תוצאות הביורוקרטיה: נגיף הקורונה חשף את המודל הסיני במערומיו

בארבעת העשורים האחרונים יצרה סין את הצמיחה הכלכלית המהירה ביותר בהיסטוריה האנושית, שהזניקה אותה ממעמד של מתחרה במדינות אפריקה העניות ברמת התוצר לנפש - לזה של מעצמת על המאיימת על ארה"ב. הנס הכלכלי הסיני, שהרים מאות מיליוני בני אדם מעוני, הצליח לערער את התפיסה הרווחת כי הצלחה כלכלית ארוכת טווח הולכת יד ביד עם דמוקרטיה וחופש ביטוי, שני מצרכים שחסרים בסין. בשנים האחרונות, כאשר הדמוקרטיות בארה"ב, בבריטניה וגם בישראל נראו יותר ויותר מסוכסכות, מתוסבכות ולא יעילות, המודל הסיני של שליטה בידי מפלגה אחת חזקה, היודעת לקדם דברים ולהשיג תוצאות, נראה פתאום בעל יתרונות לא מבוטלים.

במבט ראשון, מי שיחפש את יתרונות המודל הסיני יוכל להמשיך למצוא אותם גם במשבר נגיף הקורונה. סין הוכיחה שוב את יכולתה לבצע פרויקטים הנדסיים בזמן לא סביר, כאשר הודיעה אתמול בחגיגיות על השלמת בית חולים חדש בעיר ווהאן עם 1,000 מיטות. בית החולים נבנה מהיסוד בתוך 10 ימים. סין הדגימה גם את יכולתה לבצע צעדים בלתי מתפשרים כשהטילה סגר על 60 מיליון בני אדם, כדי לרסן את התפרצות הנגיף. איזו דמוקרטיה תוכל להפגין נחישות כזו? "במובנים רבים סין הציבה סטנדרט חדש לתגובה למגפה", החמיא מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי טדרוס אדהנום, בציטוט שהתקבל בהתלהבות בגופי התקשורת הממשלתיים הסינים.

אך מבט מעמיק יותר מגלה, כי יותר מלהבליט את יתרונות המודל הסיני, המשבר הנוכחי חשף את המערכת הסינית במערומיה ובחולשתה. מנגנוני הצנזורה שהפעילו הרשויות, נוסף על היעדר תקשורת חופשית וביקורתית, הובילו להסתרת מידע חיוני מהציבור על המגפה בשלבים קריטיים ותרמו להתפשטותה המהירה. המערכת הביורוקרטית הריכוזית בסין, בה כוח רב מרוכז בפסגה, מנעה תגובה מהירה למשבר. לבסוף ההתמודדות עם משבר הקורונה כשלה גם בשל מערכת הבריאות הסינית המופרטת, שסין הזניחה דווקא בזמן שצמחה כלכלית במהירות.

הצנזורה יכולה להרוג - המשטרה המקומית הזהירה רופאים שניסו להתריע מפני המחלה

לי וונלינאנג, רופא עיניים בבית החולים של העיר ווהאן, רק רצה להזהיר את חבריו למקצוע לגבי המידע ששמע בעבודה. ב-30 בדצמבר פרסם לי בקבוצת סגורה של 150 מחבריו מימי האוניברסיטה כי בשוק פירות הים של ווהאן התגלו שבעה חולים בנגיף הסארס והם מאושפזים בבידוד במחלקת טיפול נמרץ. אחד מחברי הקבוצה הפיץ את הדברים שכתב לי בקבוצה ברשתות החברתיות.

אלא שבאותו שלב מוקדם, הרשויות לא ששו לדווח על הבעיה הבריאותית המסתורית שצצה בשטחם. שלושה ימים לאחר מכן לי זכה להזמנה מתחנת המשטרה המקומית. בתחנה נדרש לי המפוחד לחתום על מכתב נזיפה בו הודה כי הפיץ מידע לא מבוסס שגרם להפרעה חמורה לסדר הציבורי. הרופא הבטיח שלא לחזור על כך. לי היה רק אחד מ"מפיצי השמועות" שהוזהרו על ידי המשטרה המקומית בווהאן סביב אותה תקופה. האזהרות המשטרתיות, שפורסמו בתקשורת הסינית, גרמו לרופאים ואנשי מקצוע שהחלו להיתקל בדלקת הריאות המסתורית לשמור על שקט.

כתוצאה מכך, לאורך תחילת ואמצע חודש ינואר, יכלו רשויות הבריאות של ווהאן להמשיך לטעון בתוקף כי דלקת הריאות החדשה והמסתורית אינה עוברת מאדם לאדם, על אף הצטברות ראיות המוכיחות אחרת. "בחברה בריאה לא יכול להיות רק קול אחד", סיכם הרופא לי בראיון שנתן לעיתון הסיני הכלכלי צ'אישין את מסקנותיו מהמקרה. לי מאושפז כרגע בבידוד, לאחר שנדבק בעצמו בנגיף.

בשבוע שעבר, בצעד חריג, פרסם בית המשפט העליון של סין ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה בווהאן ומלחמתה נגד השמועות. "אם היה זמן להאמין לשמועות ולחבוש מסכות, להשתמש בחומרי חיטוי ולהימנע מללכת לשוקי חיות בר כאילו היה מדובר במגפת סארס, ייתכן שהמשמעות הייתה שהיינו שולטים היום טוב יותר בנגיף", נכתב בהודעה שפרסם בית המשפט העליון. למרבה הצער קשה לראות דברים משתנים בקרוב. צנזורה על האינטרנט ואמצעי התקשורת היא חלק מתוכנית הפעולה הסינית, וכל מה שאינו תואם את גרסת השלטון צפוי להיות מסווג כ"פייק ניוז", אפילו כשמדובר באמת שיכולה להציל חיים.

השמירה על ההרמוניה מסוכנת - פקידים ניסו להסתיר את ההתפרצות כדי להימנע מהדחה

הצמיחה הסינית הפנטסטית התבססה במשך שנים על תחרות מתמדת בין פקידים באזורים שונים. ראשי ערים ומחוזות קודמו על בסיס הצמיחה שיצרו באזורם בהשוואה לזו של מקביליהם, מה שתרם להצלחת המערכת כולה. אלא שהמשבר הנוכחי הדגים גם את הצד השלילי של הדרך בה פועלת המערכת הסינית.

לפי התמונה המצטיירת עד כה, פקידים מקומיים ברמות השונות העדיפו להסתיר את המגפה שהתפתחה בחצר האחורית שלהם ככל שיכלו כדי לשמור על שקט תעשייתי, או מה שבסינית מכונה "הרמוניה". לפקידים האלה היו סיבות טובות לחשוש. בעוד צמיחה חיובית תביא לקידומם, צרות יביאו מהר מאוד להדחתם. בעקבות מגפת הסארס למשל הודחו 100 פקידים שונים כולל ראש עיריית בייג'ינג ושר הבריאות. הרצון לשמור על ההרמוניה גבר עוד יותר לאור כינוס הקונגרס העירוני השנתי של ווהאן, אירוע השנה של הפוליטיקה המקומית, שהתקיים באמצע ינואר. לאורך כל ימי הקונגרס המשיכו וטענו רשויות הבריאות של ווהאן כי לא התגלו מקרים חדשים של הידבקות, מה שלא היה נכון.

הרצון לשמור על ההרמוניה נראה בדיעבד לא פחות משערורייתי, כשהחיים המשיכו בסדרם עד לשלבים מאוחרים מדי. ב-18 בינואר למשל, הרבה אחרי שהנגיף כבר התפשט לתאילנד וליפן, ערכה קהילה בווהאן סעודה חגיגית בהשתתפות מספר שיא של 40 אלף משפחות, אחד מאירועים רבים שנערכו באותה התקופה בעיר. ימים ספורים בלבד לפני שווהאן הושמה תחת מצור, עדיין המשיכו הרשויות בעיר לחלק 200 אלף קופונים חינם כדי להביא יותר תיירים לבקר בעיר במהלך חופשת ראש השנה הסיני.

כולם חיכו להוראה מלמעלה - כשהנשיא הדגיש שיש לקחת את המגפה ברצינות דברים התחילו להתגלגל במהירות

הראיון שהעניק ראש עיריית ווהאן בטלוויזיה המרכזית של סין בשבוע שעבר החל בשתי דקות הזויות. בתחילה הסבירה המראיינת באריכות מדוע אינה חובשת מסכה בשידור ואחריה ראש העיר פירט בעצמו למה הוא מסרב להסיר את המסכה אפילו לכמה דקות כשהוא מתראיין. בהמשך כשנשאל מדוע עיכב פרסום פרטים על המגפה, הגיב ראש העיר באופן לא טיפוסי לבכיר סיני, כשהטיל את האשמה על אחרים. "אחרי שקיבלתי מידע, אני צריך אישור לפני שאני מפרסם אותו", טען ראש העיר. אפשר להתייחס לדבריו כניסיון להציל את עורו, שככל הנראה לא יצלח, אבל ניתן גם לראות בהם גם ביטוי לריכוזיות של המערכת הביורוקרטית בסין.

 ראש עיריית ווהאן בראיון / צילום: מתוך יוטיוב

מומחים מסמנים את יום שני 20 בינואר כתאריך בו שינתה סין סופסוף גישה ביחס לנגיף הקורונה, ועברה מהכחשה והסתרה להתמודדות ישירה. באותו יום פורסמה לראשונה התייחסות של נשיא סין שי ג'ינפינג, שחזר מביקור במיאנמר, למגפה המתפתחת. שי הדגיש כי יש לקחת את המגפה ברצינות. משלב הזה דברים התחילו להתגלגל במהירות, ותוך שלושה ימים בלבד הטילה סין עוצר על העיר ווהאן.

מאז עלה לשלטון ב-2012 ריכז בידיו שי סמכויות נרחבות יותר משהיו לכל מנהיג סיני מאז מאו דזה-דונג. שי מינה עצמו ל"מנהיג ליבה" וליו"ר של אינספור ועדות שלטוניות. על הדרך הוא גם ביטל את מגבלת הכהונה של עצמו, מה שמאפשר לו להישאר בפסגה לכל חייו. ריכוזיות זו תרמה לתגובה האיטית למשבר הקורונה, כשנראה כי אף אחד מהמנהיגים במעלה הפירמידה לא שש לקבל החלטות עד שלא יגיעו הנחיות מהמנהיג העליון. שי הוא היחיד שיכול היה לקבל החלטות כיוון שהוא גם היחיד שהמשבר לא יוכל להזיז מכסאו.

מערכת הבריאות חולה - המדינה הפחיתה את ההשקעה בבריאות, טעות שהתפוצצה לה בפנים 

בדצמבר, רגע לפני שמשבר הקורונה פרץ במלוא עוצמתו, עסקה התקשורת הסינית באינטנסיביות ברצח מזעזע של רופאה בבית חולים בבייג'ינג על ידי בנה של מטופלת, שלא היה שבע רצון מהיחס שקיבלה אמו. הרצח היה רק חוליה אחת נוספת בשרשרת ארוכה מאוד של מעשי אלימות נגד אנשי צוות רפואי בסין, במה שהפך כבר למכת מדינה. לפי סקרים שהתפרסמו בסין, עד 85% מהרופאים במדינה דיווחו כי ספגו אלימות מצד מטופלים ומשפחותיהם.

האלימות נגד רופאים היא הביטוי הבולט ביותר לכישלון המתמשך של מערכת הבריאות הסינית. כחלק מאותן רפורמות מצליחות בסוף שנות ה-70 בהן אימצה סין את הקפיטליזם, שהממשל מעדיף לכנות "סוציאליזם עם מאפיינים סיניים", הפחיתה המדינה משמעותית את השקעתה בבריאות. בשנים האחרונות מנסה סין לתקן את הטעות ההיסטורית ההיא, אך מערכת הבריאות הסינית עדיין נמצאת בחוסר מימון אדיר. נכון ל-2018 השקיעה סין רק 6.5% מהתוצר הלאומי הגולמי על בריאות, לעומת 16.9% בארה"ב.

תת ההשקעה הסינית בבריאות באה לידי ביטוי גם במספר הרופאים. נכון ל-2015 היו בסין 1.8 רופאים לכל 1,000 איש, לעומת 2.6 בארה"ב ו-4.2 בגרמניה. ביקור אצל רופא בבית חולים בסין הוא לרוב קצר וחפוז, כשהוא ממהר לעבור הלאה לחולה הבא בתור. לא משנה כמה קצר היה הביקור, בסוף תצא ממנו עם שקית כדורים גדולה שתנפח את התשלום, כיוון שחוסר המימון מחייב את בתי החולים לגייס משאבים בעצמם דרך גבייה מחולים, מה שהפך אותם לעסק יותר מאשר מקום לריפוי.

כל הליקויים הכרוניים הללו במערכת הבריאות הסינית התפוצצו במשבר הקורונה. התמונות הקשות של תורי ענק בבתי החולים, המחסור בציוד והדיווחים על חולים שנשלחים חזרה הביתה בהיעדר משאבים פורשו כעדות לכך שסין אינה חושפת את הממדים האמיתיים של מגפת הקורונה המתרחבת. אלא שסביר יותר להניח כי כל אלו הם ביטוי למערכת עמוסה להחריד גם בזמנים רגילים, שכשלה לגמרי בשעת משבר.