזר ישירות ממכירות הרכב החדש בישראל הוא הכנסות המדינה ממס קנייה על רכב. אלה תופסות בממוצע כ-55% מהסעיף הכולל "הכנסות ממס קנייה יבוא", כך שבדוח ההכנסות של 2019 מדובר על גבייה של כ-9.8 מיליארד שקל ממס קנייה על רכב חדש.

לכאורה מדובר בנתון דומה לזה של השנה שעברה, מה שעשוי להצביע על יציבות. אבל, וזה אבל גדול, היציבות לכאורה מגיעה על רקע של ירידה של כ-5% בכלל מכירות הרכב החדש ב-2019 לעומת 2018 ולמרות, שעל פי דוח האוצר "ב-2019 חל זינוק של 80% ביבוא מכוניות היברידיות שמס הקנייה עליהן נמוך במיוחד לעומת ירידה של 7% ביבוא כלי רכב מונעי בנזין וסולר".

בפועל אירע כאן סוג של נס פיסקאלי: גביית מס הקנייה מרכב חדש נותרה יציבה למרות שפחות מכוניות נמכרו ובנוסף חלק גדול מהשוק נטה לרכב היברידי, שמס הקנייה עליו הוא 30% בלבד במקום ממוצע ריאלי של כ-70% ברכב בנזין.

כפי שאמרנו בפתיחה, אחראים לכך שני תרגילים פסיכולוגיים שביצע האוצר במהלך השנה. הראשון כלל הודעה מוקדמת על עדכון משמעותי כביכול, שיבוצע באפריל 2019 בנוסחת המס הירוק, שממנה נגזר גובה הטבות המס לדגמי הרכב השונים. האיום בהפחתת הטבות לדגמי רכב פופולרים הריץ את היבואנים לשחרר מאסה של מכוניות לקראת המועד ויצר הקדמת גבייה עודפת של כ-1.5 מיליארד שקל באפריל.

התרגיל השני היה הודעה מוקדמת של האוצר על כוונה להעלות את מס הקנייה על מכוניות היברידיות מ-30% ל-45% בתחילת ינואר 2020. ההודעה ניתנה ליבואנים עם התרעה מוקדמת של כמעט שני רבעונים כדי לאפשר להם - באופן בלתי רשמי כמובן - להתארגן לוגיסטית להקדמת יבוא מסיבית בדצמבר.

המהלך אכן הניב את הפירות הרצויים. בדצמבר 2019 קפצו הכנסות המדינה בסעיף מס קנייה יבוא בשיעור של כ-88% ביחס לדצמבר אשתקד. עיקר תוספת הגבייה הגיעה מיבוא מוקדם של כ-23-25 אלף מכוניות היברידיות, שבמצב עניינים רגיל רובן היו מיובאות ברבעון הראשון או השני של 2020.

אגרות מנופחות והכנסות ממכס

עוד סעיף חשוב ויציב בהכנסות הוא אגרות הרכב. ב-2019 ההכנסות הכוללות מגביית אגרות, בכל התחומים, הסתכמו בכ-6.8 מיליארד שקל. על סמך ניסיון העבר אנחנו יודעים שכ-70% מההכנסות בסעיף הזה משויכות לאגרות הרכב: אגרות רישוי שנתיות, העברת בעלות ועוד שלל תשלומים מנהלתיים. הסעיף הזה בלבד הניב למדינה כ-4.75 מיליארד שקלים, פלוס מינוס, בשנה החולפת.

בהערת אגב נציין שישראל היא אחת השיאניות העולמיות בגובה אגרות הרכב. האגרה השנתית שמשלם הנהג הישראלי, גבוהה במאות אחוזים מהממוצע של ה-OECD. אבל אם הציבור מתייחס אליהן בתור גזירה משמיים, אז למה לא.

כמדי שנה, אנחנו לא שוכחים להזכיר את אחד הסעיפים הסמויים בדוח גביית המסים - ההכנסות ממס שווי השימוש ברכב צמוד. הסעיף הזה מסתתר בתוך הסעיף הכללי של מס ההכנסה אבל מדוח של הכלכלן באוצר, שהתפרסם לפני כשנתיים, אנחנו יודעים ששווי השימוש מניב למדינה כ-4.5 מיליארד שקל בשנה.

בשנתיים האחרונות חלה הסטה משמעותית לעבר כלי רכב היברידיים, שנהנים מהטבת של 500 שקל בשווי השימוש החודשי, אבל זה עדיין סכום קטן יחסית ביחס למכלול ואפשר להניח שההכנסות מהסעיף הזה נותרו די יציבות גם ב-2019.

מכיוון שדין פרוטה כדין מאה נוסיף גם את הסעיף הקטן של ההכנסות ממכס בגובה 7%, שמוטל על כלי רכב, שמיובאים ממדינות עימן אין לישראל הסכם סחר, בהן קוריאה, יפן וסין. בשנים האחרונות רוב כלי הרכב החדשים מיובאים לישראל מאירופה, שפטורה ממכס, אבל סעיף המכס על רכב עדיין מניב לקופת האוצר בסביבות 350 מיליון שקל בשנה.

ב-2019, כאמור, נרשם גם זינוק משמעותי במכירות היברידיות, שרובן מיוצרות בקוריאה - למשל יונדאי איוניק וקיה נירו - וחייבות במכס. אפשר לשער שנרשמה עלייה נאה גם בהיקף גביית המכס מהן. רמז לכך אפשר למצוא בנתון גביית המכס בדצמבר 2019, שזינק ב-40%.

אל תבנו על הרכב החשמלי

הסעיף הגדול ביותר בהכנסות השנתיות הוא זה שנוגע לשימוש ברכב בפועל - מיסוי הדלק. במהלך 2019 שמענו מהמדינה הרבה רעש על העומסים הבלתי נסבלים בכבישים, על הצורך להשקיע עוד עשרות מיליארדים בתחבורה ציבורית ועל החובה לשכנע את הציבור להקטין את הנסועה הפרטית ולעבור לתחבורה ציבורית ו/או שיתופית.

אבל ההכנסות מבלו דלק שוב חושפות את התמונה האמיתית ומלמדות עד כמה הפקקים והנסועה חיוניים לקופת המדינה. ב-2019 נשבר פעם נוספת שיא הגביה בסעיף הזה והסתכם ב-18.96 מיליארד שקל, עלייה של 2.3% לעומת השיא של השנה שעברה וקפיצה של 35% מתחילת העשור. הכנסות בלו הדלק לבדן היוו בשנה החולפת 5.4% מכלל הכנסות המדינה.

אחרון, ולא חביב, נמצא המע"מ על רכישת רכב ועל דלק. ממוצע הגבייה בסעיף הזה עומד בשנים האחרונות על כ-4 מיליארד שקל ואפשר להניח שהוא לא השתנה משמעותית השנה.

בשורת התחתונה נרשמה ב-2019 גבייה כוללת של כ-42.4 מיליארד שקלים במס על רכישת רכב ועל השימוש בו וגם אם נהיה ניקח מרווח טעות נדיב ונעגל כלפי מטה ל-40 מיליארד, עדיין מדובר על כ-14% מהכנסות המדינה ממסים ב-2019, בניכוי אירוע גבייה חד פעמיים, דוגמת אקזיטים.

זוהי מערת אוצרות פיסקאלית. אם מישהו סבור שהמדינה עומדת לוותר על נתח משמעותי מהסכום הזה ולעודד מעבר המוני של נהגים לכלי רכב חשמליים מופחתי מס קנייה ופטורי מס דלק, לתחבורה ציבורית מסובסדת, או לכל פיתרון אחר של נסועה ירוקה ונטולת מס, הוא זכאי למדליית הנאיביות.

התחזית ל-2020: גזירות נוספות

השאלה הגדולה שצריכה להישאל לנוכח הצלחת האוצר בגביית מסי רכב ב-2019, היא האם נותרו למדינה עוד קלפים בשרוול לצורך שימור ההכנסות ממיסוי רכב גם ב-2020. נזכיר, שחלק לא מבוטל מהקדמת יבוא הרכב ב-2019, בעיקר בדצמבר, היה סוג של "משיכת יתר" מוקדמת שבאה על חשבון הקטנת היבוא ב-2020.

אבל, נרגיע את המודאגים. באוצר לא מחליפים סוס מנצח, או ליתר דיוק פרה חולבת, במיוחד לא בשנה מאתגרת מבחינת הגירעון כמו השנה הנוכחית. על פי הנוהל הקבוע, בינואר 2021 אמור להיכנס לתוקף עדכון דו שנתי נוסף של נוסחת המיסוי הירוק. ההימור שלנו הוא שהפעם השינוי המתוכנן בהחפתת הטבות המס הירוק יהיה קיצוני ואגרסיבי במיוחד.

אחת הסיבות לכך היא שאירופה עוברת השנה למתווה ירוק די קיצוני, שמחייב הפחתה רוחבית של עשרות אחוזים בפליטת ה-CO2 הממוצעת ל-95 גרם CO2. זה מהלך סביבתי חיובי אבל מבחינת האוצר הוא עלול לעקר מתוכן את נוסחת המס הירוק של השנים 2021-2023 ולהביא למצב שבו רוב כלי הרכב המיובאים ייהנו מהטבת מס גבוהה, רחמנא לצלן.

הסיבה השנייה היא שכגודל הפחתת ההטבות כך יהיה גודל הפאניקה של היבואנים והציבור וגודל הקדמת יבוא הרכב במחצית השנייה של 2020, לקראת העדכון של ינואר 2021. הפאניקה היזומה תכניס גם השנה לקופת האוצר אי אלו מיליארדים עודפים מעבר למתוכנן.

הוסיפו לכך את החרדה הקיומית של של האוצר משיטפון של מכוניות חשמליות שיגיעו לארץ, שהן "אויב פיסקאלי" ידוע, ואת ההכרזה המתקרבת על "מס נסועה", שאמור להיות מלווה בהקטנה של אגרות הרכב כפיצוי לנהגים, וקיבלתם מוטיבציה משמעותית לגבייה עמוקה ויצירתית של מיסי רכב ב-2020.

בתגובה לפניית "גלובס" בנושא מועד העדכון הקרוב של המס הירוק נמסר מרשות המסים כי "בינואר 2021 יתבצע עדכון במס הירוק. פרטי העדכון יפורסמו באמצע 2020".