דעה: נהר סודי? לא בדיוק. איך מתייחסת כיל בדוחות הכספיים לתופעה ומה באמת צריך להדאיג

מהדרות החדשות של "כאן 11" התיימרה לחשוף אתמול נהר חדש בישראל. "איש מארגוני הסביבה לא היה שם.... כמו למצוא יבשת חדשה בישראל", הכריז הכתב אורן אהרוני כשברקע צילומים מרהיבים של מים זורמים לתוך קניון ענק מדרום לאגן הצפוני של ים המלח. אלא שמבדיקת "גלובס" עולה כי חברת כימיקלים לישראל שמחזיקה בזיכיון לים המלח דווקא מדווחת בדוחותיה הכספיים על "הנהר החדש".  בנוסף, החברה, שבשליטת עידן עופר, אף מזהירה מהסכנות הנלוות לתופעה, שנוצרה כתוצאה מפעולת האידוי הממושכת שלה עצמה באזור.

וכך נכתב בעמוד 7 לדוחות הכספיים של החברה לשנת 2018, כפי שדווחו לבורסה: "בשנים האחרונות מתקיים תהליך 'התחתרות' (מונח שמתאר תהליך המעמיק את הערוץ של נחל, ש"א) בחלקו הצפוני של נחל הערבה שבהמשכו ממוקמות, משני צדיו, בריכות האידוי של מפעלי החברה בים מלח, וזאת כתגובה לנסיגת מפלס הים. קיים סיכון כי התופעה תסכן את יציבות הסוללות ובריכות האידוי של החברה. באזור סדום, שם ממוקמים רבים ממפעלי כיל בישראל, מתרחשים מדי פעם שיטפונות כימיקלים לישראל בע"מ 8 בנחלים. אף שהחברה מחזיקה ביטוח לכיסוי נזקים מסוגים אלה...".

מה העתיד של ים המלח?

לפני שנצלול לפרטים קצת רקע: ים המלח הולך ומתייבש מתחילת המאה העשרים ומפלס המים יורד. סכר דגניה וסכר אלומות חסמו לחלוטין את מוצא הירדן מהכנרת, בכדי להשתמש באגם כמאגר המים הארצי של ישראל, ובכך נמנעה זרימת מים לדרום הירדן ובהמשך לים המלח. הסבה נוספת של מי הירדן לסוריה ולירדן הפסיקה כמעט לחלוטין את אספקת המים לים המלח. שאיבה מסיבית של מי ים המלח ואידוי בברכות המפעלים באזור יחד עם האידוי הטבעי הגדול באקלים חם ויבש וסכירת מים באזור, גרמו לירידה מהירה מאוד של מפלס מי הים. עם ירידת המפלס, התפצל ים המלח בשנת 1979 לשני אגנים: האגן הצפוני - הוא ה"אגם", והאגן הדרומי - שמתוחזק כבריכות אידוי על ידי מפעלי האשלג הישראליים והירדניים. עובדה זו, יחד עם היווצרות בולענים, שינויים במשטר המים המזינים את שמורות הטבע בחופי ים המלח וכן שינויים בנגישות לקו המים, יצרו שינוי דרמטי בסביבה ובנוף ים המלח, אחד מאתרי הטבע הייחודיים בעולם.

ובחזרה ל"נהר החדש": הצילומים שפורסמו אמש אכן היו מרהיבים וכך גם החשיפה - מרבית האנשים בישראל לא היו מודעים לקיומו של פלא הטבע הסמוך, למרות שמחקרים מדעיים בנושא פורסמו בעולם (אך לא בעברית). אך הדיון הציבורי שהתפתח כתוצאה מהפרסום לא צריך לעסוק בשאלה כיצד הציבור בישראל לא ידע על קיומו של "הנהר" שגיאולוגים חוקרים אותו כבר שנים ארוכות ואיננו תוצר טבעי, אלא על ההשלכות של הפעילות התעשייתית האינטנסיבית של חברת כיל באזור והשלכותיה על הסביבה.

כך, למשל, ראוי לשאול האם התמלחת המושבת לים המלח פוגעת במערכת האקולוגית, מי מפקח על הכמות שזורמת ועל התרכובת המושבת לטבע והאם המפעלים דגמו את התרכובות ומסרו דין וחשבון על הרכבם? בנוסף, כיל מבצעת עבודות תשתית הכוללות סלילת דרכים באזור ים המלח באישור הות"ל. לא ברור האם נבדקה מידת הפגיעה בטבע ומה מופיע במסמכים הסביבתיים שנלוו לאישור.

ברקע יש לזכור כי ים המלח הולך ומתייבש מתחילת המאה העשרים ומפלס המים יורד. שקף שמופיע בדוח מצב הסביבה של ישראל מדגים בצורה מדאיגה את גרף המגמה.

 תרשים 8.3

גרף נוסף מתאר  את העלייה החדה במספר הבולענים באזור ומשקף אף הוא יותר מכל את ההשלכות.

 תרשים 8.3ב

בשנים הקרובות תכריע המדינה האם להאריך את הזיכיון של כיל על ים המלח ובאילו תנאים. ההיבט הסביבתי לא יכול להיות נפקד מהדיון הזה כיוון שמעל לכל ראוי לשאול: מה העתיד של ים המלח ואיך דואגים לשמור על אחת מפנינות הטבע החשובות ביותר במדינת ישראל?

עד אז, הערת אזהרה: הנהר אולי לא ממש סודי אבל התמונות שפורסמו בוודאי פתחו תיאבון ללא מעט אנשים. תעשו לעצמכם (ולנו) טובה ואל תתקרבו לאזור. זה מסוכן, באמת.