הלובי נעלם, הבר גדל: בעלי רשתות המלונות חושפים את השינויים בענף ומה שעומד מאחוריהם

בשנים האחרונות אנו עדים לפריחה חסרת תקדים של ענף המלונאות בארץ. עוד ועוד מלונות נבנים, ובמקומות בהחלט לא צפויים. כך אפשר לראות מלונות ליד שדה בוקר, במעלה שחרות בערבה, בשבי ציון ואפילו באיירפורט סיטי.

■ הנדל"ניסטים נוהרים לצ'ק-אין: כך הפכה המלונאות לטרנד הלוהט של ענף הנדל"ן | מיכל רז-חיימוביץ'

■ "מי שעבר בכביש לא האמין שיהיה כאן מלון": ארבעה סיפורים על מלונות בוטיק יוצאי דופן ברחבי הארץ | מיכל רז-חיימוביץ'

גם בתל-אביב, קו החוף הוא כבר לא חזות הכול, והמלונות חודרים לשכונות המגורים: בתי מלון נכנסים למבני משרדים וגם לבתי דירות.

השינוי ניכר לא רק במספר המלונות שנפתחים ובמיקומים החדשים - כי אם גם במה שמציעים לאורח. המלונות כבר לא מציעים חוויית לינה, אלא חוויית אירוח. תמהיל המלונות מתרחב והופך מגוון, ובהתאמה משתנים מאפייני התכנון והיכולת להרוויח ממנו כסף. כמה מהמלונאים הוותיקים בארץ סיפרו ל"גלובס" על השינוי הזה.

ליאון אביגד, מלונות בראון: "האנשים לא נמצאים בחדר"

ליאון אביגד, שהקים לפני כעשר שנים את רשת מלונות בראון יחד עם בן זוגו, מבהיר כי "הם לא רשת אלא קולקציה. לכל מלון יש סיפור אחר, נרטיב אחר, קונספט אחר". הרשת מונה כיום תשעה מלונות בתל-אביב ושניים בירושלים, ועוד כמה בחו"ל, ואביגד מדגיש כי אין כללים ברורים בתכנון ובעיצוב של בתי המלון של הרשת. "יש לנו קונספטים. יש מלונות מסיבתיים, כמו הלייטהאוס, בתל-אביב, בברלין ובאתונה ויש גם וילות קטנטנות ומפונפנות של 20 חדרים".

 ליאון אביגד, מלונות בראון / צילום: שלומי יוסף

אביגד מתאר שינוי משמעותי שמתרחש בימים אלה בתכנון המלונות העירוניים בתל-אביב ובערים גדולות אחרות: "בשנים האחרונות ראינו שתי מגמות חשובות. האחת היא עלייה של מחירי הנדל"ן, שחייבה לחשוב בצורה הרבה יותר אפקטיבית על כל מטר ומטר. אין דבר כזה מטר שהוא לא מניב. אין דבר כזה לובי רק כי צריך לובי. החשיבה הזאת קצת השתנתה.

"מגמה שנייה היא הוספה של תוכן. זה התחיל עם מלונות בוטיק, עם חיי לילה ומסיבות, לא רק חדר לשים את הראש. וזה התרחב למלונות נושא. בעולם הדיגיטלי אתה חייב לבדל את עצמך, בעיקר על-ידי תוכן".

מה המשמעות של תוכן?

"למשל שמקימים חנות קונספט שבה אנחנו מוכרים את הטואלטיקה שלנו, המוזיקה שלנו ומצעים. כשעושים חללי עבודה שיתופיים, או מקדישים חלל לאמנות. זה תלוי בשטח. המגמה של עליית מחירי הנדל"ן מחייבת לחשוב על כל מטר. החדרים הולכים וקטנים, כי האנשים לא נמצאים בחדר".

כמה קטנים יותר?

"לא הייתי אומר קטנים, אלא פונקציונליים. אצלנו במלונות, תמיד נוסף למיטות נוחות יהיה בחדר שולחן עבודה. יש משהו מפנק ונוח בשולחן כזה, אף שרוב האנשים עובדים היום עם הלפטופ על המיטה. אנחנו מקפידים גם על כיסאות נוחים. תמיד תהיה עוד כורסה, כדי שאם תחזור מיום עבודה או מסיור בעיר, תוכל לשבת בכורסה מפנקת. נקפיד תמיד על חדרי אמבטיה עם מקלחת מפל ארוכה".

מהו הגודל של חדר בבית מלון עירוני?

"אפילו ב-16 מ"ר אפשר להכניס מיטה נוחה, עם שידות לילה קטנות משני צידי המיטה, עם שולחן עבודה וכיסא עבודה נוח וחוויית רחצה. פעם זה היה נחשב משהו שלא שמעו עליו, היום לא מצליחים לפתות אותי עם חדרים גדולים. כשאני מחפש מלון בבוקינג, הרבה יותר מושך אותי אם יש בר מגניב, או ספא שמושך אנשים מבחוץ, ואז אתה פוגש יותר אנשים. הרבה יותר מפתה אם יש מסעדה טובה או מועדון מגניב, או שהעיצוב הוא סופרוואוו. אם זה סתם חדר גדול במלון רשת גנרי, בלי תוכן, זה לא מעניין.

"אנחנו מקימים עכשיו באתונה מלון, שלא רק שיש בו סלון קעקועים, אלא גם מספרה, ספא ענק, אזור עבודה שיתופי, עוד שתי חנויות גלריה, בית קפה שהוא מותג אתונאי מגניב. יש גם חדרי ישיבות, בר עם בריכת שחייה, אולם קולנוע חיצוני עם הקרנה על הבניין הסמוך, ובנוסף עוד גג עליון רק לאורחי המלון. החדרים כאן הם באמת קטנים".

איך אתה מסביר את השינוי בתכנון בתי המלון?

"המלונות היו פעם מקום לשים את הראש, והם הפכו לסוכני תרבות, למקום של ביטוי אישי. הרבה מאוד מיזמי מלונות הבוטיק הם אנשים יצירתיים שרוצים לספר את הסיפור שלהם, ולא חושבים דווקא על עובי המיטה".

והקליינטים?

"כולנו השתכללנו. מהפכת הדיגיטל שינתה את כולנו. אנחנו מופצצים בתרבות ותוכן ומוזיקה. והמלון לא יכול להישאר סתם חדר לישון בו.

"פעם היית בוחר מלון לפי הנוף מהמלון, או גודל החדר. היום זה אשכרה לא מעניין. היום אנשים בוחרים מלון לפי כמה עוקבים יש לך באינסטגרם וכמה אתה מגניב".

דני ליפמן, מלונות אטלס: "לגרום לאורחים לא לצאת מהמלון"

דני ליפמן הוא מנכ"ל רשת מלונות אטלס, שלה 12 מלונות בתל-אביב, ומלונות נוספים בירושלים, בחיפה ובאילת. לדעת ליפמן יש הבדל ניכר בין המלונות באילת לבין שאר המקומות.

 דני ליפמן, מנכ"ל ובעלים של רשת מלונות הבוטיק אטלס / צילום: איל יצהר, גלובס

"ברור שהחדרים באילת צריכים להיות גדולים, כי שם אנשים בחופש, ואתה רוצה שיהיה לך קצת יותר ממה שיש לך בבית. במלונות עירוניים המדידה קצת אחרת, אבל עדיין הגודל של החדרים הוא פקטור חשוב. החוכמה היא ליצור תמהיל של חדרים לצרכים שונים.

"המלונות שלנו מתמקדים במלונאות בוטיק, גם עירונית וגם לא עירונית. מבחינתי, חדר במלון בתל-אביב צריך להיות בגודל של בערך 22 מ"ר. זה בסדר שיהיו לי גם כמה חדרים של 16 מ"ר, אבל מנגד יש לי גם חדרים של 30 מ"ר. יש קהל לזה ויש קהל לזה".

 מלון ביי קלאב של רשת אטלס בחיפה / צילום: נתן דביר

ומה לגבי השינוי בתפיסת השטחים הציבוריים?

"אנחנו מדברים היום על חוויית אירוח ולא על פתרון לינה. המלונות החדשים מחפשים דרך לגרום לקהילה לבוא למלון, ולא איך לגרום לאורחים לצאת מהמלון, עושים זאת למשל על-ידי יצירה של חוויה קולינרית במלון. לא מזמן פתחנו את מלון פבריק ברחוב נחלת בנימין ובשיתוף-פעולה עם קבוצת אימפריאל פתחנו שם בר מאוד מצליח בשם בושוויק, שהוא מוקד הבילוי של אנשים שבאים מהשכונה. נוצרת שם סצינה שאורחי המלון נהנים ממנה".

 הבר בושוויק במלון פבריק / צילום: אסף פינצ'וק

ליאור רביב, ישרוטל: "באילת החדרים גדולים מאוד"

גם ליאור רביב, מנכ"ל רשת ישרוטל, אומר שיש הבדל משמעותי בין תכנון בתי המלון באילת ובתל-אביב: "מגמות התכנון קשורות למקום שבו נמצא המלון ולאופי שלו. באופן מסורתי, אנחנו התחלנו את הפעילות שלנו באילת, שם החדרים גדולים מאוד. זה קשור לכך שבעבר לא הייתה מגבלה על שטחים. החדרים במלך שלמה הם של 25 מ"ר והשטחים הציבוריים ענקיים. זה המלון שהמציא את הז'אנר הזה באילת: אולמות אוכל, בריכות שחייה, מסעדות. הכול בגדול. ברויאל ביץ', שזה מלון בשטח עצום של 40 אלף מ"ר, כבר עשינו הרבה בריכות שחייה, מתקני ילדים. החדר הכי קטן כאן הוא 30 מ"ר.

"ברויאל גארדן כבר הלכנו לקונספט של סוויטות, שהקטנה ביניהן היא של 40 מ"ר. פתחנו סופרמרקט בתוך המלון ומיקמנו מטבחונים בחדרים. זה הפתרון האולטימטיבי לנופש משפחתי".

ומה קורה בתל-אביב?

"אנחנו בתהליכים של הקמה של שמונה בתי מלון בתל-אביב. כאן זה סיפור שונה לחלוטין, כי עלות הקרקע מאוד גבוהה והמטרה היא לעשות כמה שיותר חדרים. החדרים אכן הולכים ונהיים יותר קטנים - 18-22 מ"ר - אבל אין לנו חדרים של 14 מ"ר. אנחנו לא נכנסים לתחום של קפסולות".

בישרוטל מקדישים מחשבה רבה לתכנון האמבטיה: "במקום לעשות הרבה קירות, שגורמים לחדר האמבטיה להיות קטן, אנחנו פותחים את חדר האמבטיה לחדר. השירותים והאמבטיה סגורים עם זכוכית, אבל הכיור הוא חלק מהחדר. כך אתה מקבל תחושה של חדר גדול מאוד".

האם חל שינוי בגישה לשטחים הציבוריים?

"אני רוצה שכאשר אתה עושה צ'ק-אין במלון שלנו, תרגיש שהגעת למקום הכי נכון בתל-אביב. החוויה של פעם הייתה שאתה יורד לבר, הולך לשתות משהו על הבר וחוזר לחדר לישון. לבר של היום מגיעים גם מקומיים. הקהל הצעיר במלונות מחפש מקומות שבהם הוא יכול להתערבב עם הקהל המקומי. נוצרת סינרגיה בין תיירים למקומיים שפותחים עסקים אצלנו".

עמי פדרמן, מלונות דן: "החדרים הקטנים הם טרנד שולי"

את עמי פדרמן, מבעלי רשת מלונות דן, אני פוגש במלון "לינק", בשדרות שאול המלך בתל-אביב. פעם שכן כאן מטה חברת עמידר, והרשת הפכה אותו לבית מלון. אנחנו יושבים ליד בית הקפה בקומת המרתף. המקום מעוצב בסגנון חללי העבודה המשותפים ועמוס בצעירים שיושבים כאן עם הלפטופים שלהם ועובדים לצלילי מוזיקה רכה. פדרמן הוא הוותיק מבין מרואייניי, ויש לו גישה ארוכת-שנים ומפוכחת: "עד שנות ה-70 מלונות היו מוקדי בילוי. תסתכל על פלאזה בניו יורק, סבוי בלונדון. עוד לפני שהמסעדות היו דבר נפוץ כל-כך, המלונות היו מקום שבאים לאכול ולבלות בהם. ובארץ, תראה את אזור התעשייה בהרצליה. לא הייתה שם אף מסעדה. לאיפה אנשים הלכו לאכול? לבתי מלון. גם לא היו כל-כך הרבה אנשים שיצאו לאכול".

 עמי פדרמן / צילום: איל יצהר, גלובס

המצב באמת השתנה?

"להגיד שיש טרנד של חדרים קטנים ושטחים ציבוריים גדולים זה נכון לגבי סוג מסוים של בתי מלון, אבל זה טרנד שולי בסך-הכול. היום יש אנשים שרוצים סוויטות גדולות, ויש צעירים שרוצים חדר מינימלי בגודל, אבל לא באיכות.

"אני משווה את זה כל הזמן למרחב העירוני - אתה בוודאי מסכים שיש הרבה מאוד אנשים שמוכנים לגור במרכז העיר בדירה של שלושה חדרים מאשר בבית גדול מחוץ לעיר. פעם החלום היה בדיוק ההפך. לגור בעיר זה אומר שהמטבח יותר קטן והארונות יותר קטנים, והילדים אולי ביחד בחדר. מי שבוחר לגור בעיר מוותר על מרחב אישי לטובת המרחב הציבורי. אתה יורד מהדירה ויש לך תרבות, אתה לא צריך תחבורה. ככה זה גם במלון".

פדרמן מצביע לעבר הבר במלון "לינק" ומסביר שכל סדרי העדיפויות של הלקוחות השתנו: "אצלנו בבר יש רק שירות עצמי, גם לא מקבלים מזומן. ההפתעה הכי טובה שלנו הייתה שהאורחים מורידים לבד את הכלים. אתה עושה צ'ק-אין בטלפון לטיסה, למה שלא תוכל לעשות את זה כשאתה נכנס למלון?" 

חברות הנדל"ן המניב הגדולות נכנסות למלונאות

עזריאלי

בעלי שליטה: משפחת עזריאלי

שווי שוק: כ-31 מיליארד שקל

פעילות במלונאות: רכשה את מלון הר ציון בירושלים ב-275 מיליון שקל , תשקיע עוד כ-500-600 מיליון שקל בשיפוץ. מתוכנן גם מלון בן כ-250 חדרים במגדל הספירלה המתוכנן בתל-אביב, וכן מלון בסמוך לקניון עזריאלי במודיעין

מבני תעשייה

בעלי שליטה: כ-40% הציבור, כ-33% המוסדיים, 26.6% בעלי עניין

שווי שוק: 7.6 מיליארד שקל

פעילות במלונאות: קבוצת מבנה, החברה האם, הופכת מבנה מסחרי בבאר-שבע למלון. בוחנים הפיכת נכסים נוספים של הקבוצה למלונות

ישראל קנדה

בעלי שליטה: ברק רוזן, אסי טוכמאייר, אברהם בן דוד אוחיון

שווי שוק: כ-2 מיליארד שקל

פעילות במלונאות: Play Hotel במגדל מידטאון שיזמה החברה, רכשה לאחרונה את מלון פאבליקה בהרצליה, הקימה חברה לניהול מלונות

נצבא

בעלי שליטה: קובי מימון וחיים צוף

שווי שוק: חברה פרטית, נכסים ששוויים מיליארדי שקלים

פעילות במלונאות: קנתה את מלון הנסיכה באילת, בהליך של בניית בתי מלון בתל-אביב, בירושלים, בחיפה ובאיירפורט סיטי. בוחנת כניסה גם לבאר-שבע