ביום ראשון, 8.12.19, בשעה 18:56, התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב כרמל על צעיר שככל הנראה נפגע ממכת ברק, בשטח פתוח באזור מועצה אזורית מגידו. חובשים ופרמדיקים של מד"א שהוזעקו למקום דיווחו על צעיר במצב קשה, עם סימני פגיעה מהתחשמלות בגופו, ופינו אותו מורדם ומונשם לבית החולים. מאוחר יותר הותר לפרסום כי מדובר בלוחם סיירת גולני ששהה במקום במסגרת אימון ניווט.
בהודעה לתקשורת שהפיץ דובר צה"ל נטען כי "הניווט יצא לפי הנהלים המותרים, ובחלוף שעה וחצי מתחילתו, עם התגברות הגשמים, הוא נעצר ובוטל על-ידי מפקד הפלוגה. בשלב זה דיווחה החוליה שבה היה הלוחם שנפגע על מכת הברק שספג. החובש הפלוגתי ומפקד הפלוגה ביצעו בו החייאה בשטח ובכך הצילו את חייו". במינוח צה"לי - כסת"ח.
בשבוע שעבר, כשבועיים לאחר מכן, אפשרה מערכת יחסי הציבור של צבא ההגנה לישראל לכלי התקשורת השונים לראיין את רב"ט יעקב יהנו בלישה, לא לפני שתדרכה אותו כהוגן, לכאורה. בלישה בן ה-19 ציין ברובם המוחלט של הראיונות כי "למרות הביקורת שהוטחה כלפי צה"ל בעקבות האירוע, לא מדובר במחדל... הצבא לא ישר משחרר אותך לניווט, בודקים לפני זה מזג אוויר, לא רואים עננים ומשחררים. הברק בא פשוט בבום, זה לא היה מתוכנן, אני מאמין שהם בדקו את מזג האוויר ובדרך ראו שזה מחמיר ופשוט החליטו להפסיק את זה. יצא שזה קרה כמה דקות לפני. אני לא בא להאשים 'למה הם לא הפסיקו את הניווט?', אין מה לעשות". אז זהו, שיש.
אני אומנם לא רופאה (עדיין), אבל אני מספיק בקיאה כדי לדעת שפגיעת ברק היא למעשה התחשמלות, כשזרם החשמל מהברק חודר לגוף וגורם לפגיעות רבות, שאת חלקן אפילו לא נראה בעין בלתי מזוינת. זרם החשמל הזה עושה את המסלול הקצר ביותר אך ההרסני ביותר עד ליציאתו מן הגוף. רשימת האיברים שעלולים להיפגע כוללת את הלב, הריאות, העור, רקמות רכות, מערכת העצבים, מערכת השריר והשלד ואחרים, כמובן. חלק גדול מהפגיעות אפשר לראות רק אחרי כמה ימים ולעתים שבועות, ועוד לא דיברנו על פגיעות רגשיות, כמו פוסט-טראומה, שעשויה להתפרץ בחלוף שנים או עשרות שנים מקרות האירוע.
אלה שתדרכו את בלישה, עשו מבחינתם מעשה חכם, ולמעשה חישקו אותו מהגשת תביעה עתידית, כי כרגע, לטענתו (וזה מגובה בעשרות פרסומים), לא היה מחדל. אתם מכירים שופט שיקבל את טענותיו ההפוכות, אם וכאשר יחליט להגיש תביעה?
וכאן המצב נהיה מרגיז עוד יותר - ידעתם שעל-פי חוק, המדינה פטורה מנזק שאירע במהלך שירות צבאי מבחינת תביעת רשלנות? בחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב-1952, נכתב כי "אין המדינה אחראית בנזיקים על חבלה שנחבל חייל בתקופת שירותו ועקב שירותו... אין המדינה אחראית בנזיקים על מחלה או החמרת מחלה שנגרמו לחייל בתקופת שירותו ועקב שירותו...". ניתן, למעשה, לתבוע את צה"ל רק לפי חוק הנכים, במסגרתו הפיצויים נמוכים משמעותית ונקבעים לפי טבלה של אחוזי נכות.
התרגזתם מספיק? אם לא, אז כדאי שתדעו גם שהניזוק הניזוק יכול לתבוע גם את המוסד לביטוח לאומי בגין פגיעותיו, אולם אז הוא צריך לבחור בין ניהול הליך (ואולי קבלת פיצויים) מצה"ל או מביטוח לאומי.
בשורה התחתונה, אאחל לרב"ט יעקב יהנו בלישה החלמה מהירה וחיים שלמים, מלאים ומאושרים. אני מקווה שברגע האמת ואם ירצה בכך, יוכל לתבוע את צה"ל על נזקיו.
הכותבת היא עורכת דין במשרד לביא-וולינץ, המתמחה בדיני ביטוח ונזיקין
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.