דעה: "מחסני הילדים" - ידינו שפכו את הדם הזה

שוב התרחש מקרה מוות ב"מחסני הילדים" - המעונות של ילדי העובדים הזרים, והאדישות לחיי אדם ממשיכה. נראה ששכחנו מה היא קדושת חיי האדם. כל אדם הוא עולם ומלואו וש"כל המאבד נפש אחת מעלין עליו כאילו איבד עולם מלא וכל המקיים נפש אחת מעלין עליו כאילו קיים עולם מלא" (תלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין דף כג ע"א).

לפני 5 שנים פרסמתי כתבה בעקבות מקרי מוות רבים (5 פעוטות בתוך חודש וחצי), על המציאות הבלתי נסבלת שבה גדלים ילידי עובדי הזרים, בתנאים שאינם מאפשרים התפתחות תקינה ומביאים במקרי קיצון אף למוות. מה שנורא כאן שהפעם עריית תל-אביב קיבלה 56 מיליון שקל במשך ארבע שנים להקמת גנים מוסדרים, אך הקימה עד כה חמישה בלבד בטענה המתחמקת שהיא לא הצליחה לאתר די מבנים מתאימים. הפעם מדובר ברשלנות פושעת, הפעם כבר לא יוכלו מנהיגי העיר שבה נמצא המת לטעון "יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה" (דברים כא, ז). דם הפעוטות שמתו "צֹעֲקִים מִן הָאֲדָמָה" (בראשית ד, י), אבל אין מי שיפתח את אזנו וליבו להקשיב להם.

מכיוון שמדובר באנשים שקופים חסרי אזרחות אין לרשויות רווח פוליטי להשקיע בהם, ולכן הם נמצאים אחרונים בשרשרת המזון. בעוד לאזרחי ישראל בעקבות ועדת טרכטנברג שיישמה את חוק חינוך חינם לגילאי 3, הוקמו ברחבי ישראל 2500 גנים בין השנים 2015-2013, לילדי העובדים הזרים, מעבר ל-5 גנים נמסר מהעירייה שלא נמצא מקום. ונראה שנכון יותר להגיד - לא נמצא רצון!

בשביל לשנות את המצב מייסודו הן בכלל המסגרות של כלל ילדי ישראל נדרשים לעשות שלושה מהלכים. ראשית יש להסדיר את מעונות היום. שלב זה נעשה באופן חלקי באמצעות חוק הפיקוח, אולם עדיין אין פיקוח על מסגרות קטנות שבהן שוהים פחות משבעה ילדים, והוא לא משנה מן היסוד את המצב הבסיסי שבו לרוב האוכלוסייה אין מעונות יום מסובסדים.

מסיבה זו יש להרחיב בשלב שני את שירותי מעונות היום, כך שהם ייתנו מענה לכלל האוכלוסייה. יש צורך לבנות מאות מעונות חדשים עבור כלל ילדי ישראל, ואפשר לעשות זאת בתוך עשור. זה לא בשמיים. כשם שזה נעשה בנוגע לגילאי 3 תוך שנתיים, כך זה צריך יכול להיעשות גם בנוגע לגילאי לידה ועד גיל 3.

ולבסוף, יש להעביר את הטיפול במסגרות לטווח גילאים זה למשרד החינוך, ובכך לשנות את התפיסה: מראייה כלכלית לראייה חינוכית. מעונות יום צריכים לפעול כמוסדות חינוך, עם הכשרה מתאימה ותכנים פדגוגיים, וכמובן גם כוח אדם מקצועי ואיכותי עם אופק מקצועי. במסגרות של ילדי העובדים הזרים המצב הוא הירוד ביותר גם במישור הזה. אין אפילו התפתחות שפתית תקינה. דוח מבקר המדינה ציין שמפי הגננות הם לומדים אנגלית רצוצה השונה משפת אימם, והם אינם זוכים להקנייה שפתית תקינה.

מחקרים רבים מוכיחים את החשיבות העצומה של שלוש השנים הראשונות בחיי הילד. פרופ' פנינה קליין ז"ל, זוכת פרס ישראל בתחום חקר גיל הרך, ציינה שאהבה בלבד אינה מספיקה לפיתוח האינטליגנציה: הסביבה והמבוגר המשמעותי הם הערובה להתפתחות תקינה. כאן אין מדובר בסיוע לקשישים, שהיא "נטו" מוסרית, אלא גם חשיבה במישור הכלכלי והחברתי. הילדים הם המשאב האנושי העתידי שלנו. השקעה בהם היא השקעה בתשתית האנושית של החברה. 

הכותבת היא מומחית בגיל הרך - החוג לגיל הרך מכללת אפרתה. ממייסדי חינוך מלידה