דלק הונגריה תשלם מאות מיליוני שקלים מס על מכירת דלק ארה"ב

רשות המסים תקבל מאות מיליוני שקלים מחברת דלק הונגריה, שהיא חלק מקבוצת דלק שבשליטת איש העסקים יצחק תשובה. זאת, לאחר שבית המשפט העליון קיבל אמש (א') ערעור שהגיש פקיד שומה נתניה וקבע כי תמורת מכירת מניותיה של דלק הונגריה בחברת Delek US Holdings Inc (דלק ארה"ב), בגובה 2.5 מיליארד שקל, תיחשב לדלק הונגריה כרווח הון ולא כדיבידנד שחולק; בעקבות ההחלטה שיעור המס על דלק הונגריה יקפוץ מ-10% ל-25%. 

הערעור הוגש על החלטת בית המשפט המחוזי לוד שקיבל ערעור שהגישה דלק הונגריה, הנחשבת חברה ישראלית לצורכי מס, על שומות מס שהוצאו לה בגין מכירת מניותיה בחברה הזרה דלק ארה"ב בשנים 2012-2013. המחלוקת עסקה בסוגיית מיסוי "רווחים הראויים לחלוקה" לפי סעיף 94ב לפקודת מס הכנסה, ובשאלה אם הסעיף חל בנסיבות מכירת מניות של חברה זרה.

הסעיף קובע כי בעת מכירת המניות יראו את "הרווחים הראויים לחלוקה" (הסכומים שניתן היה לחלקם כדיבידנד) כאילו חולקו כדיבידנדים בטרם המכירה, ובתנאי שסכום רווחים אלה לא יעלה על סכום הרווחים "שנתחייבו במס" לאורך שנות פעילותה של החברה. המשמעות של החלת הסעיף היא: שיעור מס נמוך יותר על מכירת המניות - 10% במקום שיעור מס של 25% המוטל על רווח הון. 

הערעור מתייחס רק לשנות המס 2012-2013, אשר המס הנדרש עבורן עומד על כ-100 מיליון שקל "בלבד". ואולם, בין רשות המסים לדלק הונגריה קיימות מחלוקות זהות בנוגע לשנים נוספות, ועל כן חיוב המס בפועל יהיה גבוה משמעותית מזה הנגזר מפסק הדין, ויעמוד על מאות מיליוני שקלים.

הצדדים - דלק הונגריה ופקיד השומה - היו חלוקים בשאלת ההכרה ב"רווחים ראויים לחלוקה" בסך של כ-375 מיליון שקל. פקיד שומה נתניה סבר כי סעיף 94ב לא חל במקרה של מכירת מניות של חברה זרה, ועל כן חל על החברה שיעור מס גבוה יותר.

בית המשפט דחה עמדה זו והורה לפקיד השומה לתקן את השומה שהוציא לדלק הונגריה, תוך שהוא מפחית את חבות המס שלה במאות מיליוני שקלים.

מכירת מניות במיליארדי שקלים

מחלוקת המס נגעה לעסקה שבוצעה בשנים 2012-2013, שבמסגרתה מכרה דלק הונגריה את מניותיה בחברה האמריקאית דלק US, המפעילה בתי זיקוק ותחנות דלק בארה"ב ונסחרת בוול סטריט. דלק הונגריה קיבלה בתמורה למכירת החזקותיה סכום כולל של למעלה מ-2.5 מיליארד שקל.

התמורה מהמכירה נחשבה כרווח הון שבגינו הייתה חייבת דלק הונגריה במס. אולם, במסגרת חישוב רווח ההון ממכירת מניות דלק US הפחיתה דלק הונגריה בשנת 2012 סך של כ-91.6 מיליון שקל, ועוד כ-282.8 מיליון שקל בשנת 2013 - וזאת בנימוק שיש למסות את כספי התמורה בשיעור המס שהיה חל אילו הם היו מתקבלים כדיבידנד (כלומר מיסוי התמורה כרווחים הראויים לחלוקה) לפי סעיף 94ב לפקודה - היינו שיעור מס של 10%, במקום שיעור מס של 25% המוטל על רווח הון.

פקיד השומה נתניה לא קיבל את החישוב שערכה החברה, שהפחית את חבות המס שלה במאות מיליוני שקלים, והוא הוסיף, במסגרת צווים שהוציא לחברה, את כל הסכומים שהיא הפחיתה. זאת, תוך שהוא טוען כי החברה אינה זכאית לחישוב המס לפי סעיף 94 לפקודה.

במה דברים אמורים? רווחיה של חברה המוחזקת על-ידי נישום ניתנים למימוש בשתי חלופות: הראשונה - חלוקת הרווחים כדיבידנדים; והשנייה - במכירת המניות של החברה, כך שתמורתן תשקף גם את הרווחים הצבורים בחברה. בסעיף 94ב לפקודת מס הכנסה ביקש המחוקק ליצור "אדישות מיסויית" בין שתי החלופות הנזכרות, כך ששיעור המס לא ישפיע על המתווה העסקי שבו יבחר הנישום.

דלק הונגריה - באמצעות עורכי הדין דניאל פסרמן, שלומי אביעד זידר ומיכל קרצברון ממשרד גורניצקי - הגישה ערעור על השומות שהוצאו לה, בטענה כי תכלית סעיף 94ב לפקודה היא שמירה על נייטרליות בין שתי הדרכים למימוש רווחיה הצבורים של חברה שכבר התחייבו במס חברות - מכירת מניות או חלוקת דיבידנד, כמו גם מניעת הטלתו של מס ביתר על רווחיה הצבורים.

מנגד טען פקיד השומה - באמצעות עו"ד אלפא ליבנה מפרקליטות תל-אביב - כי גישתה של דלק הונגריה, פירושה "דילוג" על שלב חיוב רווחי החברה במס החברות בישראל, בשלב המיסוי הראשון, ובד-בבד קבלת הקלה במס בישראל בדמות שיעור מס מופחת בשלב השני, אף שלא הושת חיוב במס בשלב הראשון.

לשיטת פקיד השומה, סעיף 94ב לפקודת מס הכנסה אינו חל כאשר מדובר ברווחים שנצברו בחברה זרה. פקיד השומה ביקש לפרש את החוק כך ש"המחוקק ראה לנגד עיניו דווקא רווחים ראויים לחלוקה במכירת מניות חברה ישראלית, ולא במכירת מניות חברה זרה".

גמישות בעסק ויעילות כלכלית

שופט המחוזי, שמואל בורנשטין, דחה את עמדת רשות המסים בנוגע לפרשנות סעיף 94ב ותחולתו, תוך שהוא מציין כי הרעיון העומד בבסיס סעיף 94ב לחוק הוא "לאפשר גמישות בחיי העסק, תוך הימנעות מפעולות שאינן יעילות מהבחינה הכלכלית והנעשות אך ורק מטעמי מס".

השופט הוסיף כי "מטרת סעיף זה היא לגרום לכך שהנישום יהיה 'אדיש' מבחינת תוצאות המס, בין מצב שבו ימשוך את הרווחים מהחברה המוחזקת, לבין מצב שבו ימכור את מניות החברה בטרם חלוקת הדיבידנדים".

פרשנות ללא אחיזה בלשון החוק

רשות המסים ערערה על הכרעה זו לבית המשפט העליון, באמצעות עו"ד חן אבידוב מהמחלקה הפיסקלית בפרקליטות המדינה, וערעורה התקבל.

השופט דוד מינץ, בהסכמת השופטים חנן מלצר וענת ברון, קבע כי לשונו של סעיף 94ב ברורה לגמרי "בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי ולטענות דלק הונגריה, להשקפתי לא ניתן לקרוא לתוך הסעיף אפשרות לפיה הוא חל גם על מכירת מניותיהן של חברות זרות שאינן כפופות למס בישראל".

עוד קבע השופט מינץ כי גם לקביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה בתוך התיבה "רווחים שנתחייבו במס" נכנסים גם מסי חוץ, אין אחיזה בלשון החוק. זאת, נקבע, היות שסעיף 1 לפקודה, סעיף ההגדרות, קובע כי מס או מס הכנסה הוא "בין מס הכנסה ובין מס חברות המוטלים על-פי פקודה זו".

לדברי מינץ, הגדרת מס בסעיף 1 מובחנת ממסי חוץ, המוגדרים בסעיף 199 לפקודה כ"מסים המשתלמים על-ידי תושב ישראל לרשויות המס של מדינה מחוץ לישראל, על הכנסה שהופקה או שנצמחה באותה המדינה, לרבות מסים המשתלמים למדינות שהן חלק ממדינה פדרלית או לרשויות אזוריות שהן חלק מאותה המדינה, המחושבים כאחוז מההכנסה, ולמעט מסים עירוניים".

"מהגדרות אלה אנו למדים כי התיבה 'נתחייבו במס' מוציאה מתוך הגדרת 'רווחים ראויים לחלוקה' רווחים צבורים של חברה זרה שלא נתחייבה במס בישראל", קבע מינץ.