טיפ מאסטרטג: "הפד לא ישנה את שער הריבית בארה"ב בשנתיים הקרובות. זה זמן נוח להגדיל מינוף בתיק"

"הלקח מ-2019 הוא שזו טעות לשבת על מזומן בסביבה של ריביות נמוכות", כך מבהיר ווילם סלס, אסטרטג ההשקעות הראשי בחטיבת הבנקאות הפרטית של בנק HSBC, בפתח שיחה עם "גלובס" שהתקיימה לאחרונה במהלך ביקורו בישראל לרגל כנס הלקוחות השנתי של החטיבה. "זו הייתה החלטה מאוד נכונה להיכנס לשוק בתחילת 2019, אחרי הירידות של סוף 2018. 

"תובנה נוספת היא שאי אפשר לנסות ולחזות את המציאות הגיאו-פוליטית. זו רכבת הרים עם שבועות של אופטימיות ואז של פסימיות, ולכן הלקח היה לבסס השקעות על פרטמטרים כלכליים. הדוגמה המובהקת היא המתחים בין סין לארה"ב - האנשים למדו לקחת את הכותרות בעירבון מוגבל, לא למהר ולפעול אלא להמתין ולראות".

אז אולי ההמלצה הנכונה היא פשוט "קנה מניות והיכנס לבונקר"?

"'בונקר' נשמע לנו כמו תיאור קצת פסימי מדי של המצב הכלכלי, אבל זה נכון אם אתה מתכוון להתעלמות מהתנודתיות קצרת הטווח. יש הגיון בהשקעות לטווח ארוך - הן מבחינת האסטרטגיה והן מבחינת אופי ההשקעה".

 מה הסיכוי לתיקון חריף בשווקים ב-2020, כמו זה שראינו בסוף 2018?

"תיקון חריף, אם יתרחש, הוא הזדמנות קנייה בשבילנו כל עוד מתקיימים תנאי היסוד של נזילות גבוהה בשווקים, וכל עוד התחזית היא לצמיחה של הכלכלה הגלובלית. אם לא מדובר בגל מכירות שנובע מפרוץ מלחמת סחר אמיתית בין ארה"ב לסין, אז מנקודת מבט של משקיע מוסדי - גל מכירות הוא הזדמנות".

ובאופן כללי מה אפשר כבר לומר על 2020?

"אנחנו לא צופים עליות חדות כמו שראינו ב-2019, אבל כן משהו דומה לזה שראינו במחצית השנייה שלה, כלומר עלייה חד-ספרתית. אני לא חושב שנראה נהירה לנכסי סיכון, למרות שראינו גישושים כאלה בסוף 2019. נמשיך לראות העדפה לאזורים שהצמיחה הכלכלית בהם חזקה יחסית - כן ארה"ב ולא אירופה למשל".

אתם צופים הורדות ריבית נוספות בארה"ב?

"לא, הפדרל ריזרב סיים את מהלך הורדות והעלאות הריבית. להערכתנו לא צפוי שינוי בשער הריבית בארה"ב בשנתיים הקרובות, מה שאומר שאפשר להגדיל קצת את המינוף בתיקים".

ולקנות מה - אג"ח של ממשלת ארה"ב?

"בשוק האג"ח יש אסטרטגיה אחת של קנה והחזק. לבנות תיק של איגרות חוב ו'לשבת' עליהן עד לפירעון - זה מתאים למי שלא צריך את הכסף במשך 4-5 השנים הקרובות. מעבר לכך, כן, אג"ח דולריות על הגבול בין דירוג השקעה לדירוג זבל יכולות להיות מעניינות. אגב, זו הסיבה שבגללה אנחנו מקטינים חשיפה לאירו ול-ין מול הדולר, כי אנחנו חושבים שהדולר יתחזק, בגלל שהשוק האמריקאי הוא היחיד שיש בו עדיין תשואה חיובית".

ומה לגבי אסיה?

"יש עניין גובר באסיה. בסין העניין מתרכז במד-טק (תעשיית ההייטק הרפואית). ככל שהמשפחות בסין יתבגרו, אנחנו צופים גידול דרמטי בהוצאה על בריאות. יש עדיין סימן שאלה לגבי איך להבין מקום כמו סין, ולכן יש ביקוש להשקעה באמצעות מוסדות שיש להם היכרות עמוקה עם סין, כמו הבנק שלנו (שנוסד בהונג קונג ב-1865, ע' ב').

"אני למשל נפגש היום עם לקוחות בהרבה מקומות באסיה שלא היינו מגיעים אליהם בעבר. הלו"ז שלי לינואר הוא ביקורים בהונג-קונג, סינגפור, הפיליפינים, מלזיה, תאילנד. לכל כלכלה יש המאפיינים שלה. אינדונזיה למשל היא כלכלה מאוד מקומית, מונעת צריכה, שאנחנו מאוד אוהבים. תאילנד היא כלכלה מוטת-ייצור, פרופיל שונה לחלוטין מאינדונזיה. הודו היא כלכלה צומחת בזכות הדמוגרפיה, ואתה חייב להיות שורי לגביה בעשור הבא. כרגע יש שם בעיה עם סקטור הבנקאות והלוואות בעייתיות. דרום קוריאה צפויה להרוויח מהגידול בחדשנות ויש לה שוק אג"ח אטרקטיבי".

  ובאירופה?

"באירופה יש עדיין חולשה בסקטור הייצור, אבל הצרכן שאחראי ל-70% מהכלכלה מתפקד היטב. אין טעם להמריץ את הכלכלה כש-70% ממנה עובדים בסדר. האמת שכשמסתכלים על העולם, השאלה הגדולה היא האם מדיניות הכסף הזול באמת עובדת?".

והתשובה שלכם?

"אנחנו רואים שהנכונות ללוות נמוכה מאוד, למרות שהכסף זול. לריבית שלילית יש השפעות שליליות, בעיקר על סקטור הבנקאות, ובמקומות מסוימים זה מגולגל לצרכנים ולמשקי הבית. ולכן כדי לייצר יותר אופטימיות בקרב העסקים, צריך קודם כל יותר יציבות גיאו-פוליטית ולאחר מכן יותר הרחבה פיסקאלית. לייצר יותר פעילות למשל בתחום התשתיות. באירופה לדוגמה ההוצאה התקציבית הייתה מאוד נמוכה כי המטרה הייתה הורדת החוב. זה היה טוב ליציבות פיננסית אבל זה לא עוזר להמרצת הכלכלה. הצד השני זה תיאוריה מוניטרית מודרנית שדוגלת בכך שהבנק המרכזי יקנה את האג"ח של הממשלה - זה יכול לעבוד במדינות שבהן יחס החוב נמוך יחסית ועלויות המימון של החוב נמוכות ביחס לצמיחה".

מה שמעניין בישראל (הפתעה!)

כשהוא נשאל לגבי סקטורים ספציפיים שנראים לו אטרקטיביים וצפויים לצמיחה ארוכת טווח, סלס משיב כי "אנחנו חיוביים לגבי אנרגיה ירוקה והתשתיות שתומכות בה. אנחנו רואים עניין הולך וגובר בקיימות וזה הופך ליותר ויותר מקובל פוליטית באירופה להשקיע בזה, גם אם לא תהיה מדיניות פיסקאלית מרחיבה. כלי רכב חשמליים, רשת חכמה שתדע לקלוט חשמל סולארי מהגגות ולשלב אותו במערכת. זה משתלב בחדשנות ובמהפכה התעשייתית - ומתבטא במוצרים שאנחנו מציעים ללקוחות שלנו, החל מתעודות סל דרך מוצרים מובנים ועד השקעות בפרייבט אקוויטי".

מהם הנכסים שמחיריהם צפויים לעלות כתוצאה מהריבית האפסית?

"בעולם של ריביות נמוכות אנשים יוצאים משוק האג"ח למשל למניות דיבידנד. נדל"ן הוא אפיק השקעה אפשרי. בשוק הזה חשוב לדעת מה ההיצע והביקוש המקומיים, היכן המקומות הצומחים ביותר, אילו הן הערים המובילות מבחינת חדשנות וטכנולוגיה. אחרי כן יש שאלות כמו אם ללכת על מגורים, משרדים או מסחרי. החלק המאתגר ביותר היום בנדל"ן הוא המסחרי, קניונים ומרכזי קניות, ומצד שני מרלו"גים ותשתיות שתומכות ב-E-commerce הם החלק הכי מעניין. שם המהפכה".

 ואיפה הסיכונים?

"משקיעים שרוצים הכנסות ויושבים על מזומן, מנסים לאזן את זה עם נכסים מאוד מסוכנים. זו כמובן אסטרטגיה לא-נכונה בסביבה של צמיחה נמוכה. אתה לא רוצה להיות ב'ארגנטינות' של העולם, בדירוגים הנמוכים ביותר. אנחנו מדברים על שילוב סלקטיבי של מטבעות ואיגרות חוב של מדינות שיכולות לפרוע חובות, ומניות דיבידנד ונדל"ן. מי שמחפש צמיחה צריך לפנות לכלכלות צומחות ולענפים שמבטיחים צמיחה ארוכת טווח. מעבר לכך, משקיעים מחפשים היום יותר ניהול אקטיבי, ואנחנו רואים יותר ויותר קרנות גידור בתיקים".

 מהי דעתכם על ישראל?

"אנחנו מאוד חיוביים. אנחנו צופים צמיחה יציבה סביב 3.1%".

ומה לגבי חוסר היציבות הפוליטי? בחירות שלישיות, אתה יודע...

"מה שמעניין כאן, ואחת הסיבות שאני אוהב לבוא לפה, הוא הגיוון. היציבות של ישראל מבוססת גם על הצמיחה האיתנה של הכלכלה וגם על העודף במאזן התשלומים. זה מה שמוביל אותנו למסקנה שהשקל יישאר חזק מול הדולר, בוודאי הרבה יותר ממטבעות אחרים. כשאתה מדבר על חוסר יציבות פוליטית - זהו לא נושא מרכזי מבחינתנו בהשקעה בישראל. זה יותר בעיה באזורים אחרים בעולם".