פרשנות: לנתניהו אין מה לבנות על השופטים בירושלים

1. ראש הממשלה בנימין נתניהו רצה שמשפטו יתקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים, ולא במחוזי בתל-אביב, וקיבל את מבוקשו. בסביבת נתניהו חשבו שהשופטים בבירה הם בעלי זהות פוליטית נוחה יותר עבורו ומתאפיינים במידה פחותה של נועזות משפטית. ההנחה הזאת היא אשליה.

נכון שהשופטים בבירה מאופיינים במובנים מסוימים במזג שיפוטי "ירושלמי" יותר, תזזיתי פחות, מאשר חלק משופטי המחוזי בתל-אביב. אבל כשזה מגיע לתכל’ס, אז כל השופטים בישראל - בירושלים, בתל-אביב, באילת, או בצפת - משתדלים רוב הזמן לעשות בעיקר עבודה משפטית מקצועית, בהתאם לראיות ולדין, וללא קשר לזהות הפוליטית של הנאשם שמולם או למעמדו.

התקווה של סביבת נתניהו שבית המשפט המחוזי בירושלים ייטה עימו חסד יותר מאשר בית המשפט בתל-אביב, דומה במובנים מסוימים לתקוות-השווא שתלה נתניהו במפכ"ל המשטרה לשעבר רוני אלשיך, או ביועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. השניים מונו על-ידי נתניהו, אולם מרגע שנכנסו לתפקידיהם הם היטיבו לזכור שהם עובדי ציבור, ולא העובדים של מי שמינה אותם.

ההחלטה של אלשיך ומנדלבליט להיות מחויבים לשלטון החוק ולא לשלטון בלפור, הפכה אותם לאויביו של ראש הממשלה. במקום לשכנע משפטית ועובדתית שאין להם יסוד ושהוא חף מפשע, ראש הממשלה החליט לתקוף את מקבלי ההחלטות בעניינו ולהטיל בהם דופי.

ביום שלישי השבוע נשבר שיא שלילי נוסף בהתבטאויות ראש הממשלה או סביבתו נגד היועץ המשפטי לממשלה. למרות שבהגשת כתב האישום לבית המשפט ביצע היועמ"ש אקט פורמלי לחלוטין שאת העיתוי שלו קבע הלכה למעשה נתניהו עצמו, כשמשך את בקשתו לקבל חסינות מהכנסת, תקפו "מקורבי ראש הממשלה" את מנדלבליט בחריפות על כך שהוא מיהר להגיש את כתב האישום נגד נתניהו דווקא בעיצומה של הפסגה המדינית בוושינגטון. "אם למישהו עוד היה ספק שיש פה רדיפה אובססיבית נגד ראש הממשלה נתניהו, הוא קיבל עכשיו עוד הוכחה ברורה וחדה לכך", אמרו.

מקורבי נתניהו הוסיפו, "כמה לא מפתיע שמי שנאבקו בכל כוחם להכניס את תומכת המחבלים היבה יזבק לכנסת, ונתנו חוות דעת מזעזעת לטובתה, רצו בריצת אמוק להגיש כתבי אישום מופרכים נגד ראש ממשלת ישראל דווקא ביום היסטורי זה’’.

התגובה הזאת היא לא רק שקרית, כאמור, כי מי שקבע הלכה למעשה את עיתוי הגשת כתב האישום היה נתניהו עצמו בהגשת בקשת החסינות ואח"כ במשיכתה, אלא מעוררת שאט נפש במובנים נוספים. היא המשך למגמה של נתניהו ואנשיו לסמן את אנשי מערכת אכיפת החוק שאחראים להעמדתו לדין פלילי, כמעט כ"בוגדים".

לצערי, לפעמים צריך לכתוב את מה שאמור היה להיות מובן מאליו: לעמדת היועמ"ש כי יש לאפשר לח"כ היבה יזבק לרוץ לכנסת למרות אמירותיה השנויות במחלוקת, אין שום קשר להגשה הפיזית של מסמך כתב האישום נגד נתניהו לבית המשפט. ההחלטה לאפשר ליזבק להיות חברת כנסת גם אינה אומרת שמנדלבליט אינו סולד (כפי שהבהיר) מעמדותיה של יזבק. אבל למקורבי נתניהו האמת הרי לא משנה.

2. ב-31 במרץ 2015 החליטו שלושת שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים - יעקב צבן, משה סובל ורבקה פרידמן-פלדמן - להפוך את ההחלטה המזכה של בית המשפט שניתנה שנתיים וחצי קודם לכן, ולהרשיע את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בקבלת דבר במירמה ובהפרת אמונים ב"תיק טלנסקי".

פרידמן-פלדמן הייתה השופטת היחידה שלא ישבה בהרכב שדן בתיק טלנסקי ב"סיבוב הראשון" ושזיכה את אולמרט. היא צורפה לתיק לאחר פרישתה לגמלאות של נשיאת המחוזי בירושלים, מוסיה ארד, שישבה בהרכב הראשון. בהכרעת הדין יצאה פרידמן-פלדמן נגד שני חבריה וכתבה כי הם טעו כשלא הרשיעו את אולמרט כבר בסיבוב הראשון.

בניגוד לצבן ולסובל, פרידמן-פלדמן סברה כי די במסכת העובדתית שנפסקה ב"סיבוב הקודם" - קרי, קבלת הכספים ממוריס טלנסקי מחד, והסיוע לעסקיו תוך שימוש במעמדו של אהוד אולמרט כשר תמ"ת וממלא-מקום ראש הממשלה מנגד - כדי לבסס הרשעה של אולמרט בהפרת אמונים.

פרידמן-פלדמן פסקה כי "בדיקת כל מעשה ומעשה, כל אירוע בפני עצמו, יכולה להביא למסקנה שלפיה המעשים אינם מגיעים לכדי עבירה פלילית. אולם מבט-על, התייחסות למעשים כמכלול, מעידים על קבלת כספים במהלך שנים רבות, למעלה מ-10 שנים, חלקם כספים ‘כשרים’ וחלקם ‘אסורים’. כאשר במקביל, במהלך אותה תקופה, מקבל טלנסקי טובת הנאה מאולמרט. טובת ההנאה אף היא, כשלעצמה, אולי איננה נראית בעלת משקל רב - כובד המשקל מצוי בהקשר ובמכלול המעשים".

עוד פסקה השופטת, כי "לא ניתן להקל ראש בפעילותו של אולמרט לטובת טלנסקי, מצומצמת ככל שתהיה, כשזו קשורה קשר בלתי נפרד לכספים שמזרים טלנסקי לאולמרט, וכפי שנקבע בהכרעת הדין, אולמרט מחויב כלפי טלנסקי ותלוי בו. מדובר במעשים שעשה אולמרט תוך ניגוד עניינים ובניגוד לחובתו לפעול במסגרת תפקידו ללא משוא-פנים. לכך יש להוסיף את מאות אלפי הדולרים שהוחזקו בקופה הסודית". 

לפי ההערכות, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, צפויה להיות חברה גם בהרכב השופטים שידון ב"משפט נתניהו". כבר אמרנו, אם נתניהו ציפה לשופטים ירושלמים שיקלו איתו, הוא עלול להתאכזב.

פרידמן-פלדמן לא תהיה הנציגה היחידה של המדינה שמעורבת בניהול תיק פלילי שני נגד ראש ממשלה. ליאת בן-ארי, המשנה לפרקליט המדינה, ויונתן תדמור שמוביל את פרקליטות מיסוי וכלכלה, שהובילו את צוות התביעה במשפט אולמרט בתיק הולילנד בתל-אביב, יעמדו בראש צוות התביעה שינהל את משפטו של נתניהו בירושלים.

אין ספק שהניסיון של התובעים בן-ארי, ותדמור ממשפט פרשת הולילנד יבוא לביטוי במשפט נתניהו. זה כמובן לא אומר שהתוצאה, של הרשעה בלקיחת שוחד, תהיה זהה. כל מקרה לגופו. כל ראש ממשלה נאשם, לגופו.

*** חזקת החפות: גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.