לאחרונה התפרסמה ידיעה חשובה ביותר, בעלת השלכות כבדות משקל ברמה יוצאת דופן. אך איש מהפרשנים כמעט ולא התייחס אליה. אך בואו נתחיל מהתחלה.
תמיד עניינה אותי מהי אותה "ידיעה מעולם האבדון" כפי שאני מכנה אותה, מהי אותה כותרת שתופץ במהירות הבזק ברחבי האינטרנט, תנפץ באחת את גלי האופוריה והתקווה, תעורר גלי פאניקה ותגרום קריסה והתכה מהירה של השווקים הפיננסיים ברחבי העולם, והכל תוך כמה ימים או תוך מספר שבועות ותעמיד את כולנו מול מציאות קודרת ועולם חדש וממש לא מופלא.
זה לא מדע בדיוני. בימי חיינו הייתה ידיעה אחת כזו שגרמה למשבר פיננסי כה גדול שכמעט חיסל את העולם כפי שאנו מכירים אותו. רוב הבוגרים בעולם המפותח לפחות (אנשים שיש להם כסף להפסיד...) יודעים שמדובר במשבר 2008. נקודת השבר הייתה כאשר התפשטה הידיעה שהממשל הפדרלי בארה"ב החליט שלא לגבות פיננסית את בנק ההשקעות האמריקאי הענק ליהמן ברדרס וזה הודיע ב-14 לספטמבר 2008 שהוא פושט רגל.
רק בדיעבד נודע לנו עד כמה היינו קרובים לעברי פי פחת, עומדים על קצות צוק מעל תהום וכפסע בינינו לבין הנפילה מטה. מבלי להתייחס להחלטה עצמה ומדוע היא נעשתה, תוצאותיה היו גלי פחד שנבעו מההבנה, באותה עת, של כל אותם סוחרי מטבעות, מניות, אג"ח ונגזרים פיננסיים אחרים למיניהם ולצורותיהם השונות והמשונות, שאולי אין מבוגר אחראי בממשל האמריקאי ואולי אין הון מספק בארה"ב או אפילו בעולם כולו כדי למנוע התרסקות פיננסית גלובאלית.
גלי הפחד גרמו להתכה ולקריסה של כל שוק שניתן לחשוב עליו (מלבד הזהב וטרז'ריס של ממשלת ארה"ב) ולחשש עולמי אמיתי ליציבותם של הבנקים. ואכן בנקים החלו לקרוס וחברות ביטוח שביטחו אותם החלו לקרוס אף הן.
יצאנו מהאירוע הזה בעור שינינו והעתיד היה יכול בקלות רבה לנוע לכיוון הרבה יותר קודר.
האם ידיעה כזו חייבת לבוא כתוצאה מאירוע פיננסי? ממש לא!
ב-2008 הייתי המומחה הישראלי היחיד שהזהיר מפני קריסת בנקי ההשקעות בארה"ב. רבים ראו באזהרה הזו סוג של טירוף. אחרי שזה קרה שאלו אותי איך ידעתי? אז זהו שלא באמת ידעתי. התבססתי על הסתברויות וכשהכפלתי אותן במידת נזק גבוהה באופן בלתי רגיל נוצר מדד סיכון גבוה באופן בלתי רגיל ולכן החלטתי להזהיר. אזהרה זו התפרסמה, יש לציין, ככותרת ראשית באחד העיתונים היומיים בישראל, אך איש לא התרגש.
האם אנחנו עומדים בפני משבר דוגמת 2008? ההסתברויות לכך נמוכות לדעתי אך בהחלט לא אפסיות. יכולה להיות בהחלט נסיגה משמעותית בשווקים אך לא משבר גדול. מדוע?
הסיכונים יגיעו מכיוונים אחרים
אני מאמין שהפעם אנו במשחק מסוג אחר, כי יש כל כך הרבה משקיעים שפוחדים וזוכרים היטב את 2008. יש כה הרבה רגולטורים ומקבלי החלטות שעורם עדיין צורב. הבנקים נדרשים כיום להחזיק יחסי הלימות הון גבוהים בהרבה ונערכו להם הרבה מבחני לחץ. חשוב מכך, יש לנו הבנה טובה יחסית של מה יכול להתקלקל ולכן נערכים מראש כדי לתקן כל בעיה פיננסית לפני שתחמיר ממש.
דוגמה מוחשית לכך היא ההזרמה של נזילות גדולה מאד שהפד האמריקאי מספק מזה חודשים לבנקים בשוק הריפו Repo והחלטתו לשקול לעשות זאת אפילו עבור בנקים קטנים יחסית וקרנות גידור גדולות. כיום שוק הריפו בארה"ב נשלט למעשה ע"י ארבעה בנקים ענקיים, אלו שכונו בעבר "גדולים מכדי ליפול". הם שוב גדולים מכדי ליפול וזו בעיה בפני עצמה. הם גם רגישים מאד למסחר שלהם בשוק הריפו המשני עם קרנות גידור ובנקים קטנים יותר. לא אכנס להסברים. הנושא מורכב. אך החשיבה הזו של הפד Fed מעודדת בכל הקשור לאדיקות ולדקדקנות שבה גורמי הממשל האמריקאי מתייחסים כיום לסיכונים פיננסים שמצויים עוד באיבם.
יש לכך גם השלכות בלתי רצויות - עזרה ל"חתולים שמנים" (קרנות הגידור) לאגור עוד שומנים ולהעשיר את העשירים עוד יותר על חשבון משלם המיסים האמריקאי. זו בעיה בפני עצמה.
ממה אני יותר חושש כיום?
בלגן פוליטי בארה"ב דוגמת עלייתו של החצי קומוניסט ברני סנדרס בארה"ב כמועמד הדמוקרטי ובעיקר האפשרות שהוא גם יזכה בנשיאות. אני גם חושש מבלאגן גיאופוליטי בדמות מלחמה בין מדינות מסוימות שתערער את הסחר העולמי. למשל מלחמה בין סין ליפן או בין סין לטאיוואן שתצריך התערבות אמריקאית. לעולם אין לזלזל במשטר הסיני ובמוכנות שלו "להקריב".
זו הדמוגרפיה טמבל
בטווח ארוך יותר אני חושש בעיקר מסכנה שלא נוכל להימנע ממנה והיא מתממשת. מדובר במגמות הדמוגרפיות ופגיעתן בצמיחה הכלכלית. האוכלוסייה העולמית מזדקנת, תופעה שלא פוסחת אפילו על רוב מדינות העולם השלישי (מעניינת בעיניים ישראליות העובדה ששיעורי הילודה באיראן מהנמוכים בעולם ואוכלוסייתה מזדקנת במהירות. זה מבשר להם רעות גם בלי סנקציות).
אני למשל מזמן כבר לא מחזיק מהאיחוד האירופי כגוש שמסוגל לעזור לקדם ולהצמיח את הכלכלה העולמית. האוכלוסייה האירופאית זקנה מדי עם גיל חציוני של 44, כאשר הגיל החציוני של האנשים שמובילים את הקטר של הרכבת האירופאית - הגרמנים, מתקרב ל-49. לכן חשיבותה של אירופה מצויה בירידה. גלי המהגרים אליה לא יעזרו. הם יביאו להערכתי לאירופאים יותר נזק מתועלת.
האו"ם אומר שבשנת 2035, במדינות המפותחות, ה-OECD, יהיו 54 אנשים בגילאי 65 ומעלה על כל מאה אנשים בגיל העבודה! אנחנו ב- 2020, כמעט חצי הדרך לשם.
אפילו סין מצויה בבעיה עצומה מכיוון שהיא סובלת מהיותה "פירמידה גילאית הפוכה" - בעקבות ההחלטה שהתקבלה ב-1979 לאפשר לידה של ילד אחד בלבד למשפחה. כמות הילדים הצעירים הצטמצמה בהדרגה. הגיל החציוני בסין הוא 37, קצת מתחת למדינות המפותחות (42), אך מקרב המדינות המתפתחות היא מצויה במצב הבעייתי ביותר. חמור מכך, הגיל החציוני בסין עולה מהר יותר מאשר בכל מדינה בעולם וזה יפגע חזק בצמיחה הכלכלית שלהם (ולא שחסרות לסינים בעיות כלכליות קשות אחרות).
ידיעה מעולם האבדון
שלטונות סין הבינו את הבעיה הדרמטית ועשו מעשה. מאז 2016 מותר ללדת שני ילדים. אך לחלוטין בניגוד למצופה, התפרסם לאחרונה ששיעורי הילודה שם ממשיכים לצנוח והאוכלוסייה התחילה להתכווץ בפעם הראשונה מאז עליית הקומוניזם ב-1949.
זוהי סוג של "ידיעה מעולם האבדון" מבחינת הסינים אך רוב הפרשנים פספסו אותה. אולי כי השלכותיה אינן מיידיות אלא כה ארוכות טווח שזה לא ממש משנה לנו כיום. אך זו ידיעה דרמטית ולדעתי היא אומרת למעשה שסין לא בדרך להשתלט על העולם, כפי שכה רבים כתבו במהלך השנים אלא בדרך להפוך בעתיד דווקא לענק זקן שיתקשה להחזיק את עצמו. אני מבסס דעתי זו על המקרה היפני. זה בדיוק מה שקרה ליפנים. עד תחילת שנות ה-90 הם היו האומה הצומחת המשפיעה והמנצחת ומאז הם מתדרדרים. מדוע? הסיבה העיקרית היא הזדקנות האוכלוסייה שם.
כל זה רחוק אך בסופו של יום הדמוגרפיה היא הכוח הכלכלי החזק ביותר. סין מחזיקה בכ-15% מהתוצר העולמי, והיא מדינת החץ של העולם המתפתח. להזדקנותה המואצת יהיו השלכות כלכליות וגיאופוליטיות חשובות מאד על כל העולם.
הכותב הוא יו"ר חיסונים פיננסים ומחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.