העתיד של קריית עתידים: יוצאת מהקמפוס, רוצה להיות עיר

מי שנוסע על כביש 4, קצת צפונית לצומת מורשה, לא יכול לפספס ממערב לכביש את המבנה הגבוה והמפוספס, שמושך את העין, של קריית עתידים. בעתיד הנראה לעין הוא לא יהיה המגדל היחיד שיציץ אלינו מהכביש.

קריית עתידים היא אזור תעסוקה מיוחד, יוזמה משותפת של עיריית תל אביב ואוניברסיטת תל אביב. לדברי שגיא ניב, מנכ"ל קריית עתידים, ההכנסות מהמתחם מסתכמות ב-125-130 מיליון שקל בשנה, הנחלקים בין העירייה לאוניברסיטה. שטחו כ-80 דונם, ולצד המגדל המפוספס, שבו 35 קומות, הוא כולל גם מגדל בן 18 קומות, 12 מבנים בני ארבע קומות, ומבנה מנהלה נמוך. הקריה ממוקמת ליד רמת החייל וצמוד לשכונת נווה שרת שהולכת ותופסת גובה בגלל פרויקטים של פינוי-בינוי הנבנים בה.

 קריית עתידים - היום והתכנון / צילום: אלון רון, הדמייה: משה צור אדריכלים

המיקום הזה נתפס פעם כקצה העולם, והמתחם תוכנן כמעין קמפוס סגור, מנותק מסביבתו. מבקר שמגיע לקריית עתידים מרגיש תחושה לא נוחה: קודם כול, המקום מגודר. המבנים, שהאדריכלות שלהם מיושנת ומוסדית, נראים מסוגרים, ואין כמעט אף אחד בשטחים הציבוריים, בלי קשר ליום, לשעה, או למזג האוויר.

עם השנים העיר גדלה, אזור התעסוקה הסמוך של רמת החייל שינה את פניו והפך ממתחם מלאכה למרכז הייטק, רפואה ובילוי, והשתנתה התפיסה התכנונית שדגלה בהפרדה של אזורי התעסוקה מחיי היומיום.
על רקע כל אלה הכינו בעירייה תוכנית אב חדשה לקריית עתידים, עם חזון ששואף לחבר את המתחם לעיר. התוכנית תמומש בכמה שלבים.

התב"ע (תוכנית בניין העיר) הקיימת מאפשרת תוספת של 6,550 מ"ר, כלומר בסך-הכול 815 מ"ר בכל בניין קיים. בכוונת הנהלת קריית עתידים לשדרג בשלב הראשון את המבנים הקיימים: לעבות ולהגביה איפה שאפשר, לייצר גגות ירוקים, לפתוח את החזיתות לכיוון הרחוב הראשי ולשפץ את הקיים.

בעתידים מנסים לעודד יוזמות שונות, ובמסגרת זו נפתח שם חלל עבודה בשטח של כ-1,000 מ"ר שנקרא CityZone, שהוא יוזמה של עיריית תל אביב והאוניברסיטה, ונועד לעודד סטארט-אפים בנושא עירוניות.

מעבדת החדשנות של רנו-ניסאן-מיצובישי העולמית פועלת גם היא במתחם, בחלל בשטח של 1,600 מ"ר שבו נבחנים סטארט-אפים ישראליים שמציעים שיפורים וחידושים לתעשיית הרכב. עוד פרויקט משמעותי הוא בית החולים הפרטי מרב, שצפוי להיפתח ברבעון הראשון של השנה במתחם בהשקעה של מאות מיליוני שקלים.

"בעיות נגישות בתחבורה ציבורית"

ד"ר רינה דגני ממכון גיאוקרטוגרפיה יודעת להצביע על המורכבות של מיקום קריית עתידים: "בתחרות על המיקום, רמת החייל וקריית עתידים מפסידות היום בעיקר בגלל בעיות נגישות בתחבורה ציבורית וברכב פרטי. גם התוואי של הרכבת הקלה מעניק יתרונות תחרותיים לצומת עזריאלי והרחובות סביבו (יגאל אלון, מנחם בגין והארבעה) ולציר ז'בוטינסקי, מהבורסה עד לצומת בן גוריון כולל מתחם ה-BBC. אנחנו מזהים מגמה של יציאה של חברות 'בשלות' הנדרשות לתוספת מועסקים שקשה לגייס באזור הזה".

יש לאזור גם יתרונות?

"יש יתרון משמעותי לקריית עתידים - שהיא משותפת ומנוהלת נכון על ידי עיריית תל אביב כגוף מוביל חדשנות ומבדלת את האזור הזה ביחס למיקומים אחרים בעיר. גם החיבור המתוכנן לכביש מספר 4 אמור לשפר נגישות ישירה לאזור. נוסף לכך, באזור הייתה בנייה בהיקף נמוך בשנים האחרונות כך שתוספת שטחים יכולה (על ידי שיווק ממוקד ונכון של העירייה) לייצר ביקושים בעתידים".

בעתיד הרחוק: עוד 400 אלף מ"ר

לצד שיפוץ הבניינים הקטנים הקיימים, מתחילים להסתכל קדימה. בספטמבר 2019 הוצגה למהנדס העיר ת"א-יפו תוכנית לבניית בניין חדש בקריית עתידים, המכונה מגדל 9. המגדל, בגובה של 30 קומות ובשטח של 61,500 מ"ר, יכלול משרדים בשטח של 48,000 מ"ר, מלון עם 159 חדרים, אולם ומסחר בשטח 1,800 מ"ר. מתחת לבניין חניון תת קרקעי.

מי שאחראי לקונספט תוכנית האב החדשה של קריית עתידים הוא האדריכל הוותיק משה צור, שגם תכנן את הבניין החדש.

 משה צור, משרד משה צור אדריכלים/ צילום: איל יצהר

צור: "בחלק התחתון יש אטריום בגובה שתי קומות, שבתוכו יש בתי קפה, מסעדה קטנה, ומשם ניתן לעלות למלון ולפואייה של תאטרון".

צור אומר שהאדריכלות של המגדל החדש נועדה לסמן את השינוי של קריית עתידים: "לעומת בניין הזברה (הכוונה למגדל שתוכנן על ידי זרחי אדריכלים ומאוכלס בעיקר על ידי חברת כלל ביטוח), היה חשוב לנו שיראו שקורה פה משהו חדש. חזיתות הזכוכית הכפולה חוסכות אנרגיה והמופע האדריכלי שלהן טוב. איכות החיים של העובדים היא בסטנדרט אחר לגמרי, כי בקירות doubleskin הזכוכית הפנימית קרה, לא מתחממת".

אבל החזון למתחם הוא הרבה יותר גדול ממגדל אחד חדש - וכך גם הרווח הפוטנציאלי של העירייה ממנו. תוכנית המתאר של תל אביב קובעת שניתן לבנות באזור זה פי שמונה מהשטח ובחישוב פשוט כ-640 אלף מ"ר. מאחר שכיום המתחם משתרע על כ-250 אלף מ"ר, המשמעות היא תוספת של כ-400 אלף מ"ר נוספים.

לשם כך יש להכין תב"ע חדשה, המנכ"ל ניב מבהיר שבעתיד, בטווח זמן מוערך של 20 שנה, ייהרסו המבנים הנמוכים ובמקומם ייבנו בהדרגה מגדלים.

כשצור מדבר על חזונו לעתידים עיניו נוצצות: "שגיא ניב ואני חושבים לעשות מהפכה ולהפוך את עתידים למקום נחשק מבפנים, וגם למשהו שפותח את עצמו וכל העיר תרצה לבוא אליו. אנחנו לוקחים את הציר המרכזי ונותנים לו עדיפות להולכי רגל, נותנים לו דופן חיה של מסחר והסעדה".

ניב: "אנחנו רוצים להכניס את הולכי הרגל פנימה למתחם. תסתכל על שרונה, תסתכל על רוטשילד, ואפילו על רחוב יגאל אלון, למרות כל בעיות התנועה הקשות שיש שם. זה שיש הרבה צרכנים, זה מזין אחד את השני. אתה רוצה לשבת תשע שעות במזגן ואז לצאת, להיכנס לאוטו ולנסוע? לא. אתה רוצה לראות אנשים".

בעתיד ייהרסו המבנים הנמוכים ובמקומם ייבנו מגדלים עם תפיסה דומה: "הבניין הזה מדגים, בצורה מפותחת, את הרעיון של המקום. זה לא בניין שתוכנן בפרוגרמה של איך לעשות כסף, אלא בדיוק להפך. זה נובע מהעובדה שהיזם מבין שאם הוא רוצה לשדרג את קריית עתידים הוא חייב אנשים"

ניב: "אנחנו לא בוחנים את הפרויקט הזה כקופסה סגורה, אלא בוחנים את ההשפעה שלו על הקריה בעתיד".