בעולם כבר מזמן מבינים: משבר האקלים הוא משבר פיננסי

שינויי האקלים יעצבו מחדש את השווקים, והמשקיעים לא תמחרו, בין היתר, את הדרך שבה מזג אוויר חם יותר ישפיע על התפוקה, כך מזהירה חברת הייעוץ מקינזי. בדוח חדש שפרסמה החברה, היא קובעת כי השווקים הפיננסיים עשויים להתמודד עם מהפך אם לא יתייחסו ברצינות לסיכונים הנגזרים משינויי האקלים, וכי עלייה קלה בטמפרטורות עלולה ליצור הרס שישפיע על הכלכלה. החברה קושרת בין מגמות אקלימיות לחברתיות, ומצביעה על הסיכונים הפיננסיים הנובעים מכך. 

הדוח מפרט דוגמאות שונות לעתיד לבוא. למשל; 4.5% מהתמ"ג בהודו עשויים להימצא בסיכון, שכן עליית הטמפרטורות מאיימת לקצץ את מספר השעות שבהן אנשים יכולים לעבוד. בפלורידה, הפסדים כתוצאה מהצפות עלולים להוביל לפיחות של 15-35% בערך הנכסים עד שנת 2050, מה שעלול להשפיע על ההכנסות המקומיות ממסים ויכולתם של אנשים לקחת הלוואות לטווח ארוך. עד 2030, כל 105 המדינות שבדקה חברת הייעוץ - המייצגות 90% מהתמ"ג העולמי - עשויות לסבול משינויים כמו התמעטות מקורות המים הזמינים לשתייה, שיטפונות או אנשים רבים יותר החשופים לחום קיצוני. והמגזר העסקי? הוא צריך להיערך במהירות. גם דוח חדש של הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים טוען: משבר האקלים יכול להיות הגורם למשבר הכלכלי הגדול הבא, והבנקים המרכזיים בעולם לא ערוכים. בדוח נוסף שפורסם החודש, טענה סוכנות הדירוג מודי'ס כי עליית מפלס הים מהווה איום לטווח הארוך על אמינות האשראי של מדינות באסיה, במזרח התיכון ובצפון אפריקה.

בזמן שהדוחות המדעיים נערמים ומחלקות מחקר בגופים פיננסיים שונים גם הן מתריעות, בשנה האחרונה נראים בשטח ניצני שינוי. 130 בנקים בשווי כולל של 47 טריליון דולר אימצו את תוכנית האו"ם לבנקאות אחראית ומאבק בשינויי האקלים, בהם דויטשה בנק, סיטי וברקליס. מטרת התוכנית היא לדחוף את הממשלות לפעול במהירות כדי למנוע התחממות גלובלית קטסטרופלית, ולהסיט השקעות מדלקים מאובנים (פחם, נפט וגז) לתעשיות בנות קיימא. בנק ההשקעות האירופי כבר הודיע כי הוא משנה את מדיניות ההלוואות שלו ומסיט אותן מדלקים מאובנים, והבנק המרכזי של ארגנטינה ישקיע 100 מיליארד אירו במימון בר קיימא. קרן הגידור TCI, המנהלת 30 מיליארד דולר, מאלצת חברות להשתנות נוכח איומי משבר האקלים ומודיעה כי חברות שלא יעשו זאת, יובילו לכך שהקרן תאלץ להחליף חברי דירקטריון שלהן או להיפטר ממניותיהן. השבוע, קרן הפנסיה ברונל, המנהלת 30 מיליארד ליש"ט, הקציבה ל-130 מנהלי הנכסים שלה פרק זמן של שנתיים להפחית את החשיפה שלהם לשינויי אקלים, או להסתכן בפיטורים, ו-35 חברות ביטוח המהוות 37% מתעשיית הביטוח הגלובלית הפסיקו לבטח מכרות פחם.

ההצהרה המשמעותית שזכתה לתשומת הלב הגדולה ביותר השנה, היא זו של לארי פינק, מנכ"ל בלאקרוק ( BlackRock), חברת ניהול הנכסים הפיננסיים הגדולה בעולם, המנהלת נכסים בשווי של 7.43 טריליון דולר. בשנה האחרונה, פעילי סביבה לא חסכו ביקורת נוקבת מהחברה וקיימו הפגנות ופעילויות מחאה נגדה, כשהם מאשימים אותה באחריות לאסונות סביבתיים, מכיוון שהיא מפנה נתח נכבד מהסכום אותו היא מנהלת לקרנות המשקיעות בחברות הדלקים המזהמים. במכתבו השנתי, מנכ"ל החברה הכה גלים כאשר הקדיש התייחסות מיוחדת למשבר האקלים, והצהיר על צעדי החברה: יציאה מהשקעה בחברות פחם מזהמות, הצעת תעודות סל שמסננות חשיפה לחברות שפוגעות בסביבה, ושקיפות באשר לאחריות החברתית.

"ההכרזה של בלאקרוק היא לא שינוי עמדה. בלאקרוק כבר הרבה מאוד זמן מאוד מעורבת בנושאים הקשורים לסביבה ולהגדרת תקן דיווח החברות בדוחות בנושא. אלו דברים שהם ב די-אן-איי של החברה", אומרת ל"גלובס" ענת לוין, מנכ"לית בלאקרוק ישראל. "השינוי עכשיו הוא הכרזה שאומרת: 'חברים יקרים, אנחנו מודיעים שסיכון של שינויי האקלים הוא סיכון השקעה. כמו שאנו מודדים סיכוני אשראי וסיכוני נזילות, צריך לנתח גם את הסיכון הקשור לשינויי האקלים. יסודות ההשקעה משתנים. השריפות בעולם משפיעות על מחירי הביטוחים שאנחנו צריכים בשביל לקיים את העסקים שלנו. יש השפעה ריאלית שהיא בבירור סיכון השקעה שצריך לקחת בחשבון". 

"אנחנו מכפילים את מספר המוצרים שלנו שתואמי ESG*, כך שאם את תרצי בעוד שנה לקנות מדד שנקי מחברות מזהמות, תוכלי לעשות את זה. היום יש מעט מאד אפשרויות כאלו. העניין הזה דורש המון התאמה, וזה שינוי שכבר התחיל. יש עסקים שייפגעו מזה בטווח השנים הקרובות - בלאקרוק מסיטה השקעות מדלקים פחמיים. בכל המוצרים האקטיביים שלנו סיכוני אקלים הם חלק מניתוח ההשקעה, במקומות בהם יש לנו את האפשרות לפעול בשם הלקוח".

מה השינוי שנראה בשטח עכשיו בזכות ההצהרה שלכם, בעוד 5 שנים מהיום?

"אחד האתגרים המאוד גדולים הוא שכל בעלי העניין צריכים לחבור. כל בעלי העניין שעובדים בשווקים ומשפיעים על המימון של הכלכלה וההתפתחות שלה. אנחנו מדברים הרבה על שינוי בהקצאת ההון; מספיק ש-5% מהמשקיעים יעבירו את הכסף שלהם למוצרים שקשורים לתחום, את תראי שינוי אדיר במוטיבציה של חברות לקחת את זה בחשבון, זה לא אירוע של גוף בודד. זה צריך לכלול את כולם. אנחנו מקווים לסחוף אחרינו עוד גופים ביוזמה הזאת. כמה ימים לפני ההכרזה, בלאקרוק חתמה על יוזמת CLIMATE 100 והצטרפה לחבורה שרוצה לצרף אליה כמה שיותר גופים שיעבדו מתוך מחויבות לשינויי האקלים".

למה אנחנו לא רואים הצהרות דומות בישראל?

"אני מקווה, שעכשיו כשאנחנו בארץ, נסייע לחשיבה בנושא הזה. זה נושא מורכב - איך מכניסים את זה לשיקולי השקעה, איך מעריכים את הסיכונים. מאוד נשמח להיות חלק מכל שיח וכל חשיבה שתהיה קשורה לזה. המאמץ הזה הוא גדול מאד, ואנחנו מוכנים ופתוחים להיות שותפים לכל עזרה וסיוע ולכל בעלי העניין - רגולטורים, בורסות וחברות, כדי לאפשר עוד אפשרויות השקעה לחוסכים ולהכיל את הסיכונים האלו".

"המשקיעים חושבים בפריזמה של סיכון"

מדוע אנחנו רואים לאחרונה התייחסות מוגברת של המגזר הפיננסי בעניין משבר האקלים? בפשטות, כסף. "המשקיעים חושבים דרך פריזמה של סיכון. ברגע שהם מבינים שיש סיכון, הם צריכים לדאוג להשקעות שלהם. לכן, הואיל והסיכון חד וברור להם, הם דואגים להגן על ההשקעות", מסבירה ד"ר מיכל נחמני, מומחית למדיניות שינוי אקלים ב-London School of Economics ומרכזת פרויקט TPI, להערכת יכולת של 325 החברות המזהמות ביותר בעולם לעבור לכלכלה דלת פחמן, הנתמך בידי משקיעים עם נכסים בסכום של 18 טריליון דולר. "מרכיבי הסיכון הם סיכון פיזי - השקעה בנכס שאין לו אחריות סביבתית מגבירה את הסיכון לאי עמידות בתנאים המשתנים ותורמת לסיכון המצטבר של שינוי האקלים המסכן את הכלכלה העולמית. הסיכון השני הוא רגולטורי - מדינות רבות נעות בכיוונים של רגולציה להפחתת גזי חממה ועידוד אנרגיות מתחדשות, וחלקן ממסות דלקים מזהמים. הרגולציה יכולה להוביל לזה שערך הנכס ירד או מחיר ההון יעלה. הסיכון השלישי הוא סיכון שוק מעצם השינוי - אם למשל מחירי האנרגיה המתחדשת צונחים, זה אומר שהכדאיות הכלכלית של אנרגיה פוסילית פוחתת. הסיכון הרביעי הוא סיכון של ליטיגציה - תביעות אקלים נגד החברות הגדולות או מי שמושקע בהן, כמו קרנות פנסיה שעלולות להיתבע".

 עו"ד מיכל נחמני / צילום: אנגוס יאנג

פעילי הסביבה מזהירים כי המבחן האמיתי הוא לאורך זמן, וכי סכומים גבוהים עדיין מושקעים בדלקים מזהמים, כשמדוח של גרינפיס עולה כי 24 בנקים שהשתתפו באופן קבוע בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, סיפקו תמיכה פיננסית בסך 1.4 טריליון דולר למגזר הדלקים מאז 2015, כשלפי גרינפיס, חברות ביטוח גדולות וקרנות פנסיה שמגיעות לפורום בדאבוס מדי שנה הן תומכות מרכזיות בתעשיות מזהמות כמו פחם. ולכן, נשאלת השאלה - האם ההצהרות הנשמעות הן משמעותיות, או שמא מדובר רק בהודעות מהודרות לעיתונות בתקופה שבה משבר האקלים מדובר יותר מאי-פעם? "בשנתיים האחרונות אנחנו רואים תזוזה אמיתית ומשמעותית אצל הרבה שחקנים פיננסיים, גם אם זה לא קורה מספיק מהר, יש מהלכים נועזים. אנחנו רואים קואליציות של גופים ומשקיעים הפועלים ביחד ומשתמשים בכוח מיקוח הקולקטיבי שלהם כדי להשפיע על החברות מחד ורגולציה תומכת אקלים מאידך. חלק גדול מהמהלכים, הם מהלכים לעידוד שקיפות, קביעת יעדי הפחתת פליטות ויעדים ניהוליים. בלחץ משקיעים קולקטיבי, למשל, חברת הדלק של הכריזה על יעדים קצרי טווח והודיעה על כך שהיא קושרת את הבונוסים של מנהליה לעמידה ביעדי הפחתת פליטות. צריך לנהל את המעבר. חלק גדול מזה זה לעבוד עם החברות לקראת סגירה או שינוי ייעוד", אומרת נחמני.

הרושם הוא שבישראל לא מתרגשים

עושה רושם כי בזירה המקומית הגופים הפיננסיים לא מתרגשים ולא ממהרים להצטרף לגופים הפועלים בנושא ברחבי העולם. עד כמה הקטר הפיננסי בישראל משמעותי? "הגופים הפיננסיים הגדולים יכולים להפעיל לחץ על מקבלי מדיניות, לבנות מדיניות השקעה שנמנעת מגופים מזהמים ולהשקיע בגופים ברי קיימא. אם יהיה משבר אקלים משמעותי, המשבר הפיננסי של 2008 יכול להתגמד לעומתו", אומר ד"ר דייבי דישטניק, חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב ובעלים של קרן השקעות. "צריך להפנים, ואני לא בטוח שהאסימון נפל עד הסוף בישראל, שהתייחסות למשבר היא Win-Win. אם העולם יעבור לאנרגיה מתחדשת, מי שישקיע בחברות האלו כבר עכשיו - ירוויח. בישראל, למיטב הבנתי, אין שינוי תפיסתי, למרות שבעולם מתחילה תנועה. לכולם יש קרנות של קיימות. הם אוהבים ללכת בלי ולהרגיש עם - זה עוד מוצר שמספקים. זה בהרבה מקרים לשלם מס שפתיים.

עוד מוסיף דישטניק כי "השנה האחרונה הייתה מטורפת בבורסה, כמעט כל דבר שנגעת בו עלה. גם גופים שמתעסקים באנרגיה ירוקה עלו. הריבית הנמוכה עזרה להן, והמודעות העולה גם היא סייעה. אם זו לא הייתה שנה של פריחה בבורסה גם הן היו עולות? אי אפשר לדעת. בסופו של דבר שופטים את הגופים האלו על תשואות. בטווח זמן ארוך, זה Win-Win. אם העולם לא ילך למקומות האלו, הוא לא יהיה קיים. הבעיה היא שצריך לאזן גם את הטווח הקצר. בסוף שנה הבאה יתפרסמו התשואות של הקרנות, ואם התשואות של גוף X שחרט על דגלו לפתור את משבר האקלים ירדו, אתם תאשימו אותו בזה. אין היום מודל או תמרוץ במערכות דירוג הקרנות שאומר 'התשואה פחות טובה, אבל השקעתי בחברות שעושות את העולם טוב יותר ובטווח הרחוק יצליחו יותר'".

השאלה היא לא רק איפה להשקיע, אלא איפה להפסיק להשקיע.

"זו תמונת הראי של זה. קחי חברה מזהמת - אם בסוף היא תעשה טוב בשנתיים הקרובות, והיא לא תהיה בתיק של הגוף המוסדי הרלוונטי, אז יהיו פדיונות. מי שמסקר את הביצועים של קרנות הפנסיה, קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וקרנות הנאמנות יכתוב על זה, והם יצטרכו לספק הסברים. אבל לטווח הארוך, מי שישקיע עכשיו יותר בחברות ידידותיות בסביבה ופחות בחברות ההפוכות, אני חושב שיצליח. אלו תהליכים. מי שישכיל להבין לאן העולם הולך - ירוויח".

בישראל קיימת הנחיית "אמץ או גלה" של רשות שוק ההון, לפיה גופים מוסדיים תחת הרגולציה של רשות שוק ההון, נדרשים לספק מידע לגבי תהליכי בדיקה ובקרה של ESG או לגלות שאינם נוקטים צעדים מיוחדים כלשהם לבחון השפעה כזו. אך גורמים העוסקים בנושא לא מרגישים שהגופים הפיננסיים בישראל עושים די בכדי ליישם אותה, למרות ש ההשקעות בחברות אימפקט בעולם ממשיכות לגדול, וסך ההשקעה העולמי עומד על 239 מיליארד דולר עם צפי צמיחה של 17% בשנה הקרובה. "בארץ אנחנו רק בתחילת הדרך. יש מספר מועט של מוצרים פיננסים אחראיים. אם באירופה מדובר על כל אירו משני אירו, ובעולם על דולר מכל ארבעה דולר, בארץ הכסף המושקע כך הוא פרומיל מכל ההשקעות", אומרת נגה לבציון נדן, שותפה מנהלת בקרן ואליו בריבוע. "אין עדיין כל פתרון להשקעה אחראית לטווח בינוני וארוך. אחת הסיבות היא הטענה שהציבור הישראלי אינו מתעניין. במרץ 2018 ערכנו סקר המראה שהציבור הישראלי מעוניין שההשקעות שלו ינוהלו אחראית, ובשבועות האחרונים הופצה עצומה בפייסבוק בנושא. אנשים לא מודעים לאפשרות, ולקשר בין קרן הפנסיה שלהם למימון חברות. אין ספק שכשגופים פיננסיים יתחילו להציע אופציות כאלה וישאלו את הלקוחות שלהם, הם יופתעו לטובה".

ואומנם, פעילי אקלים אומרים שהגיע הזמן לפעול אחרת, לאור המצב המבלבל שיוצרות השקעות ה-ESG, אותן הם מגדירים כגימיק יחסי ציבור המיועד לצרכי "גרינוושינג", היות שאין סטנדרט מובהק בנושא. לדוגמה, בנק הפועלים הצהיר כי העניק 8.7 מיליארד שקל לפרויקטים ומוצרים "המקדמים קיימות סביבתית", מתוכם 2.5 מיליארד שקל עבור ייצור חשמל בגז - שהוא דלק מאובן מזהם. יחד עם זאת, הבנק מציין כי הוא מכיר בחשיבות ניהול סיכונים סביבתיים במימון. 

*השפעת השקעות על הסביבה - Environment, החברה - Society, וממשל תאגידי - Governance. בהתאם לכללים של ה-ESG, בעת ביצוע השקעות ישירות, לצד התשואה הצפויה, נלקחים בחשבון גם גורמים של איכות סביבה, חברה וממשל תאגידי כגון: שימוש באנרגיה ירוקה, קיימות, זכויות אדם, יחסי עבודה תקינים והוגנים ועוד.