סכסוך עבודה בטוטו מאיים לפגוע בהזרמת כספים לקופת האוצר

בכל יום מייצר הטוטו בממוצע כמעט שני מיליון שקל מכספי הימורים שמצטברים ומועברים כמו שעון מדי רבעון לקופת האוצר. בימים של אי ודאות תקציבית, גירעון תופח והיעדר ממשלה מתפקדת - כ-600 מיליון שקל בשנה מכיסם של המהמרים הם בשורה טובה. ויותר חשוב, מדובר בכסף בטוח: מהמרים יזרקו את כספם גם אם ניכנס למערכת בחירות רביעית וחמישית.

אלא שבימים האחרונים מתברר כי גם בזירה הזאת אין לאוצר שקט. זה תקופה ארוכה שעובדי הטוטו מנהלים משא ומתן על הסכם קיבוצי שיבטיח את מעמדם וימנע פיטורים, ובדצמבר האחרון ההסתדרות אף הכריזה עבורם על סכסוך עבודה. ל"גלובס" נודע כי העובדים מאיימים לפתוח כבר בימים הקרובים בצעדים ארגוניים מרחיקי לכת, כולל השבתה ושיבוש ההימורים. המטרה: הפעלת לחץ על האוצר שייענה לדרישותיהם, דרך פגיעה בכספים שייכנסו לקופת המדינה.

בגלל אי התקדמות המו"מ מול האוצר, החליט ועד העובדים לפתוח ביום ראשון הקרוב (2.2.2020) בצעדי מחאה ראשונים. הוועד מתכנן פגישה רבת משתתפים של העובדים בשעות הבוקר בלובי של בניין הטוטו בפתח תקווה, ולאחריה ישקלו צעדים ארגוניים נוספים שעשויים לכלול גם השעיה של העבודה בארגון.

במכתב שנשלח לפני מספר שבועות מהנהלת הטוטו לבכירי האוצר - ביניהם המנכ"ל שי באב"ד, הממונה על השכר, קובי בר נתן והממונה על התקציבים, שאול מרידור - מציינים בטוטו כי "הרינו לעדכנכם בנדון, לאור העובדה כי להשבתה השלכות תקציביות על תקציב המדינה 2020".

על המכתב חתומות מ"מ יו"ר הטוטו עפרה שרון ומ"מ מנכ"ל הטוטו יעל אלמור, והן מציינות את ההשלכות והיקפן: "המועצה מעריכה כי בכל יום נתון של השבתה, ייגרעו מהכנסותיה כ-10 מיליון שקל, ומשמעות הדבר היא אובדן של שני מיליון שקלים לכל יום שאמורים להגיע לקופת המדינה".

גם המנהלים רוצים הסכם קיבוצי

על מה המחלוקת הגדולה ומה רוצים עובדי הטוטו? במסגרת רפורמה לצמצום ההימורים שהוביל שר האוצר משה כחלון, נקבע, כי כספי ההימורים יועברו ישירות לקופת האוצר, ובתמורה תעמיד המדינה באופן קבוע תקציב לספורט בישראל. בדרך זו, כך כיוונו באוצר, הספורט לא יהיה תלוי ביכולת של הטוטו להרוויח.

לרפורמה הזאת היה אפקט מיידי על הטוטו: היא הובילה להחלשתו ולסגירה של שני גופים מרכזיים בארגון שייתר את העובדים בהם - הימורים על מרוצי הסוסים שהופסקו למרות הסכם בתוקף עם מפעיל ההימורים הבריטי, אחרי שהאוצר הסכים לפצות את המפעיל הזר בסכום של כ-26 מיליון שקל; וקרן המתקנים שעברה מהטוטו לאחריות של משרד הספורט - קרן שהכוח שלה, מגובה בכ-200 מיליון שקל בשנה, נבנה במשך שנים; אל אלו אפשר להוסיף גם את העברת מנגנון ההקצבות מידי הטוטו למשרד הספורט.

עובדי הטוטו שהרגישו אז כי האדמה רועדת מתחת לרגליהם, התארגנו כוועד יציג בחטיבת הספורט של ההסתדרות, והחלו לנהל מו"מ ארוך ובלתי נגמר מול הנהלת הטוטו לחתימה על הסכם קיבוצי שיבטיח את מעמדם ויימנע פיטורים.

מלחמת גרסאות בין האוצר לעובדים

מדוע חתימת ההסכם הקיבוצי נגררה זמן רב? באוצר טוענים כי לעיכוב אחראים מספר מנהלים בטוטו שזוכים לשכר גבוה ודרשו להיות חלק מההסכם.

באוצר דרשו שלא להכליל את אותם בכירים, וטענו כי אם הם מעוניינים להיכלל בו הרי שעליהם - כך לפי גורם במו"מ - "לרדת לנורמה המקובלת של עובדים הנכללים בהסכם קיבוצי, דהיינו שכר של עד כ-20 אלף שקל בחודש".

בוועד הפעולה של עובדי הטוטו ובהסתדרות טוענים כי המטרה היא לפגוע בהתארגנות של העובדים, מאחר שחלק מאותם מנהלים מדוברים הם בין חברי הוועד שמובילים את ההתארגנות.

במסגרת ישיבה שנערכה ב-6.1 ובה נכחו נציגי ההסתדרות, נציגות העובדים של הטוטו ואנשי האוצר והממונה על השכר, הוצגה עמדה חדשה של הממונה על השכר - לפיה כפועל יוצא של התארגנות העובדים תיפגע הגמישות הניהולית של הטוטו, ולמעשה תחייב ביצוע שינויים והתאמות שכר של עובדים ומנהלים שיחתמו על ההסכם הקיבוצי. במילים אחרות: על מנת לאפשר גמישות ניהולית בטוטו, הממונה דורש כעת הפחתות שכר לעובדי הטוטו.

על כך הגיבו אנשי ועד הפעולה של הטוטו במכתב לסגן הממונה על השכר באוצר במכתב ב-15.1: "הופתענו לשמוע מפיך אמירות ולפיהן, בין היתר, עובדים שיכנסו תחת ההסכם הקיבוצי יפגעו בשכר ובלשונך, ‘יבוצעו התאמות שכר’. מדובר באמירות פסולות שאין להן מקום ביחסי עבודה קיבוציים - לא בהתארגנות העובדים ראשונית כמו בטוטו - ולא בכלל. בהתנהלות זו יש כדי אפקט מצנן על התארגנות העובדים וכדי מסר פסול לעובדים - בבחינת החטא - התארגנות העובדים בהסתדרות - ועונשו - הפחתת שכר".

נשאר רק לחכות ולראות מה יקרה אם מערכות המחשוב של הטוטו יפסיקו לפתע לעבוד למשך כמה שעות או ימים.

מהטוטו נמסר: "תוצאותיו הכספיות המרשימות של הטוטו הן תוצאה של עבודה מאומצת של כוח אדם מצומצם אך מסור, איכותי ומיומן מאוד. הנהלת המועצה פעלה ותמשיך לפעול על מנת להשיג את הטוב ביותר עבור העובדים. עם זאת, היא נחושה לשמור על גמישות וחופש ניהולי החיוניים להמשך קידום פעילותה העסקית".

תגובת האוצר: "שכרם הגבוה של מנהלי ועובדי הטוטו נקבע מתוך שיקולים מקצועיים הנובעים בין היתר מאופיה העסקי של המועצה. בימים אלו מתנהל מו"מ בו מעלים העובדים דרישות שיקשו על ניהול המועצה. שכרם של עובדים אלו גבוה ביחס לשכר עובדים בעלי קביעות במקומות רבים במגזר הציבורי ומשכך נדרשו העובדים לחדד את עמדתם בעניין. מטרתנו במו"מ זה, כמו במו"מ אחרים המפוקחים על ידי האגף, היא לספק שירות ציבורי איכותי ויעיל לתושבי ישראל".