"לקוחות יקרות שלי, אני אוהבת אתכן, הלוואי ויכולתי להמשיך וליצור עבורכן... תודה שהייתן איתי כל-כך הרבה שנים, אני שמחה שהבגדים שלי ילוו אתכן עוד הרבה שנים" - כך חתמה מעצבת האופנה ובעלת המותג "פיו פיו", מור ולין, פוסט שפרסמה בפייסבוק בתחילת ינואר, שבו בישרה ללקוחותיה כי היא סוגרת את העסק. השבוע היא פינתה את החנות הקטנה בנחלת בנימין בתל אביב, במקומה ייפתח כאן בקרוב מכון עיסוי תאילנדי.
ולין (38) הקימה את המותג ב-2008, כשהייתה בוגרת שנקר צעירה שתמיד חלמה לעצב אופנה. הכול התחיל בדירה שכורה קטנה בתל אביב, בה החלה לתפור שמלות ייחודיות בעבודת-יד: "אחרי כתבה אחת ב'וואלה' הגיעו אליי אפרת גוש ויובל שרף, ובום - נולד לי מותג. בין-לילה כולן היו אצלי בסלון בפינסקר. זכיתי להלביש את כל הזמרות והשחקניות היפות שלנו, כוכבות ריאליטי ומה שרק תחלמו, אינסוף לקוחות מלאות בסטייל".
אבל כל זה לא הספיק. דפוסי צריכת האופנה המשתנים חייבו את ולין להתאים את עצמה: לייצר יותר בפחות זמן ופחות תשומת-לב, ולמכור בזול ללקוחות שסירבו לשלם מחיר יקר בעולם של אופנה זולה. "בימים בהם העולם התנהל אחרת לגמרי, בלי אינסטגרם וחנויות אונליין, בלי הזילות של המקצוע האהוב שלי, היה מקום ליצור ולהגשים, והיה קהל מדהים שהעריך ובא במיוחד לחלום איתי. 12 שנים יש לי את הילד הזה, פיו פיו שלי, שהוא בעצם אני".
תקופה ארוכה היא נלחמה על העסק: הפסיקה לתפור בעצמה, סגרה חנות גדולה ועברה לקטנה, עיצבה בגדים יומיומיים יותר, החליפה סוגי בדים - אבל זה לא עזר. ההחלטה הבלתי נמנעת לסגור התקבלה.
הפוסט האישי שפרסמה ולין גרר תגובות נרגשות של לקוחות ששלחו הודעות מנחמות, תמונות מרגעים יפים בהן לבשו פיו פיו, וגם קנו את כל המלאי שנותר, עד אחרון הפריטים.
"עצוב לי על התעשייה המדהימה הזו שהולכת ונכחדת מהעולם. עצוב לי על האנשים והילדים במדינות העולם השלישי שעובדים בתנאי עבדות כדי שנוכל לקנות סמרטוטים בלי לב ונשמה. עצוב לי על ספקי הבדים, המתפרות, ועצוב לי על העיתונות שלא מסקרת יותר אופנה כמו שצריך. עצוב לי שהבנות שלי, שכל-כך גאות בזה שאמא שלהן מעצבת אופנה, לא בטוח יזכרו שזה מה שעשיתי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
