באר שבע רוצה להקים רובע חדשנות. לא ברור מי יתקצב אותו

האם זה הצעד שיצעיד קדימה את באר שבע? משרדי ראש הממשלה והשיכון והבינוי, בשיתוף העירייה, אוניברסיטת בן גוריון ובי"ח סורוקה, מקדמים תוכנית להקמת "רובע חדשנות" בבירת הנגב. התוכנית מתמקדת בפיתוח מתחם גיאוגרפי ובו בית החולים סורוקה, האוניברסיטה, קריית התקשוב של צה"ל (שטרם קמה), שכונות ג' וד' ואזור תחנת הרכבת. שד' בן גוריון, שמקשרות את שד' יצחק רגר עם דרך אליהו נאווי (הדרך לצומת שוקת), יהפכו מדרך שנוסעים לאורכה, לרחוב שוקק חיים ואורבני, כשמתכנני התוכנית נותנים כדוגמה את "שדרות רוטשילד" בת"א כהשראה למתחם.
כחלק מהגדלת המרחב להולכי רגל, חלק מהגדרות סביב האוניברסיטה ובית החולים יבוטלו. כן יפותחו מתחמים מסחריים, בדגש על דוכני אוכל, במפגש שד' בן גוריון ורחוב ארלוזורוב. האדריכל דוד גלור הופקד על תכנון הפרויקט.

מנהל אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות במשרד הבינוי והשיכון, נתנאל לפידות, הסביר ל"גלובס" שעד כה הושקעו בתכנון ראשוני של הפרויקט 2.2 מיליון שקל, וכי מדובר בהליך ארוך שנים. "הגדרנו את התוכנית שלנו כתוכנית שלד, אסטרטגית. השלב הבא הוא ייצור תוכנית בניין עיר שמכוחה ניתן יהיה ניתן להוציא היתרי בנייה. עוד לפני שהשקנו את הפרויקט יש כבר התעניינות בשיתופי פעולה ופילנתרופיה", הסביר לפידות.

במשרד השיכון, בניהולו של בני דרייפוס, הסבירו כי "השלב שאחרי השקת התוכנית יתמקד בהשקעות כלכליות ראשוניות בתחומים כמו בריאות דיגיטלית, מדבריות וסייבר שצפויים לגייס עד עשרות מיליוני שקלים.

עם זאת, שאלת "גלובס" לגבי אופן מימון הפרויקט נשארה ללא תשובה. ובמילים אחרות: נכון לעכשיו לאף אחד לא ברור מהיכן יגיע התקציב לפרויקט.

התחיל בברצלונה, ימשיך בבאר שבע?

מעבר לשינוי הפיזי, התכנון הוא ליצור אקלים לפיתוח רעיונות ולהתממשותם. בשנים האחרונות מתפתח בתחום העירוניות מושג חדש המכונה "רובעי חדשנות" (Innovation districts). הכוונה היא לאזורים מוחלשים שעוברים התחדשות באמצעות שיתופי פעולה בין המגזר הציבורי והעסקי כשהם מוכווני הייטק. האזורים האלה הם בדרך כלל קומפקטיים, בעלי נגישות תחבורתית, וכמובן מכילים שטחי דיור, משרדים ומסחר. הכוונה היא שלצד אלה יתקבצו מוסדות עוגן שיוצרים קשר עם חברות סטארט-אפ וחממות עסקיות.

הפרויקט הראשון מסוג זה התחיל בשנת 2000 ברובע התעשייתי Poblenou בברצלונה, והמשיך מאז לעשרות מיקומים ברחבי העולם.
מושג מפתח בתחום הוא יצירת "אקוסיסטם". כלומר, עידוד קירבה פיזית בין אנשי מחקר ויצירת קהילה. "הנגב מתמודד עם אתגרי בריאות, כולל הפרעות גנטיות, חשיפה מקומית של הסביבה לפסולת תעשייתית, וכן קרינת השמש, עומס חום ופליטת אבק מדבר. לפיכך, האזור מספק לחוקרים מעבדה חיה ייחודית למציאת דרכים להתמודד עם תנאים מקומיים. על רקע המצוקות החברתיות, הסביבתיות, שינויי האקלים, ההתחממות והמדבור הגלובליים, בב"ש מבקשים לנצל את המיקום לטובת מיזמי אבטחת סייבר, "בריאות דיגיטלית", קידום חקלאות מדברית בת קיימא, וגם התחדשות עירונית, נכתב במסמך שמלווה את הצגת התוכנית.

יובל אדמון, סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה, שמובילים את המהלך מצד משרד רוה"מ, מסביר כי "בדרך כלל רובעי חדשנות קורים באזורים גיאוגרפיים מצומצמים בתוך הערים, שבהם יש מסה קריטית של מוסדות אקדמיים, בתי חולים וסטארט-אפים. השאיפה היא להגיע כאן לדבר דומה שקורה ברוטשילד בת"א - שאתה פוגש אנשים באקראי ומחליף רעיונות".

מתכנן הערים רן וולף, שלוקח חלק בתוכנית בב"ש, מוסיף כי "הרבה מאוד סקטורים שיתפו פעולה. בית החולים, האוניברסיטה, סוגים שונים של מחקר. האתגר שלנו היה להעצים אותם. היה ברור לנו מההתחלה שמדובר בעבודה לטווח ארוך. בב"ש יש אולי מדבר ואין הרבה כסף, אבל יש אמונה בהנהגה".

"ניצור אקוסיסטם ונוותר על אגוסיסטם"

ראש העיר, רוביק דנילוביץ', אמר ל"גלובס" כי הוא מאמין בתהליך. "ב"ש מבינה שאם היא רוצה להיות עיר רלוונטית, היא חייבת להקדים את זמנה. נושא הידע, החדשנות והטכנולוגיה, הופך להיות מאוד מאוד קריטי, ואנחנו מתקדמים בנושא הזה. הכול מתחיל להתרכז בעיר, הרבה בזכות המעבר של יחידות העילית של הצבא, מערך הסייבר הלאומי, אוטוטו אנחנו לקראת הקמת קריית המודיעין. כל הדברים האלה מראים שהעיר היא הרבה מעבר להתכנסות שלה פנימה. יש לה פוטנציאל להיות חלק ממשהו גלובלי.

למה שמשהו ישתנה עכשיו?

"הגענו לבשלות. וחוץ מזה, שמנו את האגו בצד. אנחנו מקימים אקוסיסטם, אבל מוותרים על האגוסיסטם. כדי להיות רלוונטים, הסיפור הוא לא כסף, אלא הסיפור האנושי. אף אחד לבד לא יכול לעשות פריצת דרך. הבנו את כוחה של שותפות בעידן משתנה. החיבורים האלה יכולים להיות מכפיל כוח".

איזה משמעות יש ליוזמה עבור השכונות הוותיקות והעניות ג' וד' שנמצאות בתחומו?

"אנחנו הופכים את האזור הזה לא רק למרכז העיר, אלא למרכז העולם. התוכנית הרעיונית תשתלב עם תוכנית פיזית. מדובר בהשקעה גדולה במרחב הציבורי. ברגע שייכנסו גופי החדשנות והטכנולוגיה, אני מניח שגם היזמות תיכנס לתמונה, ואז נתחיל גם התחדשות עירונית. אנחנו מצידנו נחדש את המוסדות הציבוריים. אנחנו החלטנו שאנחנו מובילים את השינוי, לא מחכים יותר. אתה יודע איך צחקו עלינו לפני שמונה שנים כשאמרנו שנעשה פה קריית הייטק? לי היה ברור שיש לנו את האיכות האקדמית וההון האנושי. אנחנו החלטנו שאם באמריקה הגדולה הקימו את הסיליקון ואלי, אנחנו נקים כאן את הסיליקון ואדי".

פרשנות: עדיין רחוקה מלהיות עיר הייטק | עמרי זרחוביץ'

לפני שש שנים פתח ראש הממשלה בנימין נתניהו את כנס סייברטק בהצהרה: "באר שבע נהפכת למרכז סייבר לא של ישראל בלבד, אלא של כל חצי הכדור המערבי. זה החזון המעודכן שלי לחזון של דוד בן גוריון". אבל כמו שאומרים - דיבורים (או חזון) לחוד ומציאות לחוד. בפועל, קשה להגיד שהפיכת באר שבע למרכז טכנולוגי היא הצלחה.

אמנם לחברות כמו דל-EMC, מלאנוקס, Wix, אודיוקודס, רפאל ואחרות יש שלוחה בבאר שבע, ומועסקים בחברות הייטק בעיר כ-2,000-3,000 עובדים, אלא שזה עדיין לא מסה. לטענת אנשים בתחום, מדובר בניסיון השתלה מלאכותי של יצירת אקוסיסטם שמנסה להתחרות בתל אביב, ובינתיים ללא הצלחה.

אין ספק שהמטרה חשובה - הצמחה של מרכזי תעסוקה נוספים בפריפריה תאפשר להתמודד עם האתגרים הכלכליים-חברתיים שעימם מתמודדת המדינה. אך בניית אקוסיסטם סובלת מבעיית הביצה והתרנגולת - עובדים לא עוברים לדרום כי אין מספיק תעסוקה, וחברות לא פותחות שם שלוחה כי אין עובדים. סטארט-אפים שמתחילים דרכם בבאר שבע, עוברים בדרך כלל למרכז הארץ כדי להשיג עובדים.

מה שהיה אמור לזרז את המהלך הוא העברת היחידות הטכנולוגיות לדרום, שכרגע לא ברור מה הסטטוס שלהן. עד כה מרכז הסייבר נהנה בעיקר מיחסי ציבור ומיתוג חיוביים, אבל הגיע הזמן להבין שזה אולי עוזר בהתחלה, אבל לא באמת מספק פתרון אמיתי.