נשים בדירקטוריון נדירות כמעט כמו חד קרן: המספרים המביכים של ההייטק הישראלי

"החל מה-1 ביולי, לא ניקח אף חברה להנפקה ציבורית בארה"ב ובאירופה אלא אם יש לה לפחות חבר דירקטוריון אחד מגוון, עם דגש על נשים", כך אמר מנכ"ל גולדמן זאקס, דיוויד סולומון, בראיון לרשת CNBC. הוא הוסיף כי ב-2021 ידרוש בנק ההשקעות להציב שני חברי דירקטוריון "מגוונים". בגולדמן זאקס ציינו כי המניות של חברות ששילבו אישה, או חבר "מגוון" בדירקטוריון שלהן, עלו ב-44% יותר בממוצע בהשוואה לחברות שלא עשו זאת. ההסבר לכך הוא שגיוון תורם לקבלת החלטות טובות יותר.

האמירה הזו, מכיוונו של אחד מבנקי ההשקעות הגדולים בעולם, היא חלק מתופעה - שלל גופים מקדמים בשנים האחרונות את הנושא של ייצוג לנשים בדירקטוריונים.

● דעה: הסטארט-אפים לא צריכים לחשוב רק על בעלי המניות | עמרי זרחוביץ' 

 נשים בדירקטוריונים

בלאקרוק, שנחשבת לחברת ניהול נכסים הגדולה בעולם, הצהירה ב-2018 שהיא מעוניינת לראות יותר נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות; חברת ההשקעות הפרטית האמריקאית בלאקסטון, שמנהלת נכסים בשווי 472 מיליארד דולר, הצהירה ב-2018 שחברה ציבורית צריכה לפחות שתי נשים בדירקטוריון שלה, ומינתה אישה שנייה לדירקטוריון שלה עצמה; בקליפורניה העבירו חוק שדורש למנות דירקטוריות בחברות ציבוריות.

למרות ההצהרות, המצב הנוכחי עגום. לפי נתונים של חברת המחקר BoardEx, נשים מהוות 25% מחברי הדירקטוריון של החברות במדד S&P 500. הנתון הזה נמוך, אבל עדיין מדובר בשיפור - לפני עשור נשים היוו רק 15% מחברי הדירקטוריון. עם זאת, נציין כי ב-10% מהחברות אין בכלל נשים בדירקטוריון.

מה קורה אצלנו? על פניו, המצב בישראל כמעט אוטופי: כבר ב-1993 נחקק חוק שדרוש ייצוג הולם לנשים בדירקטוריונים. חברה שמעוניינת להנפיק בישראל, חייבת למנות לפחות אישה אחת לדירקטוריון שלה. עם זאת, שיעורי הייצוג של נשים בדירקטוריונים עדיין נמוכים, ומרבית החברות מסתפקות במינימום הנדרש בחוק. ארגונים כמו "דירקטוריות מובילות שינוי" פועלים כדי לשנות את המצב.

מגזר אחד שבו נשים כמעט ולא מיוצגות בדירקטוריונים הוא בחברות ההייטק הפרטיות. "גלובס" ערך בדיקה בקרב חדי הקרן - חברות פרטיות ששוויין גבוה ממיליארד דולר. הבדיקה העלתה כי ב-22 חברות, שבהן יש מספר מוערך של כ-140 דירקטורים, יש ארבע דירקטוריות בלבד: בחברות למונייד, ראפיד, טראקס ו-Landa Digital Printing.

שתי נשים נוספות מכהנות כמשקיפות, הן משתתפות בישיבות דירקטוריון אך ללא זכות הצבעה בדירקטוריונים של Walkme וראפיד. המידע אודות הרכב הדירקטוריונים נאסף ממאגר המידע IVC והתקבל מהחברות עצמן.

המצב בשני חדי קרן נוספים אינו ידוע - חברת אורקם שהוקמה על ידי אמנון שעשוע וזיו אבירם, מייסדי מובילאיי, לא הסכימה לחשוף את הרכב הדירקטוריון שלה; ואת תשובתה של חברה נוספת, Infinidat, לא ניתן היה להשיג. מספר הדירקטורים בכלל החברות מוערך בחלקו מכיוון שבכמה חברות לא הסכימו למסור את מספר חברי הדירקטוריון.

במהלך הבדיקה, רבים ממייסדי החברות הצהירו כי הם מעוניינים לצרף אישה לדירקטוריון בתקופה הקרובה לקראת תהליך של הכנת החברה להנפקה, אך קשה לדעת אם הם מפנימים באמת את הערך שנובע מכך. ברוב החברות התפארו בייצוג מגדרי מאוזן יחסית בקרב העובדים וההנהלה הבכירה. בחלק מהחברות הודגש כי בישיבות הדירקטוריון משתתפות נשים שאינן חלק מהדירקטוריון, למשל היועצת המשפטית של החברה.

 הנוכחות הדלילה של נשים בחברות הייטק מובילות

המצב בישראל גרוע

בעיית ייצוג הנשים לא ייחודית לישראל, אך הנתונים מצביעים על כך שהמצב בתעשייה המקומית פחות טוב בהשוואה לעולם. בדיקה שערך אתר Crunchbase בדצמבר האחרון העלה כי 93% מהדירקטורים של חברות הייטק פרטיות בארה"ב הם גברים. עם זאת, בכ-40% מהחברות יש אישה בדירקטוריון. הבדיקה כללה 200 חברות שגייסו יותר מ-100 מיליון דולר מאז 2004, והן בעלות שווי של יותר מחצי מיליארד דולר. החברות האלו גייסו בסך הכול 56 מיליארד דולר, כאשר בכל חברה יש 7 דירקטורים בממוצע. לפי הבדיקה, יותר ממחצית מחברי הדירקטוריון בחברות אלו הם משקיעים, וכרבע מהם הם מייסדים ומנכ"לים.

זהו שורש הבעיה גם אצלנו. נשים מהוות רק 8% מהמייסדים של סטארט-אפים בישראל, לפי נתוני IVC. בתעשיית ההון סיכון יש רוב גברי מוחץ גם כן, כפי שהעלתה בדיקת "גלובס" - פחות מ-12% מהשותפים בקרנות הון סיכון הן נשים, נכון למרץ 2019. המצב בשוק ההון סיכון לא עומד להשתנות באופן משמעותי בשנים הקרובות, כשגם בקרב תפקידי ההשקעה הפחות בכירים בקרנות יש רוב גברי.

 מספר הדירקטוריות בחדי קרן ישראליים

ליאור דיב, מנכ"ל הסטארט-אפ סייבריזן שהשווי שלו מוערך ביותר ממיליארד דולר, מתייחס להיעדרות של נשים מהדירקטוריון. "מי שמנהל את החברה בהתחלה, זה לא הדירקטוריון אלא ההנהלה, ושם שמנו דגש", אומר דיב. הוא מספר כי 40% מאנשי ההנהלה הבכירה הם נשים. "החברה נמצאת היום במצב שבו היא יכולה להפוך לחברה ציבורית. זה נותן לנו הזדמנות ליישר את החברה עם תפיסת העולם שלנו, כולל את הדירקטוריון. בצורה אקטיבית נוודא שיהיה בו ייצוג שוויוני של נשים, גברים ומה שביניהם. אנחנו כבר בתהליך עם מספר נשים לגבי פוזיציות כאלה".

סיון שמרי דהן, שותפה בקרן ההון סיכון קומרה קפיטל, מכירה בכך שיש רוב גברי בקרב המשקיעים, אך מספרת שהיא רואה יותר שותפות משקיעות שמשתלבות בקרנות הון סיכון, קרנות צמיחה וגופי השקעה. "חברה צריכה לדאוג הן להנהלה והן לדירקטוריון מגוונים כבר משלבי הצמיחה הראשונים, שכן זוהי התנהלות נכונה המחזקת ומקדמת חברות. אני חושבת שיש מנכ"לים שזה בא להם באופן טבעי ויש כאלה שצריכים את ההכוונה לכיוון הזה. האמירה של מנכ"ל גולדמן זאקס מאוד חיובית, כי זה אומר שחברות יתאמצו לצרף נשים לדירקטוריון שלהן. כאמור, לא צריך לחכות לשנייה לפני ההנפקה אלא להתחיל בשינוי הרבה קודם. מה שאנחנו לא רוצות לראות זה מינויי דמה של נשים בשביל למלא את המסגרת הזו".

מעט מדי מייסדות

מכיוון ששיעור הנשים בקרב היזמים והמשקיעים הוא נמוך והשינוי איטי וארוך טווח, הדרך לשפר את הייצוג המגדרי עוברת בדירקטורים מומחים, כאלה שמצטרפים לדירקטוריון כדי לתרום ממומחיות ספציפית, למרות שהם לא מייצגים את המשקיעים והמייסדים.

אפשרות נוספת היא מינוי של בכירה בהנהלת החברה, למשל סמנכ"לית כספים או סמנכ"לית תפעול לדירקטורית. בחברת סייבריזן, נוהגת סמנכ"לית התפעול אמי לינדר להשתתף באופן קבוע בישיבות, למרות שהיא לא דירקטורית מהמניין. לינדר מספרת שהיא מקבלת פניות רבות להצטרף לדירקטוריונים של חברות אחרות: "זה לא שאין נשים מתאימות, אבל יש תחרות, כמו על עובדים טאלנטים. אני כן רואה שחברות מנסות, אבל הפול הוא קטן. גם אני, למשל, למרות שפונים אליי, לא הצטרפתי לאף דירקטוריון כי אני עסוקה".

גיא הורוביץ, משקיע בקרן ההון סיכון התאגידית של דויטשה טלקום מתייחס לדירקטורים מומחים ואומר ש"מי שממנה את המומחים האלה הוא לרוב המנכ"ל, ולא הדירקטוריון. אם היזמים והמנכ"לים יחליטו לא לחכות למשקיעים, הם יכולים להגדיל את הייצוג הנשי. גם למשקיעים יש אפשרות להאיץ את המהלך, והחלטה מהסוג שגולדמן זאקס קיבלה בהחלט מסמנת לנו המשקיעים את הכיוון הנכון".

המחקר של אתר Crunchbase התייחס גם לסוגיה זו: מי הן הנשים שנמצאות בדירקטוריונים של החברות הפרטיות האמריקאיות הגדולות - האם הן משקיעות, מייסדות או דירקטוריות חיצוניות על תקן מומחות? 50% מהדירקטוריות הן דירקטוריות חיצוניות, לעומת 17% בלבד מהגברים. רוב הגברים מגיעים על תקן משקיעים (58%). במספרים אבסולוטיים זה נשמע עוד עגום יותר - ב-200 החברות הכי בולטות בשוק הפרטי האמריקאי יש 36 משקיעות בלבד.

"אין אצלנו דירקטורים חיצוניים, כי דירקטור חיצוני בא להגן על זכויות המיעוט של משקיע בבורסה, ובחברה פרטית אין כאלה. בסבב הגיוס האחרון שעשינו הצטרפה לדירקטוריון משקיפה, רלוקה רגאב מ-Vitruvian Partners", אמר רפאל סווירי, נשיא Walkme, בשיחה עם "גלובס". סווירי הוסיף כי "בחברה יש "40% נשים, ובהנהלה הבכירה יש חמישה אנשים מלבד המייסדים, מתוכן שתי נשים.
"אני מאמין שאם אתה מתנהג טבעי, נגיע לייצוג שווה בלי לעשות הפליה מתקנת - וככה אנחנו פועלים מהיום הראשון", מוסיף סווירי. "דיברנו על כך שכאשר נרצה להפוך לחברה ציבורית נצטרך נציגה בשל הרגולציה של מדינת ישראל. זה המקום היחיד שבו אנחנו מנסים לעשות הפליה מתקנת".
איזה משמעות יש לדירקטור משקיף? משקיע הון סיכון אמר לנו שלדעתו אין הבדל בין סוגי הדירקטורים. לדבריו, "המעורבות של כל דירקטור נובעת הרבה פעמים מעיתוי ומהיקף ההשקעה של אותו משקיף, אבל יש דירקטורים משקיפים רבים שמביעים את דעתם ומשפיעים יותר מאשר הדירקטורים עצמם. לגבי זכות ההצבעה, זה לא בהכרח משנה לדעתי כי אין הצבעות שבאמת מוכרעות על חודו של קול".
האפשרות של צירוף נשים כחברות דירקטוריון עצמאיות נתקלת לפעמים בקשיים. כדי לקבל החלטות בצורה יעילה, החברות מעדיפות שהדירקטוריון שלהן יהיה "רזה", אבל זה לא הקושי היחיד. חברות שלא פסלו צירוף של נשים סיפרו שהתקשו למצוא אישה בעלת מומחיות רלוונטית. לפי נתוני רשות החדשנות, נשים מאיישות רק 16% מתפקידי ההנהלה הבכירים.

המשקיע יאיר שניר מ-Dell Technologies Capital ציין כי לדעתו "יש מספיק נשים מתאימות בישראל, ואם חסר מומחית בתחום ספציפי, ניתן גם לגייס נשים מומחיות בחו"ל". לדבריו, חברות ממנות דירקטור מומחה בסבב B, שכולל בדרך כלל גיוס של עשרות מיליוני דולרים. "הנושא הזה כמעט שלא עולה בחברות בהן אני מושקע, אך יש מקום לשינוי מחשבתי, לא רק לגבי נשים אלא גם לגבי אוכלוסיות נוספות שסובלות מתת ייצוג", אומר שניר.

"חברות לא מתאמצות להכניס נשים לדירקטוריון", מסכימה גם עורכת הדין שירה עזרן ממשרד עורכי הדין מיתר. "מייסדים צריכים לחשוב שזה מספיק חשוב ושיש לכך יתרון. מינוי של דירקטור מומחה מהתעשייה זה מינוי שברוב המקרים גם המשקיעים צריכים להסכים עליו. הוא ממונה על ידי כל הדירקטוריון, ולכן כל השחקנים צריכים להבין שיש לזה ערך. אנחנו בשלב מעבר, מרגישים את כל רוח השינוי אבל צריך להפוך אותה למעשים".

 עו"ד שירה עזרן / צילום: תומר יעקובסון

עם זאת, עזרן מצננת את ההתלהבות מההתבטאות של מנכ"ל גולדמן זאקס: "זה עלה תאנה כי הם לא אמרו שחייבים אישה בהנהלה, אלא אישה בדירקטוריון. בסטארט-אפ אתה צריך למצוא מישהי מהתעשייה, אבל בשביל חברה ציבורית, מספיק למצוא אישה עם ניסיון פיננסי. זה קל יותר".