דעה: כשרות דוד לחמה בתוקף נגד הקמת גוף ביקורת על הפרקליטות

מראש היה ברור שזה אבוד, שבעת הזו אמירה עניינית נבחנת דרך פריזמה אחת, "רק ביבי, רק לא ביבי", אבל עוצמת ורמת ההתנגדות מהאליטה המשפטית לדברי פרופ' מני מאוטנר, בראיון שהעניק לעורכת "גלובס" נעמה סיקולר ולי ב"כאן" רשת ב', הפתיעו אותי לרעה.

לדברי מאוטנר, שנתפס שנים כמשפטן מהבולטים במלומדי המשפט בישראל, ושכיהן כדיקן הפקולטה באוניבריטת תל-אביב, "פרקליטות המדינה פועלת בתרבות ארגונית קלוקלת, ואין סיכוי שהיא תתוקן מבפנים, ולכן צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית-ממשלתית שתבדוק מה קורה בפרקליטות ואת תפירות התיקים שעשתה".

כצפוי, נורו ההתייחסויות האוטומטיות מהכנסיות שבשני הקצוות. כת מעריצי ראש הממשלה בנימין נתניהו מיהרו להיאחז בדברים כהוכחה לצדקת ביקורתו על הפרקליטות, אף שמאוטנר הדגיש כי הוא לא מדבר על תיקי נתניהו. במקביל, כת מתעביו של נתניהו הזדרזה להטיל דופי בדובר כ"אויב שלטון החוק".

לא עזרו למאוטנר השנים הרבות ש"בילה" במחנה השמאל הליברלי וששימש כהוגה דעות בולט שלו. הקנאים מיהרו לפטור את דבריו כדברים שיצאו מ"עוד מישהו ששנים מת להיות השופר של הביבי". אפילו אנשים שמכירים שנים את מאוטנר תהו על מועד הפרסום - "למה הוא נזכר דווקא עכשיו לומר זאת? כדי לסייע לנתניהו?", כתב פרופסור ותיק למשפטים שידע שהוא כותב לא-אמת; אבל כנראה זה מה שעושים כדי לקבל 238 לייקים מהכנסייה שלך.

אין לי עניין להתווכח עם קנאים וחסידים שוטים משום צד. זה אבוד מראש ומיותר, אבל לטובת מי שאינו נמנה עם חברי הכתות הלכאורה-הפוכות הללו (אבל הכה-דומות), חשוב לדייק בדברים.

לצורך כך נחזור לדצמבר 2008. ראש הממשלה הוא אהוד אולמרט, ולשכת עורכי הדין מתכנסת לדון בהצעת שני פרופסורים בכירים למשפטים "להקים גוף שיגן על זכויות חשודים ונאשמים בפרקליטות המדינה". השניים - אמנון רובינשטיין ומני מאוטנר ממחנה השמאל - טוענים כי יש צורך בביקורת ובפיקוח על הפרקליטות, שכן היום אין שקיפות לגבי התנהלות הפרקליטות ולא ביקורת, גם לא לאחר מעשה. לדברי רובינשטיין, "דה-פקטו אין ביקורת שיפוטית, פרלמנטרית ועיתונאית, גם לא לאחר מעשה, למרות שלפרקליטות שלנו יש סמכויות שאין לפרקליטויות במדינות אחרות". והוא חותם בכך ש"ככלל, כוח מוחלט בלי הגבלה הוא אויב שלטון החוק".

מאוטנר אומר בדיון כי מטריד אותו ש"ניתן כוח כל-כך רב לפרקליטות עם אפס ביקורת, בלי דין וחשבון לעם... צריך שיהיה מעין אחראי-על, מבקר המדינה - שיבדוק נתונים, שיסיק מסקנות ושיהיה אחראי על מנגנונים פנימיים לתיקון כשלים. יש פה גוף עם כוח עצום. השאלה - האם ניתן לתת לו להמשיך לפעול כך ללא ביקורת"; ומוסיף כי "העיתונות לא רק שלא מבקרת את הפרקליטות, אלא עובדת עימה ומסייעת לה". בדבריהם תומכים דוברים נוספים, כמו פרופ' קנת מן.

ולנקודת השיא: מטעם הפרקליטות מתייצבות שתי בכירות: עו"ד רחל שיבר, אז פרקליטת מחוז מרכז ו... (מוכנים?) עו"ד רות דוד, אז פרקליטת מחוז תל-אביב (פלילי). השתיים לא חסכו במילים בוטות כדי לגדוע את היוזמה באיבה. "אני שומעת את הדברים במידה רבה של תדהמה... אנחנו הפרקליטות לא כוח שחור שעושה דברים בצורה שרירותית... יש עלינו ביקורת שיפוטית כל הזמן. ביקורת עיתונאית מעל ומעבר, ובשנים האחרונות, הרבה ביקורת פרלמנטרית...". כך במקור.

לאחר מכן אף יוצאת הודעה רשמית מטעם משרד המשפטים, שמתריעה כי "נזק רב - ממש כך - ייגרם לאינטרס הציבורי, אם יקודמו יוזמות בלתי נחוצות ומלאכותיות שכאלה, שתשמשנה ככלי ניגוח נגד אוכפי החוק".

זה היה ב-2008, שנים לפני קרות האירועים שעומדים בבסיס תיקי נתניהו. שנים לפני שפרצופה האמיתי של רות דוד התגלה - כשפעולותיה בפרקליטות טרם נחקרו עד היום, מה שמוכיח את המבוקש.

אבל בשורה התחתונה, במשחק ה"רק ביבי/רק לא ביבי" זה לא באמת חשוב. יצאת נגד הפרקליטות? אתה תומך ביבי. כמה עלוב. 

הכותב הוא דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו