פרשנות: כדאי להתרגל - אירועי סייבר ימשיכו לקרות בגלל ההכרח להתקדם

מה שקרה בפייבוקס של דיסקונט אינו אירוע פשוט, אך לצערנו גם לא מדובר במקרה ייחודי. כדאי להתרגל, המעבר לדיגיטציה, לשירות מיידי ומקוון, יצר וייצר עוד אירועי זליגה רבים - בין אם כתוצאה מטעות אנוש, כפי שנראה לפי שעה שקרה בפייבוקס, ובין אם בעקבות חדירה מכוונת של האקרים פרטיים ואולי גם של ממשלות זרות ועוינות.

למעשה, האירוע בפייבוקס של דיסקונט - אירוע בעייתי כשלעצמו, שאסור היה שיקרה ושבטח אין להקל בו ראש - אינו אירוע זליגת מידע הראשון במערכת הבנקאית והמערכת שנלווית לה, שמרוכזת בחברות כרטיסי האשראי.

בעבר פורסמו שלושה אירועי זליגה שכאלה - בלאומי קארד (היום מקס), בבנק ירושלים ובבנק יהב. יש חשש שמה שקורה עתה באפליקציה של דיסקונט, קרה ויקרה אצל מתחרים והוא נמצא בצמרת הדאגות של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.

בדוחות רשמיים ובאמירות לציטוט, הובע חשש ניכר מאירועי סייבר מצד הבנק המרכזי, ובעיקר על ידי המפקחת על הבנקים היוצאת, ד"ר חדוה בר. כך למשל, בר כתבה ואמרה בהקשר זה כי "בשנים האחרונות פחתו הסיכונים הפיננסיים בפעילות הבנקאית, ובראשם סיכוני האשראי וסיכוני הנזילות, ועלו באופן יחסי סיכונים תפעוליים ובראשם סיכוני סייבר וסיכונים טכנולוגיים, שנובעים מ'המהפכה הטכנולוגית' שעוברת על כלל תחומי חיינו".

במהלך 2019 אף גילה הבנק המרכזי כי מסקר שערך הפיקוח מול בכירים בבנקאות התברר כי "סיכון הסייבר הוא הסיכון המטריד ביותר את המערכת הבנקאית", כשבבנק המרכזי הוסיפו ש"זהו גם הסיכון המטריד ביותר את הפיקוח על הבנקים כיום". בפיקוח ציינו בעבר סיכונים נוספים ובהם "הסיכון הטכנולוגי והסיכון להמשכיות העסקית", שגם קשורים לסייבר.

האתגר האמור רק יגדל. זאת משום הכיוונים הטכנולוגיים שעולמות הבנקאות והפינטק צועדים אליהם - בנקאות פתוחה, דיגיטלית ומוטת שימוש באינפורמציה פרטנית. מבחינת בנק ישראל והעומד בראשו מדובר באבן יסוד לשיפור התחרות בעולמות הפיננסים, תוך הכנסת שחקני טק גדולים ובינלאומיים למגרש המשחקים שפעם נשלט על ידי בנקים שפעלו בהסתכלות סגורה ומופנמת. לפיתוח ההכרחי והנכון הזה גם יש ויהיו עלויות - ממחדל או במכוון. המידע לא שמור בכספת פיזית.