נגיף הקורונה מתפשט ומנפץ לרסיסים את הצמיחה הסינית בתיירות. מי עוד ישלם את המחיר?

אוניות הקרוזים שרק בשנה שעברה הסיטו את מסלולן לכיוון סין כבר מחשבות מסלול מחדש, התעופה העולמית מדירה את מטוסיה מסין, והתיירות היא אחד הענפים שיספגו את המכה הקשה בעקבות מגפת הקורונה ועננת חוסר הוודאות שאופפת אותה.

סין היא יצואנית של כ-160 מיליון תיירים בשנה, והיא אחראית על כ-12% מכלל התיירות העולמית. אם לא די בכך, התיירים הסינים נחשבים ל"משתלמים ביותר" עבור המדינות בהן הם מבקרים: ההוצאה שלהם הסתכמה ב-2018 בכ-270 מיליארד דולר - כמעט פי שניים מהיקף ההוצאה של התיירים האמריקאים שבמשך שנים כיכבו בראש טבלת ההוצאות של תיירים. 

התנופה הסינית מככבת בכל כנסי התיירות והתעופה ונחשבת למנוע הצמיחה העיקרי של התעשיות הללו - אל מול טרנד הפחתת הטיסות משיקולים אקולוגים, מסתכלים קודקודי הענף בערגה על טרנד התיירות ועל המספרים העצומים שמספקת סין. השנה, כך העריכו בתקשורת הסינית, צפוי מספר מחזיקי הדרכונים ברפובליקה הסינית, העומד על כ-9% מכללי האוכלוסייה, להכפיל את עצמו ל-240 מיליון. ענף התיירות העולמי חיכה לכך בקוצר-רוח - אלא שכעת הרוח יוצאת מהמפרשים. התנופה התיירותית שצמחה בקצב של 5%-6% בשנה עשויה להיעצר, והמדינות שסין מהווה עבורן מקור הכנסה עצום ישלמו גם הן את המחיר.

במקביל, סין עצמה מתרוקנת מתיירים: 143 מיליון תיירים ביקרו בסין ב-2019 (כך על-פי הערכות, נתונים סופיים לשנה זו עדיין אין) - עלייה של 1% לעומת 2018, כשהם השאירו בסין סכום של כ-130 מיליארד דולר. רובם הגיעו ממדינות האזור.

המספרים הגדולים של הנזק הכספי עם בלימת התיירות הנכנסת והיוצאת מסין מסמלים את תחילת המשבר הבא בענף, כזה שאת ממדיו קשה לאמוד בשלב זה.

"ב-20 שנה האחרונות נפתחה סין לתיירות יוצאת. מפחות מאחוז אחד, זינק הנתח הכלכלי העולמי של סין ל-20% במונחים של הוצאה כספית", אומר ד"ר ערן כתר, מרצה בכיר במחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת ומחבר ספרים בנושא משברים בענף התיירות.

לדבריו, "ראינו משברים שנבעו מאירועי טרור שבשנים האחרונות הפכו להיות חלק מהחיים, כמו אירוע הדקירה בלונדון השבוע. זה קורה בהרבה מקומות בעולם, והתיירות למדה להבליג על זה. אירועים של בריאות מתנהגים אחרת. בדומה למגפה הבריאותית, על המגפה התיירותית שבאה בעקבותיה אנחנו יודעים להגיד היכן היא מתחילה, אבל אנחנו לא יודעים היכן זה ייעצר. במקרה של סין זה כמו שמכונית נוסעת במהירות של 100 קמ"ש, ומרימים את בלם היד בבת-אחת.

"בחנתי עשרות משברי תיירות בעולם, ואני יכול להגיד שגם כשהמשבר הזה יסתיים, וגם כשיימצא חיסון, ויבוטל מצב החירום, לתיירות ייקח זמן עד שהיא תתאושש. תיירי הפנאי לא ימהרו לחזור לסין. החשש הוא מפגיעה גם במדינות אחרות - השבוע שמענו על מקרה של מוות ראשון בפיליפינים, ואם חלילה זה יגיע לעוד מקומות, גם שם נראה בלימה בתיירות. גם אחרי שהמגפה הזו תחלוף, התאוששות יכולה לקחת שבועות ובחלק מהמקומות גם חודשים".

 אפקט הפרפר הסיני

מדינות אסיה הסמוכות חוות מכה קשה

הפגיעה בעולמות התיירות מתרחשת בשני צדי המטבע - בתיירות הנכנסת לסין ובתיירות שסין מייצאת לעולם. היעדים העיקריים עבור הסיניים הן מדינות אסיה הסמוכות, והן חוות מכה קשה. "רבע מהתיירות לתאילנד היא סינית", אומר כתר. "האי קוסמוי עומד ריק. התאילנדים דיווחו על ירידה של 80% בתיירות הנכנסת מסין. מי שנהנה מהתיירים הסינים חשוף הרבה יותר לפגיעה. עבור מדינות אסיה בעיקר מדובר במכה כלכלית מאוד קשה, ביפן שליש מהתיירות מקורה בסין, ובדרום קוריאה הנתח של התיירות מסין גדול מזה.

"בכל יום שבו העוצר של התיירים הסינים ממשיך, זה אובדן של עשרות מיליוני דולרים. תייר סיני מוציא בממוצע 2,000 דולר בשהות. אלה מיליארדי דולרים בשנה. מעבר לאובדן ההכנסות המיידי, יש אובדן הכנסות פוטנציאלי למדינות האחרות בעקבות קצב התפתחות המגפה. אובדן ההכנסות משפיע לא רק על תעשיית התיירות הישירה אלא גם על התעשיות הסובבות אותה: אלה לא רק מלונאים אלא גם נהגי מוניות, מכבסות וגם החקלאי בצפון תאילנד שמגדל בננות שמהן עושים שייק לתיירים".

בישראל ביקרו 156 אלף תיירים מסין ב-2019, זאת מתוך 4.55 מיליון התיירים שהגיעו לכאן באותה שנה. "מדובר בשיעור קטן, אלא שאי-אפשר להקל בו ראש", אומר ד"ר אלכס פבזנר, מנהל המרכז לחקר התקשורת הסינית במסלול האקדמי במכללה למינהל. "זה מספר שצמח מהר. ברקע שממשלת סין הסירה את אזהרות המסע מישראל, ראינו זינוק. והפוטנציאל הוא עצום".

גם פבזנר התייחס להוצאה הממוצעת הגבוהה של התיירים הסינים, אותם הוא מגדיר "הכי בזבזנים בעולם. כפועל יוצא של עליית מעמד הביניים. זו תופעה שמתדלקת את הכלכלה העולמית בכל הרמות. הם אוכלים יותר, צורכים יותר, נוסעים לחו"ל וקונים. 3/4 מהתיירים הסינים יצאו בפעם הראשונה למדינות אסיה ובפעם השנייה והשלישית למדינות אירופה. רוסיה כבר סגרה את מערכת הרכבות בגבולות שלה עם סין, והפאניקה עצומה".

בישראל: ירידה של 70% בהזמנות 

ואכן, גל הביטולים לא מפתיע גם מכיוון התיירים הישראלים, כשהוא יוצא מגבולות סין. באתר גוליבר מזהים ירידה של 70% בהזמנות לסין ושל 45% בהזמנות להונג קונג, סינגפור וטייוואן. בפלטפורמת ההזמנות העסקית לבתי מלון Arbitrip מזהים ביטולי נסיעות באזור המזרח, והמשבר מתחיל לתת אותותיו גם ביעדים במערב.

הביטולים הרבים באים לידי ביטוי בצניחה במחירי הלינה. נתוני Arbitrip משקפים ירידה של 45% במחירי מלונות בדירוג 4 ו-5 כוכבים בבייג'ינג בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בהונג קונג נרשמה ירידה של 31%, ובטוקיו ובסידני נרשמה ירידה של כ-15%.

"מדינות היעד של התיירים הסינים כבר מתחילות לחשוב על הסטת הפוקוס למדינות אחרות", מוסיף ד"ר כתר. "במשרד התיירות של תאילנד, למשל, מסתכלים על מדינות יעד פוטנציאליות להגדלת התיירות כמשובר בעיקר בתיירות מוסלמית, מאינדונזיה ממלזיה וממדינות ערב".

עו"ד עדי ויצהנדלר, בעלת חברת ייעוץ אסטרטגי לעסקים עם סין, מספרת כי לצד הארכת חופשת ראש השנה הסינית עד ל-10 בפברואר, אזורים שלמים במדינה משותקים. "עוד בהתחלה ממשלת סין סגרה אתרי תיירות דוגמת החומה הסינית או פארק דיסני; בשנחאי שהיא מרכז תיירות ועסקים יש פעילות מצומצמת; ובמחוז גאונגדונג, המחוז הכי עשיר בסין, הפעילות נעצרה באופן רשמי. ארגון התיירות העולמי העריך כי התיירות היוצאת מסין תגדל מכ-160 מיליון תיירים כיום ל-200 מיליון ב-2020. ענף התיירות באופן טבעי נפגע באופן ישיר מהמצב. הממשלה הסינית פועלת למיגור המגפה ובשיתוף עם גורמים בינלאומיים והעם הסיני, המגלה סולידריות חברתית גבוהה, מנסה להשתלט על המחלה. ככל שהמגפה תמוגר מהר יותר, כך ניתן לצפות שענפים שאינם נפגעים באופן ישיר לא ייפגעו, ושכלכלת סין וכן כלכלת העולם יתייצבו".