הכלב שלא נבח: מה רומזים מחירי פולי הסויה בארה"ב על עסקת הסחר שנחתמה עם סין

בעוד שנראה כי העולם כולו מתעסק בנגיף הקורונה המסתורי שהחל להתפשט ברחבי סין וגם בעולם, החיים הסדירים נמשכים. ההתפרצות של הווירוס, שכבר קטל עשרות בני אדם, "מסתיר" אירוע כלכלי גדול-ממדים אחר שאירע רק לפני זמן קצר - חתימת הסכם סחר ראשוני בין ארה"ב לסין.

נראה כי בניגוד לחלק מהציפיות, ההסכם לא הביא עדיין שינוים מרחיקי לכת. כך, בכל אופן, ניתן ללמוד עם מעיפים מבט על פולי הסויה האמריקאים. בשלב זה נראה כי ההבטחה של סין לקנות עוד מוצרים חקלאיים מארה"ב לא העלתה את מחירי החוזים העתידיים החקלאיים - וזהו סימן לספקות לגבי האפקט הכלכלי האמיתי של עסקת הסחר החדשה.

פולי הסויה הם רכיב הסחר החקלאי הגדול ביותר בהרבה בין ארה"ב וסין, ולכן הם חלון הראווה של כל הסחר החקלאי.

באחד מספרי המתח של סר ארתור קונן דויל, ב־1892, שרלוק הולמס מנחש מה קרה לסוס מרוץ שנעלם, סילבר בלייז, על-ידי העובדה שהכלב לא נבח באותו לילה. באופן דומה, מה שלא קרה בשווקים יכול להיות רמז למשהו משמעותי.

במקרה של עסקת הסחר שנחתמה לאחרונה עם סין, הכלבים היו שקטים במידה ראויה לציון בשוקי החוזים החקלאיים בשיקאגו. למרות התחייבות סין לקנות עוד מוצרים מארה"ב, המחירים לא עלו - בסימן לכך שמשקיעים וסוחרים לא רואים שלהסכמים יש אפקט כלכלי אמיתי.

מחיר בושל (31 ק"ג) של פולי סויה נמוך מכפי שהיה כשדונלד טראמפ נבחר לנשיא בנובמבר 2016. הוא לא השתנה כמעט מאז שטראמפ הסלים את העימות הסחר מול סין, וירד מאז שהעסקה החדשה פורסמה. גם מחירי חיטה, בשר חזיר ומוצרי חלב נשארו יציבים.

המחירים אמורים להיות "הכלב הנובח" של השוק. כשהם עולים, זהו איתות לביקוש גואה או לקריסה של היצע. כשהם יורדים, זה הפוך. מאחר שהשווקים מביטים קדימה, בייחוד חוזים עתידיים שנסחרים בשיקאגו, השינויים הצפויים בביקוש וההיצע אמורים להניע את המחירים כמעט כמו השינויים בפועל.

עליית מחירי המניות היא סימן לאופטימיות רחבה לגבי הכלכלה האמריקאית, וכנראה גם הקלה מסוימת מכך שמתחי הסחר עם סין בירידה. בו-זמנית, שוק סחורות שקט מאותת שהמשקיעים והסוחרים לא רואים לנגד עיניהם שינויים גדולים בהיצע או בביקוש למוצרים חקלאיים.

יכול להיות שהמשקיעים מסופקים שסין תעמוד בהבטחותיה, או שהרכישות המובטחות שלה יעבירו את הביקוש למדינה אחרת, או יידחו לשנה הבאה, בלי לשנות מהיסוד את מצב החקלאים בארה"ב.

הנציגים הסינים התחייבו להגדיל את רכישות המוצרים החקלאיים מארה"ב ב־32 מיליארד דולר בשנתיים הבאות. העסק הזו היא חלק מהסכם רחב יותר של סין להרחיב את רכישת מגוון רחב של מוצרים אמריקאים, כולל אנרגיה ומוצרי תעשייה, ב־200 מיליארד דולר בשנתיים.

סקוט הנרי, מגדל פולי סויה מאיובה, אמר כי הוא מתכנן להשקיע בקרקע חקלאית, מפני שהוא אופטימי לגבי המגזר הזה עם ירידת מתחי הסחר עם סין. "אנחנו חושבים שמזדמנות הקנייה היא עכשיו", הוא אמר. עם זאת, יש לו ספקנות מסוימת שסין תמלא את התחייבויותיה אחרי כל-כך הרבה חודשים של משא-ומתן שהתקדם ונסוג. "בואו נראה מה הסינים יעשו כצעד ראשון", הוא אמר.

הדינמיקה של שוק הסחורות העולמי מסבירה חלק מהספקנות של המשקיעים. ברזיל וארה"ב הן שתי יצואניות גדולות של פולי סויה. מתוך 85 מיליון הטונות של פולים שסין ייבאה ב־2019, 57 מיליון סופקו על-ידי ברזיל, להערכת קן מוריסון, סוחר סחורות לשעבר בקרגיל, ענקית החקלאות, שכותב היום מגזין חדשות על המגזר הזה.

אם סין תעביר רכישות מברזיל לארה"ב בהתאם לעסקה החדשה, הביקוש העולמי לא ישתנה. ייתכן כי מחירי פולי הסויה האמריקאים יהיו גבוהים יותר יחסית לברזיל. אך הפולים מברזיל יהיו אז זולים יותר בשווקים אחרים, ויעניקו לברזל יתרון מחוץ לסין. התוצאה תהיה שפער המחיר בין פולי הסויה מארה"ב ומברזיל ייסגר כנראה, ומחירי פולי הסויה מארה"ב לא יהיה גבוה יותר.

אם המחיר לא ישתנה, האם מצב החקלאים בארה"ב ישתפר? התשובה חיובית אם הם יוכלו למכור יותר. לפי שעה לפחות, זה לא נראה באופק. משרד החקלאות האמריקאי מעריך כי החקלאים בארה"ב יזרעו 84 מיליון אקרים בשנת הזריעה 2020־2021. זה יותר מ־76 מיליון אקרים שנזרעו בשנה הקודמת, אבל פחות מ־87 מיליון אקר שנזרעו לפני שנתיים, ב־2018־2019.

מה יהיה אם סין תקנה יותר פולי סויה בשווקים העולמיים, ולא תעביר רכישות ממדינה אחת לאחרת? סין יכולה להורות לחברות האחסון הממשלתיות שלה לקנות יותר. אך ללא גידול בביקוש הלאומי, פולי הסויה הנוספים יגיעו למתקני האחסון וילחצו כלפי מטה על המחירים בהמשך הדרך. סין תוכל לקנות יותר בשנה הבאה כדי לעמוד בהבטחתה, ואז לקנות פחות בשנת 2022.

בעיה אחרת, מציין מוריסון, היא שמעבר לשתי חברות בבעלות המדינה, רוב שוק פולי הסויה הסיני נשלט על-ידי חברו פרטיות. "הדבר הזה, כלומר עסקת הסחר, לא יכול לעבוד בשוק תחרותי", הוא אומר.

מוריסון רואה יתרונות בכוח לחקלאים האמריקאים מהסכם הסחר, כולל רפורמות אפשריות בניהול מכסות היבוא של חיטה, תירס אורז בסין. אבל במה שנוגע להבטחות רחבות לרכישות, העסקה מאפשרת לסין לא למלא את כל התחייבויותיה אם כוחות השוק יכתיבו תרחיש אחר.

"הצדדים מכירים בכך שהרכישות ייעשו במחירי השוק בהתבסס על שיקולים כלכליים ושתנאי השוק, בייחוד במקרה של סחורות חקלאיות, יכתיבו אולי את עיתוי הרכישות בכל שנה נתונה", לפי ההסכם.

ארה"ב וסין הגיעו למצב דברים מוזר. סין, מדינה של מפלגה אחת עם שורשים קומוניסטיים, טוענת שכוחות השוק קובעים את תוצאות התחייבויות הרכישה שלה. ארה"ב, מעצמת הקפיטליזם, תלויה במעורבות מאסיבית של המדינה (סין) ברכישת סחורות שלה.

מוריסון אומר כי הוא לא קונה את המצב הזה. התיק המסחרי שלו כולל מכירות בחסר (שורט) של פולי סויה ומכירות ארך (לונג) של תירס.