ערי ההאנזה של הולנד: עתיקות, מיוחדות ולא מוכרות

קרה לכם שראיתם תמונה של בניין, מקום או פסל, ומיד החלטתם ששם אתם חייבים להיות? זה בדיוק מה שהרגשתי כשעיניי נחו על תמונת פסלו של הפסל האיטלקי רוברטו ברני, פסל של שלושה אנשים כתומים צועדים. אז עדיין לא ידעתי דבר על העיר שבה הם צועדים, על ההיסטוריה שלה ועל יופייה. לא ידעתי גם שהפסל נקרא צעדי זהב. ידעתי רק שהוא נמצא בעיר ההולנדית דוסבורח (Doesburg) על גדות נהר האייסל (IJssel). וידעתי גם שאני חייבת לראות אותו.

כך התגלגלתי לדוסבורח, עיר קטנטנה בפרובינציית חלדרלנד (Gelderland) שבמזרח המדינה. העיר, היושבת בנקודת המפגש של נהרות האייסל והאייסל הישן, היא אחת הערים העתיקות בהולנד. כבר בשנת 1237 קיבלה זכויות של עיר ובשנת 1447 הפכה לחברה בברית ערי ההאנזה, שהיא אולי הגלגול הכי ראשוני של האיחוד האירופי - ברית מסחר בין ערים אירופיות - בעיקר בגרמניה, בהולנד, בבלגיה, בארצות הים הבלטי, בנורבגיה ובפולין - שהתקיימה בין המאות ה-12 ל-16 והעשירה מאוד את חברותיה.

הברית אִפשרה לערים החברות בה ולסוחריה לסחור באופן בטוח, יעיל ורווחי והביאה לשגשוג כלכלי של אותן ערים. קשרי הסחר בין הערים סיפקו רשת של דרכים בטוחות מאימת שודדים ושפע של פריבילגיות כלכליות: חופש מעבר, הנחות מכס, מסחר משותף, תיאום מחירים והרחבת אפשרויות הסחר עם ערים שלא היו שייכות לברית, כמו לונדון וערים שונות בספרד.

ראשיתה של הברית (האנזה בגרמנית - קבוצה, אגודה) בעיר ליבק בגרמניה. סוחרים בערי מסחר גרמניות ובראשן ליבק התקוממו נגד המונופול של המלך הדני, שהחזיק בידיו זכויות שונות וקבע היכן, מתי ואיך יתנהל המסחר באזור. הסוחרים הגרמנים התאגדו בברית (האנזה) כדי להגן על זכויותיהם. אליהם הצטרפו סוחרים מערים שונות בפולין, נורווגיה וגם הולנד ובלגיה. אלה היו ימי התפתחות הכלכלה וצמיחת הערים ועליית כוחו של מעמד הסוחרים. ברית ההאנזה מילאה תפקיד חשוב בפיתוח הסחר הבינלאומי באותה תקופה, ויחד איתה נולדו רעיונות ומושגים שממשיכים להתקיים עד ימינו - שותפויות עסקיות, בנקאות, עסקי הון, הנהלת חשבונות, ביטוח ועוד.

כל עיר האנזה ייחודית במראה שלה ובסיפור שלה, אך לכולן מאפיינים משותפים. בכולן יש - או לפחות היה - שער עיר מרשים, חומה, בית שקילה ונמל. רבים מהאלמנטים האלה דומים, בין היתר משום שחלק מהבנאים ומהאדריכלים עברו מעיר לעיר, למדו זה מזה ושיתפו פעולה. שרידי עבר אלה מקנים לערי ההאנזה מראה ימי-בייניימי ואווירה נוסטלגית עם רחובות וסמטאות צרות, בתי מידות מפוארים, חזיתות בתים יפהפיות וחצרות פנימיות שהן כאי ירוק ושקט בלב העיר. עוד מכנה משותף: כולן נושאות בגאון את הכינוי עיר האנזה. השם מעיד על עבר כלכלי מפואר ועל חשיבות היסטורית ומשמש כקידום מכירות תיירותי.

תור הזהב, עושים כסף

הערים ההולנדיות שהשתייכו לברית מפורסמות פחות מאלה הגרמניות או הבלטיות, אבל לא פחות מ-20 ערים בהולנד השתייכו לברית ההאנזה. היו אלה ערים ששכנו כמובן על גדות ים או נהר, ואלה שהתמזל מזלן להיבנות על גדותיו של נהר האייסל או בקרבתו היו החשובות והמשגשגות ביותר. נהר האייסל, 125 ק"מ אורכו, היה עורק תעבורה מסחרי חשוב באותה תקופה בשל עומקו, קרבתו לגרמניה ובשל העובדה שהשיט בו היה פטור ממס מעבר. בנוסף לכך, למיקומו היה יתרון עצום: הוא קישר בין הים הבלטי לאזור הים הצפוני. ערים כגון קמפן, דוסבורח וזוטפן, כיום ערים יחסית קטנות אשר אינן מוכרות לרוב התיירים, התעשרו באותה תקופה והפכו להיות בעלות השפעה כלכלית שנים רבות לפני שאמסטרדם ורוטרדם הפכו לכאלה. באותה תקופה, היו אלה האחרונות כפרים קטנים בעלי מספר מצומצם של תושבים.

 נהר האייסל בין הים הבלטי לאזור הים הצפוני / Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

עכשיו אני סוף-סוף בדוסבורח, כשעה וחצי נסיעה מאמסטרדם. אני חונה מעט מחוץ לעיר העתיקה. בביקוריי בערים שונות אני תמיד אוהבת לחנות דווקא מחוץ לעיר. או-אז אני הולכת בנחת לכיוון העיר העתיקה, שאט-אט מגלה את קסמה בפניי. בפעם הזאת, הובילו אותי רגליי דווקא לכיוון הנהר, כי שם, ידעתי, ממתינים לי האנשים הכתומים.

אני פוסעת לאורך הנהר ופתאום רואה אותם. אני מנפנפת אליהם, אבל הם פוסעים נחושים עם הפנים לכיוון העיר, עם הגב לנהר. אני מתקרבת אליהם. שלושה אנשים לבושים במעילים כתומים (בהמשך, למדתי שבהתחלה הם היו אדומים, אבל הזמן ומזג האוויר כנראה עשו את שלהם) ופניהם מוזהבות. הם נראים כאילו הם באים מן הנהר ופוסעים נמרצות אל כיוון העיר העתיקה. למה פניהם מוזהבות? ואולי הם כאן כדי ליצור גשר בין העבר להווה?

דוסבורח הייתה עיר משגשגת מאוד בתקופת ימי הביניים כאשר השתייכה לברית ההאנזה. זה היה תור הזהב שלה. היום היא סתם עוד עיר, ויש רצון לשמר את הילת העבר ולהפוך אותה, כמו את חברותיה לברית, למקום שימשוך תיירים. 

אני פוסעת בעקבות האנשים הכתומים. עולה על גשרון, חוצה כביש והנה אני ברחוב Veerpoortstraat, שהיה בעבר אחד הרחובות המרכזיים בעיר, שכן שימש כדרך הגישה מן הנהר אל כיכר העיר ובית השקילה. אני ממשיכה ברחוב Roggerstraat ובליבי מחליטה שאקרא לו רחוב הבתים הצבעוניים, חולפת על פני חצר הנשים האלמנות, ועל פני בתים מן המאות ה-15 וה-16, ומגיעה לכיכר העיר.

 רחוב בעיר העתיקה של דוונטר/ Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

מולי ניצב אחד הבתים המרשימים בעיר - בית השקילה, ששימש לשקילת סחורות ולהטלת מס מעבר. בעל זכויות בית המשקל היה גם בעל זכויות יחיד לממכר בירות ייבוא בעיר. מאחר שבירה הייתה המשקה הכי מקובל אז (מים היו מזוהמים מדי לשתייה), הבטיח המסחר בבירה ממון רב. כך הפך בית השקילה גם לבית ממכר בירה. עובדי כפיים קיבלו חלק ממשכורתם בבירה, סוחרים סגרו שם עסקאות וסטודנטים ישבו שם בחברותא על כוס בירה. בית השקילה הפך להיות המרכז החברתי של העיר, ומאז ועד היום משמש כבית קפה ורשום בספר השיאים של גינס כבית הקפה הראשון בהולנד.

אפי מדגדג, ואני הולכת בעקבות הריח ומגיעה אל מוזיאון החרדל והחומץ. המוזיאון הקטנטן הוא תוספת מאוחרת למפעל החרדל המפורסם של העיר הקיים כבר משנת 1806. אחרי ביקור במוזיאון (מומלץ בעיקר למשוגעים לדבר), וטעימה ממרק החרדל המפורסם בבית השקילה ולקינוח שטרודל תפוחים מעולה בבית קפה נוסטלגי, אני ממשיכה ונותנת לרגליי ובעיקר לעיניי להוביל אותי דרך סמטאותיה היפות של דוסבורח, על כל המונומנטים שבה ובתיה הצבעוניים.

 פסטיבל דיקנס השנתית / Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

ההאנזה, מאז ולתמיד?

בהולנד נהוג לומר שיש כיום תשע ערי האנזה, המרוכזות כולן לאורך נהר האייסל ובסביבתו: קמפן (Kampen), אלבורח (Elburg), הארדווייק (Harderwijk), דוונטר (Deventer), זוטפן (Zutphen), דוסבורח (Doesburg), האסלט (Hasselt), זוולה (Zwolle) והאטם (Hattem). שלוש מהן אהובות עליי במיוחד: דוונטר, זוטפן וכמובן דוסבורח. אלה השלוש המזרחיות מבין התשע. הן קרובות זו לזו ואפשר לתכנן יום טיול בשתיים מהן, לשוט על הנהר וליהנות ממראן היפה מהמים ומהיבשה.

דוונטר היא אחת מערי ההאנזה החשובות בהולנד. היא הצטרפה לברית ההאנזה מוקדם יחסית, ב-1285. העיר הרוויחה גם ממסי מעבר ומשקילת הסחורות שעברו דרכה, בבית השקילה אשר בכיכר העיר - הברינק (Brink) - שבו שוכן כיום מוזיאון העיר. טפסו אל שכונת ההר (Bergkwartier), טיילו ברחוב וואל (Walstraat) על חנויות הענתיקה המקסימות שבו ובכל סמטאות העיר העתיקה המשובצות בוטיקים, בתי קפה ומסעדות.

דוונטר ידועה גם בזכות תעשיית הדפוס שלה. כאן הודפס הספר הראשון בשיטת הדפוס החדשה בשנת 1447 והתפתחה תעשיית דפוס הספרים. היא מכונה עיר הספרים, ואכן מומלץ לבקר בה בזמן פסטיבל דיקנס בחודש דצמבר או בזמן יריד הספרים הגדול בקיץ.

גם זוטפן היא חברה ותיקה בברית. מכנים אותה עיר המגדלים. קו האופק שלה משורטט על-ידי מגדלי הכנסיות, שכבר ממרחק ניכרים לעין. מומלץ לטייל בין בתי המידות, כיכר העיר המפוארת, החצרות הנסתרות ואחת הכנסיות המרשימות בהולנד (Walburgiskerk) עם הספרייה המרשימה משנת 1561, ספריית "השרשרת" (de Librije) שבה ספרים עתיקים ונדירים כתובים בכתב יד, מחוברים זה לזה ונעולים בשרשרת. ב-15 בדצמבר יתקיים בעיר פסטיבל אגדות. במקומות שונים ברחבי העיר יהיו מיצגי רחוב אשר כולם שואבים מאגדות האחים גרים.

 העיר זוטפן / Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

ברית ההאנזה התחילה לשקוע במאה ה-16. כפי שברית הערים הייתה קפיצת מדרגה, מהפכה מסחרית במונחים של ימי הביניים, עם מסעות הגילויים של המאות ה-16-15 התרחב המסחר העולמי. ציי אוניות גילו וכבשו ארצות ודרכי שיט ונפתחו שוקי מסחר חדשים. ברית ההאנזה הפכה להיות לא מעודכנת, לא מספקת ולא חדשנית. האינטרס הכלכלי של הערים נטה כעת לכיוון המדינה ולא לעיר הבודדה, וכך הפכה הברית לא רלוונטית והתפרקה. מברית שמנתה כ-200 ערים בשיא פריחתה, התדלדלה לתשע ערים בלבד ב-1669 והתפרקה סופית ב-1862.

אבל החלום והחזון על ברית אירופית לא התפוגגו, ונראה שדווקא בימינו הם נעשים שוב רלוונטיים, גם אם באופן אחר. ב-1980 הוקמה בעיר זוולה (Zwoll) שבהולנד ברית ערי ההאנזה ההולנדית החדשה. הערים החברות בה מקיימות ביניהן שיח בהקשר התיירותי-תרבותי. ב-2018 נוסדה עוד ברית. שרי האוצר של שמונה מדינות באיחוד האירופי - דנמרק, שוודיה, פינלנד, אירלנד, ליטא, לטביה, אסטוניה והולנד - חתמו על מסמך הייסוד של ברית בין מדינות "החולקות ביניהן ערכים וראייה דומה" בנושאים כלכליים ומוניטריים באיחוד האירופי. את השם ואת ההשראה הן לקחו מהברית הוותיקה ההיא, וכך באה לעולם ברית ההאנזה החדשה. 

 העיר זוטפן גשרים וביצורים / Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

מידע מעשי 

דוסבורח: שעה וחצי מאמסטרדם לכיוון מזרח. חניה: Koepoortwal 19, 6981 BA Doesburg (חינם).

קפה נוסטלגי-מוזיאוני: Lunchroom La Fleur ,Kerkstraat 16.

מוזיאון החרדל והחומץ: 22 Boekholtstraat

דוונטר: שעה ועשרים מאמסטרדם לכיוון מזרח. חניה: מעבר לנהר Worp 12, 7419 AD Deventer ומעבר במעבורת היישר לתוך העיר (כל יום מ-8:00 עד 23:00, בימי שבת מ-9:00 ובימי ראשון מ-10:00).

לשתות קפה: בית הקפה Tea-Rose ברחוב Wal 20.

מוזיאון הצעצועים Brink 477411 BV Deventer.

פסטיבל מקומי: פסטיבל דיקנס 15-14 בדצמבר.

זוטפן: שעה וחצי מאמסטרדם לכיוון מזרח. חניה ברחוב Houtwal בשני אירו ליום.

קפה ועוגה בקפה פליקן 9 Pelikaanstraat, ולהיכנס פנימה לתוך חנות הקפה העתיקה.

מוזיאון-חנות ממתקים ברחוב 3 Ravenstraatje
פסטיבל מקומי: פסטיבל אגדות ברחובות העיר 15 בדצמבר.