ועדת השרים אישרה את הפרטת נמל חיפה; התנאי: הזרמת הון של מיליארד שקל

ועדת השרים לענייני הפרטה אישרה את מכירת נמל חיפה, עם עדיפות לרוכש מתחום המכולות והשינוע הימי. כפי שנחשף ב"גלובס", במסגרת מתווה ההפרטה יידרש המשקיע להתחייב על הזרמת הון של כמיליארד שקל לצורך שדרוג תשתיות הנמל כדי שיוכל להתחרות בנמל המפרץ הנבנה בסמוך אליו. עובדי חברת הנמל צפויים לקבל מענק הפרטה, שישולם לאחר השלמת הליך המכירה.

נמל המפרץ שיתחיל לפעול ב-2021, יופעל על-ידי חברת SIPG, שמפעילה בין היתר את נמל שנחאי בסין. לפי הערכות, חברות סיניות צפויות להתמודד על רכישת הנמל לאור האפשרות לסינרגיה בין שני הנמלים, כפי שנעשה לאחרונה בנמל פיראוס ביוון.

שר האוצר ויו"ר הוועדה משה כחלון אמר, כי "זהו מהלך משמעותי לכלכלת ישראל שיחזק את נמל חיפה ואת התחרות בנמלים. המהלך הזה הוא מהלך נדרש, שהממשלה מקדמת מזה כמה שנים".מנהל רשות החברות יעקב קוינט ציין, כי "ההחלטה מקדמת את הרפורמה בנמלים ותעמיד את חברת נמל חיפה במצב כלכלי איתן עם פתיחת התחרות מול הנמל הפרטי."

יו"ר דירקטוריון חברת נמל חיפה אשל ארמוני, הוסיף לאחר ההחלטה של ועדת השרים: "אישור התוכנית מהווה סיום עבודה בת שנתיים, במסגרת הליך אסטרטגי שיאפשר לנמל חיפה לשרוד ולהצליח בסביבה תחרותית".

נמל חיפה הוא הנמל הממשלתי השלישי שיוצא להפרטה והגדול ביותר עד כה. ב-2007 אפשרה המדינה לבעלי מספנות ישראל, אנשי העסקים שלמה שמלצר ושותופיו וחברת גולדבונד, להפעיל את הנמל הפרטי הראשון בשטח המספנות. ב-2013 מכרה המדינה את הזיכיון להפעלת חברת נמל אילת לאחים נקש, שמכרו בשלב מאוחר יותר שליש ממניות החברה לפוגל. בעבר ניסו עובדי נמל אשדוד לקדם מהלך של מכירת הנמל למשקיע פרטי - אך המהלך טורפד בהתנגדות ההסתדרות.

ב-2021 יצטרפו לתחרות שני הנמלים הפרטיים החדשים המוקמים באשדוד ובחיפה: נמל המפרץ בחיפה שיופעל על-ידי חברת SIPG הסינית ונמל הדרום באשדוד שיופעל על-ידי חברת TIL משוויץ. התחרות צפויה לפגוע קשות בהכנסותיו של נמל חיפה, שעתיד לספוג ירידה של מעל 50% בתנועת המכולות אליו וממנו בשנה הראשונה להפעלת הנמל הפרטי.

שתי החברות זכו במכרזים להפעלת הנמלים ב-2015. בהקמת כל אחד מהנמלים החדשים הושקעו כ-4 מיליארד שקל והיא מבוצעת על-ידי חברת שפיר הנדסה (נמל המפרץ) וחברת צ'יינה הרבור (נמל הדרום).

 משה כחלון. "אתה יודע כמה פעולות עשיתי שאני אשלם עליהן בקלפי?" צילום: איל יצהר

התחייבות להשקעה של מיליארד שקל

על-פי הצעת ההחלטה, המדינה תמכור את מלוא מניותיה בחברת הנמל למשקיע אסטרטגי שיתחייב להשקיע בחברה הון של 1 מיליארד שקל. כל סכום שרוכש החברה יסכים לשלם מעבר ל-1 מיליארד שקל, יישאר בקופת המדינה.

המשקיע האסטרטגי יידרש לעמוד בקריטריונים שיבטיחו את חוסנו הפיננסי, אך מעבר לכך תינתן עדיפות למשקיע "בעל ניסיון בתחום המכולות או בתחום השינוע הימי", כך לפי הצעת ההחלטה.
תנאי הסף קובעים כי יורשו להתמודד על חברת הנמל רוכשים שיש להם ניסיון של שלוש שנים לפחות בהפעלת טרמינל ימי בעל פעילות כוללת של טיפול במטענים בהיקף כולל של 2 מיליון טון לשנה לפחות. תנאי זה מאפשר את התמודדותה של מספנות ישראל. 

היקף הפעילות בנמל חיפה עומד על 29 מיליון טון מטענים בשנה. הליך המכירה ינוהל על-ידי רשות החברות הממשלתיות באוצר, אולם שר האוצר ימנה שני נציגים למשרד התחבורה שישמשו משקיפים בהליך המכירה.

400 מיליון מיליון שקל מתוך הסכום שהרוכש יתחייב להשקיע בנמל, יהיו מיועדים לפיתוח תשתיות וציוד נמליים, כולל לביצוע תוכנית ההשקעות בתשתיות החברה. יתרת סכום ההשקעה תוכל לשמש את החברה לפעילויות נוספות, כולל מימון תוכניות פרישה לעובדים, בכפוף לכך שהשימוש ביתרת סכום ההשקעה ישפר את האיתנות הפיננסית של החברה.

המתווה שאושר בוועדת השרים כולל הוראות מיוחדות למקרה שמדינה זרה תבקש להשתתף במכרז לרכישת הנמל, זאת על-רקע הערכות כי לממשל הסיני יש אינטרס מיוחד לרכוש את הנמל על-מנת לייצר סינרגיה עם נמל המפרץ השכן שיופעל על-ידי חברת SIPG. כך למשל, נקבע בנוסח הצעת המחליטים כי כי מדינה זרה או תאגיד בשליטת מדינה זרה לא יהיו רשאים לרכוש את החברה, אלא באישור שרי האוצר והתחבורה ולאחר שאלה יתייעצו עם גורמי ביטחון.

עובדי חברת נמל חיפה הם שיאני השכר בחברות הממשלתיות ובשירות המדינה, ועל-פי דוח השכר בחברות הממשלתיות לשנת 2018 שפורסם בשבוע שעבר הגיע שכרם בחודשי הממוצע ל-33,377 שקל. הוצאות השכר בחברת נמל חיפה מגיעות ל-53.3% ממחזור המכירות של החברה, הנתון השני בגובהו בין החברות הממשלתיות אחרי חברת דואר ישראל.

אושר השלב הראשון בהפרטת הדואר

בנוסף אושר השלב הראשון בתוכנית להפרטת דואר ישראל, במסגרתו תמכור המדינה 20% ממניות החברה למשקיע פרטי, ו-20% נוספים יונפקו שנתיים לאחר מכן לציבור הרחב בבורסה.

המתווה המתוקן שאושר היום בוועדת השרים מבטל את תיקון 11 מ-2012, שיצר הפרדה בין חברת דואר ישראל לבנק הדואר - באופן ששני הגופים יימכרו יחדיו.