עד כמה נרחבת התופעה של היעדר ייצוג של נשים בדירקטוריונים של ארגונים? בסוף השבוע הצגנו ב"גלובס" את הנתונים העגומים שמצביעים על היעדר נוכחות, לעתים כמעט מוחלטת, של נשים בין מקבלי ההחלטות בחברות הייטק מובילות בישראל.
אבל מדובר, כאמור, בבעיה חוצת מגזרים. מבדיקת "גלובס" עולה כי גם בתחום האנרגיה והתשתיות המצב בישראל רחוק מלהיות שוויוני.
הבדיקה נעשתה בקרב 18 חברות אנרגיה ותשתיות הפועלות בישראל, שבחרו להצטרף באופן וולונטרי ל"מדד מעלה" - הפועל לקידום נושאים של אחריות תאגידית ולפיתוח סטנדרטים של ניהול אחראי בישראל. במסגרת חברותן במדד, מקבלות החברות ניקוד על שיעור הנשים בהנהלתן או בדירקטוריון החברה.
מהנתונים עולה כי מתוך 124 חברי הדירקטוריון הנכללים בחברות ש"במדד מעלה", ישנן 28 נשים בלבד - שיעור של 22.5% בלבד. במילים אחרות - גם החברות שבחרו מרצונן החופשי להצטרף למדד המדרג אותן לפי פרמטרים של הוגנות, סביבתיות וגיוון אנושי, בוחרות להדיר נשים, או להסתפק ב"תמונה קבוצתית עם גברת".
מלבד חברה אחת, מקורות, שבה ארבעה מתוך שישה מקומות בדירקטוריון מאוישים על ידי נשים - אצל יתר החברות שיעור הנשים נמוך ואינו מייצג רוב, ובארבע מהחברות שבמדד - דור אלון, סימנס ישראל, י.ד דרך ארץ בע"מ ודרך ארץ הייווייז (1997) בע"מ - אין כלל נשים בדירקטוריון.
עם זאת, התמונה המשתקפת מחברות שלא בחרו לקחת חלק באותו מדד לא מציגה תמונה מעודדת יותר. לדוגמה: בסונול יש שמונה חברי דירקטוריון ואפס נשים; שפיר הנדסה מחזיקה דירקטורית אחת מתוך שמונה חברים, לאפריקה מגורים חברת דירקטוריון אחת מתוך שבעה חברים, בחברת אנג'יאן המפעילה את מאגר הגז כריש-תנין אין אישה בדירקטוריון בארץ, אך יש שתי נשים בדירקטוריון הבינלאומי. וכך הלאה.
הדרך לשוויון מלא עדיין רחוקה
"אחוז הנשים בדירקטוריונים הנכללים ב'מדד מעלה' כמעט שלא עלה מאז תחילת המדידה, ועומד על כ-25%. בדירוג של 2019 מדובר בסה"כ ב-127 דירקטוריות ביחס ל-343 דירקטורים גברים", אומר מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה. "החדשות הטובות הן שהדירוג הראה עלייה באחוז הנשים בהנהלה, שעומה על 30% ביחס ל-25% בשנה הקודמת".
חברות תשתיות ואנרגיה
לגבי העתיד אומר מהדב כי "בדירוג מעלה 2020 יתקבל ניקוד מלא על מגוון מגדרי בדירקטוריון רק כאשר שיעור הנשים יעמוד על 50% לפחות, ולמדד נוספו שאלות לגבי תוכניות ליצירת עתודה ניהולית נשית".
השוואה עולמית מעניינת לסקטורים הללו אפשר למצוא במדד 600 STOXX ERU, הבוחן מדדי ייצוג של חברות נסחרות בחלוקה לסקטורים באירופה. לפי המדד האירופי, בחברות משאבים וכימיקליים מהוות נשים 31% מבין חברי הדירקטוריון, ובחברות בנייה ונדל"ן 32%. כלומר, התמונה העולמית נראית שוויונית יותר בכל הקשור לייצוג של נשים בדירקטוריון - אבל גם מעבר לים הדרך לשוויון מלא עדיין רחוקה.
ייצוג שוויוני יותר בחברות הממשלתיות
בישראל לא קיימת חקיקה הקובעת מכסת ייצוג הולם לנשים בחברות פרטיות, אך המחוקק קבע בעבר חובות של ייצוג הולם לנשים בחברות הממשלתיות. ואכן, בחברות הממשלתיות - נתיבי ישראל, מקורות, נמל אשדוד ונמל חיפה - שיעור הייצוג של נשים הוא גבוה יותר.
אלו הן חברות שבהן ישנה יד מכוונת, היוצרת מגמה; כשישנם חוקים או הסדרים אחרים הקובעים מכסות ייצוג הולם לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות, הן מיישרות קו ומבססות את הדירקטוריון שלהן על שותפות מגדרית ולא על נטילת אחריות סמלית בלבד.
"בהקשר של החברות הממשלתיות - הקמת נבחרת הדירקטורים/יות, חובת הגיוון והעדר תגמול כספי משמעותי השפיעו משמעותית על הגיוון בחברות הממשלתיות, כפי שאפשר לראות בנמלים ובמקורות", מסבירה אלה אלקלעי, יושבת ראש שדולת הנשים ו-IBI קרנות נאמנות.
אלה אלקלעי, יו"ר אי.בי.אי קרנות נאמנות / צילום: אילן בשור
"ספציפית, תחום האנרגיה והתשתיות הוא תחום שמרני שחדשנות איננה מהווה מרכיב משמעותי בהתפתחותו. אם רוצים שאנשים ימצו את הפוטנציאל שלהם ושחברות יוכלו לבחור את הטובות והטובים ביותר, צריך לוודא שיש גיוון.
המשמעות היא ממש לא להתפשר על איכות, להיפך - היות שנשים שמצליחות להגיע לתפקידים בכירים הן חייבות להיות מוכשרות ונחושות מגברים שהגיעו לתפקידים דומים".
הקשר בין שוויון מגדרי ותוצאות
חקיקה בנוגע לייצוג שוויני לא קיימת בישראל. מחלקת המחקר של הלשכה המשפטית בכנסת ביצעה סקירה עולמית של התחום, ממנה עולה כי בחלק מהמדינות שחוקקו חובת ייצוג הולם לנשים בדירקטוריונים של חברות נסחרות, כמו נורבגיה, גרמניה וקליפורניה, הליך החקיקה נמשך שנים ועורר ויכוח ער בין המצדדים למתנגדים לחוק. ואמנם, שורת מחקרים שנעשו בתחום הוכיחו כי ההתערבות באמצעות חקיקה מייצרת יתרון לחברות עצמן, ולא רק באקט של שילוב הוגן. מחקר של MSCI research group מ-2017 שמצא שחברות אמריקאיות שהחלו את חמש השנים 2011-2016 עם לפחות שלוש נשים בדירקטוריון שלהן, דיווחו שההכנסות שלהן למניה היו גדולות ב-45% לעומת חברות שבדירקטוריונים שלהן לא היו נשים באותה התקופה.
מחקר נוסף שנערך על ידי קרדיט סוויס בין 2006-2012 והשווה בין כ-2,000 חברות בינלאומיות, מצא שנוכחות נשים בדירקטוריון הובילה לשיפור בביצועים המסחריים במספר ערכי מפתח, בכלל זה בביצועי המניות של החברה.
במקרה של חברות עם שווי שוק של יותר מ-10 מיליארד דולר, נוכחותן של נשים בדירקטוריון הובילה לשיפור בביצועי המניות ב-26% לעומת חברות שהדירקטוריון שלהן היה מורכב מגברים בלבד. עוד נמצא באותו מחקר כי חברות עם נשים בדירקטוריון התמודדו טוב יותר באופן משמעותי עם המשבר של שנת 2008, תפקדו טוב יותר בזמן מיתון, ושבממוצע הן נטו לקחת פחות סיכונים ולצבור פחות חוב.
מחקר מעניין נוסף מצא שנוכחות נשים בדירקטוריון מגדילה את הסיכויים שהחברה תיצור "עתיד בר קיימא", וזאת משום שחברות כאלה נוטות לנקוט בצעדים כמו הקמת מבנה תאגידי חזק יותר ורמה גבוהה יותר של שקיפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
